מוכן למכור ת'סבתא שלך בעד סיפור טוב? -עו"ד חיים שיבי
לפעמים אתם העיתונאים מוכנים למכור את הסבתא שלכם בשביל סיפור טוב", אמרו לי לא פעם. כלומר- הטיחו בי. האומנם?
"עיתונאי מפעיל שיקול דעת האם זה נכון, האם יש אינטרס ציבורי והאם יש פה מסמך שיאושר על ידי הצנזורה. אנחנו מפרסמים תחת שלושת הדברים שאני מניתי. לא מה המניע של המקור. אתם אמורים לתמוך בפרסום בלי קשר לדעותיכם הפוליטיות כי אורי בלאו ביצע עבודה עיתונאית ותפקידכם להגן על חופש הפעולה העיתונאי. זה לא משנה מה היה המניע של המקור". דבריו של עורך "הארץ" דב אלפון בישיבת מליאת מועצת העיתונות שעסקה בפרשת בלאו-קם. נכחתי בישיבה ואמרתי כי בכל הכבוד – ויש לי הרבה כבוד לערכים העיתונאיים של "הארץ" – עיתונאי אינו יכול לפטור את עצמו מצמד שיקולים נוסף.

העתונאי עו"ד חיים שיבי חבר ועד אגודת העתונאים בירושלים וחבר נשיאות מועצת העתונות,

הנסיבות שבהן הגיע החומר למקור. המניע של המקור. רק אחרי בדיקת כל חמשת השיקולים ניתן לפרסם בלי מורא ובלי משוא פנים ותוך הבטחה אמינה של חיסיון למקור. הבטחה שהפרתה היא שבירת הקוד העיתונאי החיוני מכולם. שבירה שכדי למנוע אותה צריך כל עיתונאי להיות מוכן לראות עצמו בכלא.
הנסיבות שבהן הגיע החומר לידי המקור – וכן בהחלט גם המניע שלו- הם חלק מן הבדיקה "האם זה נכון" והאם זה ראוי לפרסם ובאיזה היקף ועיתוי. לא לכל מרכיב משקל שווה- אך כולם טעונים בדיקה.
תרחיש: חבר כנסת המבקש לעצור במעט את נסיקתו של חבר לסיעה מפעיל נגדו מערכת מעקבים חובבניים אך יעילים כולל מעקב אחר הנעשה על שולחן הישיבות של הסיעה בכנסת – אחרי חצות. בתרחיש קיצוני יותר – מאי שם מגיע לתקשורת חומר שאינו מחמיא לאותו כוכב פרלמנטרי. לא קשה להעריך כי מקורו במחשב אישי שנותר פתוח.
תרחיש: חוקר משטרה בכיר ושואף קידום מרחיב מאד את תחומי ההיתר שניתן לביצוע האזנת סתר הן בהיקף והן בעיתוי ההאזנות. חומרי ההאזנה מתייחסים לאישיות שיש בה עניין ציבורי רב ויש לא מעטים שהיו ששים לראות בנפילתה. כולל, נאמר לשם התסריט, המפכ"ל או השר לביטחון פנים.
החוקר הבכיר שיודע היטב לאן הרוח נושבת מדליף חומרים למקורבו בתקשורת כחלק ממסע לצמרת הפיקוד. בין השניים מתקיימת מערכת יחסים הדוקה לאורך שנים. החוקר הוא מקור שטופח וזכה בכתבות מחמיאות גם בצמתים שבהן נקלע לעימותים עם מפקדיו.
תרחיש: שותף פעיל ומרוויח לפרשיית שחיתות בגוף ציבורי חש כי חקירת משטרה מתגלגלת לעבר צמרת המוסד ומחליט להקדים רפואה למכה. הוא משחק את חושף השחיתות ומקדים ומדליף חומרים לתקשורת בניסיון לרכוש לעצמו חסינות תקשורתית לפחות בכלי מוביל. הוא פועל למתג את עצמו כמי שהתריע בשער עוד לפני שהחקירה הסמויה הפכה לגלויה. המחיר להדלפה הוא הצגת הגירסה שלו בסיפור.
מי הכתב בזירת הרייטינג התחרותית שיוותר על "סיפור מוכר" ועל התהילה בת השבוע של הבאת כותרת בלעדית? הרצון להביא סיפור כזה הוא חלק מה-די. אן. איי של כל העוסקים במקצוע.
אלא שצמד הסוגיות – המניע והנסיבות – הן חלק ממסכת שיקולים של כל אדם הנושא באחריות לתוצאות הנובעות ממעשיו. שכן, אתה יכול למצוא את עצמך הורס מסכת תדמית של אדם או הורס חיים. אתה יכול למצוא את עצמך שותף לפרי עץ אסור – כלומר שותף לדבר עבירה לאחר מעשה. אתה יכול למצוא את עצמך במקום דומה מאד לזה של חוקר שחילץ הודאה בחקירה מדרגה שלישית.
הפתרון הקל הוא הבאת החומרים לעורך הראשי והטלת הכדור הלוהט למגרשו. משלמים לו, אחרי הכל, כדי שיחליט. אך הכתב שאני רואה לנגד עיני אינו פוטר את עצמו מדיון בינו לבין עצמו – אם איש מצפון ושומר חוק הוא. גם – אם אינו רוצה לשמש אקדח עיוור לכדורי חצי אמת או להפצת מידע שהושג בעבירה ופגיעה באחרים.
התקשורת זקוקה למעטה הגנה וחיסיון כדי למלא תפקיד חיוני במדינה דמוקרטית. היא אינה פטורה משיקולי חוק ומצפון. והיה אם נבדקו המקור והמניע והנסיבות והסיפור נמצא חיוני לפרסום למען זכות הציבור לדעת על אף שלא עמד במבחן חמשת השיקולים – יישא נא המפרסם בתוצאות הנובעות ממעשיו.
כולל דין וחשבון למערכת החוק – ולקוראים