נראה כי בחברה קפיטליסטית מודרנית, המדגישה השגיות, הצלחה ומימוש אישי, פוחת והולך המורא מפני הבלתי-מוסרי. כך אנו עדים לשורה של מעשי בריונות מצידם של מי שנחשבו לארזי החברה: פוליטיקאים מן השורה הראשונה, אנשי עסקים מובילים, מנהלים בשירות הציבורי ובשוק הפרטי, ראשי ערים, רבנים דתיים וקברניטים בכל תחום שהוא ומאידך גיסא, גם מצידם של ילדים חזקים בבתי ספר יסודיים הגדלים ומתחנכים באותה סביבה ומושפעים מאותה אוירה חברתית.

אומרים שטחנות הצדק טוחנות לאט, אבל לא אחת אנו נתקלים בתופעה שמישהו שם מקלות בגלגלי הטחנה.. כעיתונאי ראיתי את תרגילי ההשהיה של אריה דרעי במהלך משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים. אני זוכר היטב את הדיון הראשון: דרעי לא הופיע והתירוץ של עורך דינו שכן הגיע,"ההזמנה לא הגיעה אליו" , בדיקה קלה הראתה שההזמנה נשלחה לבנין הסמוך לביתו ולא לביתו, דרעי אולי צדק אבל הרי התאריך הופיע בכל כלי התקשורת... ולימינו, התנועה הגישה בג"ץ בעניין קרקעות המלח לפני שש וחצי שנים והתיק עדיין לא נדון – שר האוצר לא החליט.. רק הפיצוץ האחרון ופנית התנועה לבג"ץ עוררה את הנושא ואם ירצה השם הוא יידון. והכי חשוב ששר האוצר יחליט כבר! ונזכיר את משיכת הזמן של משה קצב ודוגמאות לא חסרות. אותי זה מרגיז. וכמה מילים לזכרו של אדם גדול ידיד אמת לתנועה אריה לובה אליאב ז"ל שנפטר בימים אלה. מה לא נאמר על האדם הגדול הזה מאבותיה האמיתיים של המדינה הזאת. זכינו להכירו כחבר נשיאות התנועה וכאביר איכות השלטון. וזכור לי היטב כאשר הצטרף לנשיאות וביקשתי ממנו כמה מילים שיגדירו אותו כדי שאכניסם לאתר התנועה, הוא אמר: " תכתוב רק: ממקימי חבל לכיש ערד וניצנה" ואל תוסיף דבר. ואכן כל המוסיף גורע יהי זכרו ברוך. לתגובות: shooky@mqg.org.il

צריך להגיד בפשטות תודה לבוז'י ולנחמן ולאיתן כבל שהחל את המסע הזה שנדמה כי לא יסתיים לעולם לתת לרשות השידור עצמאות עיתונאית אמיתית. בלי הנחות ובלי פשרות ובלי מסרונים (אס. אמ. אסים) לאולפן בשידור חי עם לחצים לעוד זמן שידור ולתיקוני נוסח - היישר מפי הלשכה. * העתונאי עו"ד חיים שיבי חבר ועד אגודת העתונאים בירושלים וחבר נשיאות מועצת העתונות.

העניין נראה לי מוזר מאוד. אם נפעל על פי ההיגיון שאנשי החדשות לא יכולים לעבוד בלי הדלפות של מסמכים סודיים, אז למעשה, הם צריכים להיות זכאים לשאול כל חייל לגנוב מסמכים עבורם. לאחר שהם יקבלו את זה, הם יתחילו משא ומתן עם הצבא ועם הממשלה על החזרת המסמכים בתנאים שלהם. מאוד דומה למצב של המשא ומתן של הילדים על האפיקומן של פסח. האם זה לא כך? דן אילת

שלושים וחמש שנים בתפקידי חקירות במשטרה וברשות ההגבלים העסקיים, לימדו את ד"ר מאיר גלבוע שלב הבעיה של השחיתות מתחילה עוד הרבה לפני ההגעה לחדר החקירות – בשחיתות הקטנה, הלא-פלילית והלא-מזיקה לכאורה. "הבעיה היא לא דווקא באותם מעשים שהם עבירות פליליות, למעשה, רוב מעשי השחיתות הם לא עבירות פליליות ולא עבירות משמעתיות אלא מעשים שיש בהם פגמים אתיים ברמה זו או אחרת. למשל נהנתנות על חשבון הציבור שמתבטאת בנבחרי ציבור שמזמינים חדר במלון באלפי יורו ללילה".