אותיות קטנות במודעות בעתונים- יוסי יעלי
מאחורי האותיות הקטנות בעתון חבויים פרויקטי בניה גדולים.
יוסי יעלי מביא זאת לתשומת לבכם, שלא תאמרו "לא אמרנו לכם!"

אותיות קטנות במודעות בעתונים

מודעה בעתון נועדה למשוך את עיני הקוראים לתוכן שלה ולכן היא אמורה להיות בולטת. חוק התכנון והבניה מחייב רשויות מקומיות לפרסם מודעות בעתונים על אירועים בשטח הבניה ( בקשה להיתרי בניה עם/בלי חריגות או הקלות, הפקדת תכניות מתאר לעיר וכו' ) – ולא בעתון אחד בלבד, ולכן מתפרסמות בעתונים מודעות על אירועים כאלה. לפני עשרות שנים הציבור אכן למד על האירועים האלה מן המודעות ( וגם מלוחות מודעות ברחובות – כן, היה פעם דבר כזה ). כיום הסתכלות על המודעות האלה בעתונים מלמדת שהן אינן אמורות להקרא על ידי הציבור אלא רק כדי לצאת ידי חובת החוק.

בתמונה המצורפת למאמר נראים שני קטעים של טקסטים: הקטע הראשון לקוח מתוך כתבה רגילה שבעתון יומי נפוץ ( שהציבור אמור לקרוא ) . הקטע השני לקוח ממדור של מודעות תכנון ובניה באותו עתון באותו יום, וגודל האותיות שבמודעה מיצג די טוב גודל של אותיות ברוב המודעות באותו מדור. השוואה בין הגדלים של האותיות בשני הטקסטים מלמדת על כך שבדרך כלל אין כוונה אמיתית לאפשר לציבור לקרוא את תוכן המודעות בנושא הבניה. הערה: לעתים ישנן רשויות מקומיות שמפרסמות מודעות בנושא בניה באותיות שגודלן כמעט מגיע לגודל האותיות הרגילות בעיתון ( שגם הוא אינו מושך יותר מדי תשומת לב ).

לפני שנים מודעות בענין התכנון והבניה היו מתפרסמות בעתונות כאשר האותיות הן בגודל סביר ואנשים היו קוראים אותן. כיום המדיום הראוי לפרסום מודעות כאלה הוא באינטרנט, אבל החוק עדיין מחייב פרסום בעתון ועל כך מקפידים. מדוע מקפידים? כי ההכנסות של העתונות ממודעות כאלה מהוות מקור הכנסה חשוב לעתונות. בעצם זה סבסוד העתונות על ידי הציבור תחת חסות החוק. זאת המטרה האמיתית שמושגת כאן, והתשלום נעשה על ידי הציבור.

מצד שני מודעות כאלה אינן מתפרסמות באתרי האינטרנט של הרוב המכריע של הרשויות המקומיות. מדוע לא עושים זאת? כנראה שלוש סיבות עיקריות לכך: האחת היא שאין מספיק לחץ מהציבור לפרסום ברור של כל מה שקשור לתכנון ובניה ולכן הרשויות המקומיות יכולות להמנע מפרסומים כאלה. השניה היא שלעתים יש לרשות המקומית אינטרס ברור שלא לגלות לציבור תכניות מסוימות ולהעמיד את הציבור בפני עובדה מוגמרת ולא לאפשר לו להתנגד להן במסגרת ההליכים המקובלים. השלישית היא שהחוק אינו עומד לצידם של האזרחים בענין זה. החוק מפגר הרבה אחר מציאות החיים. אינני יודע אם החוק מחייב פרסום מודעות כאלה באתרי האינטרנט, וגם אם החוק מחייב, הרי החוק בענינים כאלה הוא חסר שיניים ( אין סנקציות על מפירי החוק בעניני פרסומים באינטרנט ) . גם בענין זה הציבור אינו משמיע את קולו מספיק ולכן הציבור אינו נגיש לפרסומים בנושא הבניה.
על הציבור להשמיע את קולו בתקיפות בענין זה, מכיוון שמאחורי אותיות קטנות מסתתר נושא גדול – נושא תכנון הבניה. נושא חשוב זה מענין מאוד את הציבור בשנים האחרונות, בעיקר בגלל החשיבות של תכנון בניה סביבתי. רצועת החוף במדינת ישראל ( גדרה עד חדרה ) מתקדמת להיות המקום בעל האכלוס הצפוף ביותר בעולם ( מספר תושבים לקמ"ר ) ולכן כל פעילות בבניה במקום מסוים יש לה השפעה גדולה על אלה שגרים בשכנות. במצב כזה, ובגלל שבניה היא פעילות שתוצאותיה קימות למשך עשרות שנים, יש להקפיד על תכנון מחושב, שלוקח בחשבון את האינטרס של כולם בצורה מאוזנת.

הצעת חוק לגבי גודל מינימלי של אותיות קטנות במודעות ובהסכמים אושרה ונכנסה לתוקף כבר בחודש מרץ 2010 אבל חיכתה ששר התמ"ת יקבע את גודל המינימום. בשבוע השלישי של חודש יוני התבשרנו בעתון ידיעות אחרונות כי לאחר סדרת דיונים בצמרת משרד התמ"ת סוף סוף הגיעו לנוסח מוסכם שר התמת חתם על התקנות החדשות המגדירות גודל מינימלי של 2 מ"מ לאותיות קטנות. כעת ועדת הכלכלה בכנסת אמורה להתכנס בקרוב ולדון בנושא במטרה לאשר את התקנות.

לצורך המחשה בעתון ידיעות אחרונות מצאנו כתבות הכתובות באותיות שגודלן
2 מ"מ, ויתכן שבדרך כלל זה יכול להספיק לכתבות רגילות. יחד עם זאת גודל זה אינו עונה לצורך של הסבת תשומת לב הקורא למודעה, כי המודעה אמורה לצוד את עינו של הקורא. הפרט הזה חשוב במיוחד כאשר מדובר בנושאים כבדים כמו הודעה על שינוי בתכנית בנין עיר. פשרה שנראית לי טובה היא לחייב בחוק הודעות בנושאי בניה לפרסם את כותרת המודעה באותיות גדולות הרבה יותר ( לפחות 4 מ"מ ) והקורא המעונין יצליח לקרוא את המודעה בקלות או במאמץ עם או בלי משקפים, אבל יידע בקלות שיש מודעה.

יוסי יעלי