תגובות ל"הערה לסדר" על פרשת מפקד חיל הים והמאבטח- שוקי לבנון
אין חדש תחת השמש…
ובכל זאת – יש מה לעשות. אפשר לפרסם פרשה זו במלואה ולהפיצה בדואר האלקטרוני למקסימום מְכֻותָּבִים, וכך להלבין פניו של גנרל דגול זה וְלַהֲפוֹך את קערתו על פיה. איני מכיר אותו ואין לי שום דבר באפן אישי נגדו – אז מה?! , אלמוני
לתגובות נוספות..

שלום שוקי!
מקרה דומה – אך עם טיפול הפוך!
בקיץ 1981 הייתי במילואים בחרמון בפלוגת צנחני מילואים.
הפלוגה שלי ישבה ע"י הרכבל התחתון. במוצבי החרמון ישב גדוד צנחנים סדיר.
יום אחד הגיע הרמטכ"ל דאז – רפול ז"ל ברכב ובלבוש אזרחי – וביקש לעלות עם רכבו למוצבי החרמון העליונים.
צנחן סדיר צעיר אייש את עמדת הש"ג / מחסום העלייה לחרמון.
החייל לא הכיר ולא זיהה את רפול – ועל אף שרפול הציג בע"פ את עצמו כרמטכ"ל – התעקש הצנחן ודרש ממנו תעודה מזהה.
תגובת רפול ? טפח לו על השכם והורה למ"פ שלו לתת לחייל חופשה של 48 שעות על החיילות הטובה.
יחי ההבדל הקטן…
עמוס ברעם
קיבוץ בית-העמק 25115
**
שלום רב,
אני חושבת כי לתקשורת יש המון מה לומר להשפיע ולגלות את הדברים החשובים הטובים והפשלות של כולנו ובמיוחד של אלו בדרגים הגבוהים והאמורים לתת דוגמא.
איזו דוגמא אמורה הייתה לתת התגובה של מפקד חיל הים , אשר גילה כי המאבטח שעשה את מלאכתו נאמנה ובצורה הנכונה, ועל זה מגיע לו עונש. זה עוול נוראי הזועק לשמים. האם היה רוצה כי המאבטח לא יעשה את מלאכתו נאמנה, ויכנס פושע ו/או מחבל , אשר יגרום לאסון נוראי ? האם אנו צריכים פשלות כדי ללמוד . תלוי מי ? מפקד חיל הים כנראה יוכל ללמוד זאת, רק אם יקרה אסון, ואז מה ?
אולי אני כאזרחית פשוטה, לא מבינה את תפקידו של המאבטח שפוטר, לכן אבקש לקבל תשובה ממישהו, מה בדיוק הסיבה לפיטורין של המאבטח, ולמה התקשורת לא עושה את תפקידה האמיתי ?
אילו דברים מהסוג הנ"ל לא פורסמו בגלל שחיתות בצמרת ?
תפקיד התקשורת לפרסם כל דבר הנוגע לציבור ובמיוחד אי צדק נוראי כמקרה הזה, אשר אדם תיפקד בצורה אחראית וישרה בתוקף תפקידו, וקיבל על – כך עונש נוראי – מדוע ? איפה הצדק
כנראה לא בארצנו. זה לא מקובל עלי ואני מוחה על-כך !!!!!!!
התקשורת לא עושה את תפקידה !!

בכבוד רב,
רחל שפירא

יישר כוח לך
אין מה לעשות, הרוב הוא דומם, וטוב שישנם אנשים כמותך השומרים על זכות הפרסום, וזכות הציבור לדעת…
אולי בדרך זאת מרתיעים קצת , את המקרה של חוסר הצדק, הבא…

בברכה, שושי יעקבי

במלחמת העצמאות הייתי בתורנות שמירה במטה הארצי של הפלמ"ח בתל אביב הופיע חייל עם מעיל צבאי ומשקפי רוח. ורצא להיכנס למטה.בקשתי אותו להציג לי אישור כניסה. הוא אמר שהוא ממהר ומחכים לו בפנים. בלמתי את כניסתו ואמרתי לו שאם הוא נדרש בפנים אמורים היו לצייד אותו באישור מתאים.
הוא בכ"ז רצה להיכנס אך נהג די בנימוס.
הבחין בדבר המזכיר של המטה ושלח חייל שיודיע לי להכניס את הרוצה להיכנס. הכנסתי אותו. המזכיר שלח אלי את המפקד על השמירה שיסביר לי מי "האלמוני שבלמתי. הסתבר שזה היה מפקד הפלמ"ח יגאל אלון."
אני מכבד את השומר שעיכב את האלמוני שלא ידע מיהו ובודאי שלא צריך היה להעניש אותו.
אליעזר בוכני