איכות שלטון כתחום דעת בחינוך הפורמאלי זהבה חן
זהבה חן טוענת במאמרה כי החברה הישראלית אינה יכולה להסתפק בלימודי האזרחות כפי שהם באים לידי ביטוי במערכת החינוך כיום ומציעה את איכות השלטון כמקצוע. לטעמה מקצוע כאיכות השלטון, ירחיב ויקדם מגמות שהתחילו בהם במערכת החינוך כמו: טיפוח אזרחות פעילה, קידום מעורבות אזרחית ויישום מטלת ביצוע אזרחית כחלק מהיחידה השנייה באזרחות, כאשר הדגש יהיה על אתיקה אזרחית.
* זהבה חן מנהלת מרכז אזרחות במכללה לאיכות השלטון בישראל

אזרחות כמקצוע
ללימודי האזרחות יש חשיבות רבה בהוויה החינוכית- ישראלית: להכיר ולדעת עקרונות, חוקים, מוסדות, תפקידים, זכויות, חובות, להתמודד עם דילמות המבטאות התנגשות בין זכויות ועוד. עם זאת, ברצוני להדגיש כי ידע אזרחי לא מצביע בהכרח על התנהגות אזרחית ראויה. המשמעות של להיות אזרחים טובים, כפי שנתפסת בעיני רבים בחברה הישראלית, מוגדרת כיום ככאלה שמשלמים מיסים ומצייתים לחוקים ולא מעבר לכך.
מערכת החינוך עברה תהליכי התפתחות בתפיסת לימודי האזרחות: במהלך העשור האחרון תוגברו לימודי האזרחות הן בבתי הספר היסודיים והן בחטיבה העליונה. המודעות לחשיבות לימודי האזרחות קבלה תוקף בעיקר לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בהקמת וועדת קרמניצר- שנהר במשרד החינוך, שבדקה את מצב לימודי היהדות והאזרחות בחינוך הישראלי. הוועדה הגישה המלצות מפורטות, המיושמות בקצב איטי מדי בעיקר מסיבות תקציביות.
האם על החברה הישראלית להסתפק בלימודי האזרחות כפי שהם באים לידי ביטוי במערכת החינוך כיום?
לצערי, התשובה היא חד משמעית לא. במציאות בה בנות ובני הנוער נחשפים מדי שבוע לתהלוכת הבכירים הנחקרים ולתופעות של שחיתות,יש להיערך אחרת. לימודי האזרחות לכשעצמם לא הניבו תוצאות משמעותיות: ציוני הבגרות באזרחות עדיין נמוכים מאוד, הצעירים עצמם מצביעים על מחסור בידע ובהבנת תהליכים שהתרחשו בשנים הראשונות להקמתה של מדינת ישראל, אחוז המצביעים מבין הצעירים היה נמוך במיוחד בשתי מערכות הבחירות האחרונות, ניכרת היחלשות בזיקה שבין האזרחים הצעירים למדינת ישראל וערכיה שמתבטאים בחיפוש אלטרנטיבות לחיים מעבר לים או "להיות ראש קטן ולא פרייר", ביטויים של חוסר רצון להשתלב במערכת הפוליטית- כאשר תפקיד ציבורי מתקבל כדימוי שלילי כ"כולם מושחתים", התגברות תופעות של אלימות וכוחניות בקרב בני הנוער ושימוש בנורמות התנהגות פסולות "אם לראש הממשלה לשעבר מותר אז למה לי לא?", מספר המשתמטים מצה"ל הולך וגדל תוך קבלת לגיטימציה מהחברה, אי ציות לחוק ואי לקיחת אחריות על מעשים הפכה להיות נורמה שבשגרה ללא תחושת בושה כלשהי. הקצנה פוליטית ואי כיבוד זכויותיו של האחר שמה ללעג את לימודי האזרחות והדמוקרטיה. בתיאוריה לומדים ונבחנים אך כשמגיעה שעת האמת יש רבים שמתנהגים אחרת….
