מכתב גלוי לשר התחבורה- יאירי גדעון

מכתב גלוי לשר התחבורה- יאירי גדעון
לכבוד
שר התחבורה
ישראל כץ.

שלום רב.

הנדון: חוסר המעש לעצירת תאונות הדרכים.

מזועזע ונסער מהתאונה המחרידה בה קיפחו את חייהם חמישה בני משפחה אחת , אתה

קיבלת מנדט לנהל את משרד התחבורה ונראה שאינך מסוגל לעמוד בכך, עד מתי אתה

ומרעך חושבים לעצום את העיניים לגמגם ולתת למצב הנוראי הזה להימשך? כמה בני אדם

צריכים עוד לקפח את חייהם עד שתצאו מהתרדמת?

אם אינך מסוגל להיעמד על הרגליים האחוריות שלך ולדרוש מבית המחוקקים להלחם עד

חורמה בגל תאונות הדרכים ובעברייני התנועה אז אולי כדאי שתחזיר את המפתחות ותיתן

למישהו אכפתי ומקצועני לנהל את משרדך.

בתאריך 12.07.2009 כתבתי לך ולעוד מספר מכותבים מכתב לאחר התאונה המחרידה בה

קיפחו שישה בני אדם את חייהם כשהמכתב עוסק באותו הנושא כאשר לא אתה ולא

המכותבים האחרים מצאו לנכון לענות וזה מראה רק את חוסר ההתייחסות.

נכון שהצלחה במלחמה בתאונות לא תעשה לך כותרות כמו למשל גזירת סרט בפתיחה

חגיגת לכביש חדש או מסילת רכבת. אך נושא המלחמה בתאונות חשוב בעשרת מונים.

במכתב קודם מתאריך 03.08.2008 שהיה ממוען למספר מכותבים ביניהם גם קודמך שאול

מופז קיבלתי את אותו חוסר ההתייחסות, במכתב זה נתתי חומר למחשה לטיפול בנושא

עבריני התנועה אך כנראה שכולם מצאו לנכון להשליכו לפח.

נראה שאתה וחבר מרעך חוששים מכך שאם תנחלו הצלחה ותזיזו משהו במלחמה בתאונות

הדרכים יבוא שר תחבורה חדש ויקצור את הפירות מאחר ואתה ומרעך לא תסיימו את

הקדנציה, אז מדוע לפרגן למישהו אחר, אתם שוכחים כי מדובר כאן בחיי אדם ולא

במשחקי כבוד ואגו.

מאחר והתחלתי לכתוב מכתב זה ב – 23.02.2010 והיום החלטתי להמשיכו אנו שוב

מתבשרים היום 07.03.2010 על 10 בני אדם שקיפחו את חיים ביניהם שוב בני משפחה

אחת ואם זה לא מספיק נותן היום בית המשפט הכשר ומעלה את רף האלכוהול המותר

לשתיה, אמור לי בבקשה לאן אתה ומרעך מתכונים להגיעה?

הפסיקו להאשים את מצב הכבישים ומעקות הבטיחות ומה עוד, האשימו רק את הגורם

האנושי ואת עצמכם על זה שאין בכם האומץ והרצון להתמודד עם בעיה חמורה זו, ובמקום

לכנס את כל הועדות למיניהם התחילו באכיפת החוקים בצורה כואבת על מנת לעצור את

מרחץ הדמים הזה.

אתה והמכותבים האחרים לא צרכים להתאמץ ולענות על מכתבי זה מאחר וכבר התרגלתי

לכך שעינכם מתייחסים למה שאזרח קטן כותב שממש כותב מתוך כאב וחרדה למשפחתו.