כיכר העיר- אלי סולם מנכ"ל התנועה
פרשת הולילנד שזכתה כבר לכינוי "פרשת השחיתות הגדולה במדינה" תעסיק אותנו עוד זמן רב. מבחינת פעילותה של התנועה לאיכות השלטון, פרשיות שחיתות הקשורות לנדל"ן הינן חזיון נפרץ והידיעה שהשחיתות הגדולה מצויה בתחום המוניציפאלי אינה מפתיעה.
הפרשייה העלתה שוב, מעבר לחשדות ולאובדן הבושה ולכל הקלישאות שמתחברות לשחיתות ולבצע כסף לשמו, את החוצפה שמרשים לעצמם נבחרי ציבור, את היכולת להמשיך ולהישיר מבט לעיני הצופה ולדקלם כמנטרה שחוקה את המשפט הקבוע – "אני זכאי." אני מתייחס לנאומו של אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, שזכה לקבל חשיפה מפתיעה להבעת עמדתו בפני עם ישראל- שהינה כמובן שהוא זכאי ולא קשור כלל לפרשייה החדשה. מעבר לשאלות הראויות שעולות מעצם החשיפה המפתיעה הזו והאפשרות שלו ושלו בלבד לשטוח טענותיו בפני העם- מדוע להיענות לדרישותיו ולהציג הקלטת ללא שאלות מצד עיתונאים? מדוע לא לחשוד שאולי הנאום יהווה תיאום עמדות בפני חשודים עצורים/נוספים? מדוע נרמס עקרון השוויון בפני החוק ע"י מתן אפשרות לחשוד העיקרי לשטוח את עמדתו בפני העם, אפשרות שנשללה מכל שאר החשודים? –עולה שאלה נוספת, עקרונית.
כיצד ייענש נבחר ציבור אשר נחשד בעבירה חמורה ביותר בספר החוקים, שומר על זכות השתיקה בחקירותיו, לא משתף פעולה עם חוקריו ומשתמש בכל אמצעי שעולה בידיו להציג ולהאיר את יושרתו ומעלותיו הטובות- שכן יואשם בסופו של יום?
כיצד ייענש נאשם בכיר שמשתמש בכל יכולותיו לפגוע בחוקריו, במוסדות החקירה והשיפוט ובכל מוסדות אכיפת החוק תוך שהוא מאמץ לעצמו קו הגנה שכל האשמות המוצגות הינן עורבא פרח שנועדו להרחיקו מכיסאו-שיואשם בסיום התהליך?
מה קורה לאדם בכיר המואשם באונס ומעביר את קורבנותיו אינוס דין שני, מטריד ומדכא- לאחר שיואשם ע"י ערכאה שיפוטית?
האם מן הצדק שאותו אדם, אשר ככל שבכירותו גבוהה יותר, הרי מן הצדק שיידרש ממנו רף מוסרי גבוה יותר, לא ייענש גם ציבורית במידה ואכן יורשע בדין?
היכולת של נבחרי הציבור להשתמש ב"כיכר העיר" המודרנית- אמצעי המדיה השונים – להבעת עמדתם בפני קהל בוחריהם אינה יכולה להתבסס רק על כיוון אחד. אותה כיכר עיר מודרנית, אכן מאפשרת קשר עם הציבור והעברת עמדות של נבחר הציבור. שימוש נלוז בזכות זו, מן הראוי שיגרום לענישה ציבורית: ידע כל נבחר ציבור, שנחשד בעבירות חמורות, וקורא בעוז בכיכר העיר – " אני זכאי" , " רודפים את דמי" , " סוחטים אותי" , "מעולם לא לקחתי שוחד" וכו'- ובית המשפט קבע שהוא אשם גם אשם וחרץ את דינו- אין צורך יותר בעבירה עם קלון . הציבור יקיא את אותו נבחר ציבור מתוכו בצורה הנחרצת ביותר.
השימוש בזעקת ה"קוזאק הנגזל" ע"י נבחר ציבור הוא חרב פיפיות שיביא מעבר להרשאה בדין גם להרשעה אזרחית ציבורית.
המלחמה בשחיתות מאבדת הרבה מכוחה בשל הישענותה על הדין הפלילי. ידע כל מושחת שמנצל את כיכר העיר להטחת עובדות שיקריות שהציבור מקשיב –ובסופו של דבר גם מעניש!