אתגרי חינוך לערכים
המערכת הממסדית מתקשה להתמודד עם חינוך לחשיבה פוליטית ולהתמודדות עם סוגיות ערכיות. השפעות הגלובליזציה והטכנולוגיה טומנות בחובן התמודדויות שאפשריות רק בעזרת חינוך לערכים. המערכת מתקשה כל כך להתמודד, עד שאחדים מנבחריה בוחרים לתרגם את מדיניותם בסתירה מוחלטת לעקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, כדוגמת ראש עירית בית שמש שהחליט לסגור בית ספר חילוני לטובת החרדים בעיר, ומחליט לבצע זאת בנחישות וכהתרסה פומבית כנגד החלטת שר החינוך לא לסגור את בית הספר החילוני.
בנות ובני הנוער חווים הטמעת ערכים לא ברורים, מסרים כפולים. סלבריטאים וסלבריטאיות, נערצים על בנות ובני הנוער ומהווים מודל לחיקוי: מה שנראה לעין כל כעבירה פלילית בתופעות של נישואין פיקטיביים על מנת להשתחרר מהצבא או הצהרת דתיות שקרית של דוגמנית לקבלת פטור, זוכים ליחס מקל מצד שלטונות החוק וליחס סובלני במיוחד מצד בנות ובני הנוער. תופעה שהוקעה בעבר והוגדרה כהתנהגות אזרחית לא ראויה, מקבלת יותר ויותר הכרה חברתית.
איכות השלטון כמקצוע
מקצוע כאיכות השלטון, ירחיב ויקדם מגמות שהתחילו בהם במערכת החינוך כמו: טיפוח אזרחות פעילה, קידום מעורבות אזרחית ויישום מטלת ביצוע אזרחית כחלק מהיחידה השנייה באזרחות, כאשר הדגש יהיה על אתיקה אזרחית. בחברה משתנה כשלנו, יש ליצור תחום דעת הומניסטי מוגדר וברור, השם דגש על אקטיביזם מתוך תהליך חינוכי ולא מתוך מחויבות. תהליך שיפתח התנהגות אתית כבר מגיל הגן, חשיבה ביקורתית שתשען על פי מצפן מוסרי- ערכי בהתנהלות החיים היומיומיים ובקבלת החלטות. תהליך שיעודד צעירים להשתתף במערכות החברתיות והפוליטיות במדינת ישראל מתוך רצון לשנות, לתקן ולהשפיע. תהליך שיכשיר צעירים למלא תפקידים במוסדות הציבוריים מתוך תחושת שליחות ומתוך שאיפה לבסס מחדש יחסי אמון בין האזרח למערכת השלטונית .
חיזוק תחושת האחריות, השייכות וההזדהות עם עקרונות מדינת ישראל ומוסדותיה, יאפשר הנחת תשתית מוסרית לחברה איתנה ויקנה איכות חיים לאזרחיה. תהליכים אלה קיימים בחינוך הבלתי פורמאלי ויש להטמיע תהליכים דומים גם בחינוך הפורמאלי באופן מסודר, עם תוכנית לימודים מובנית, בכל כיתת לימוד, בכל שנת לימוד ובמפגשים קבועים מדי שבוע. לכל הטוענים על חשיבות לימוד מדעים ומתמטיקה, בשל ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל לעומת העולם, יש להשיב כי לימוד אתיקה ותגבור לימודי אזרחות, הם צורך השעה בסדרי העדיפות הלאומיים והם שיהוו תשתית ערכית חשובה להצלחה במקצועות האחרים. אם לכולנו אינטרס ממשי בחברה מתוקנת, בעלת איכות שלטון ואיכות חיים יש להקדיש את מירב המאמצים לטפח את הדור הצעיר ולהטמיע בו נורמות התנהגות ראויות אזרחיות ושלטוניות כאחד- זו המשימה הלאומית של כולנו, למען עתידנו.
הקמת צוות היגוי
על מנת לבחון באופן רציני את הנושא, אנו מקימים בימים אלה צוות היגוי, שיבדוק היבטים שונים לקידום ערכי איכות שלטון במערכות הפורמאליות והבלתי פורמאליות באמצעות חינוך. צוות ההיגוי יקיים מפגשים קבועים ויתחיל פעולתו לאחר חופשת הפסח. המעוניינים להשתתף בצוות ההיגוי, מוזמנים ליצור קשר ולשלוח קורות חיים לדוא"ל : zehava@aqg.org.il