חרדים לדמוקרטיה: על מדינה, זכויות אדם, חינוך והתפר ביניהם, זהבה חן
בימים אלה צפות מחדש מספר סוגיות הקשורות לחרדים ולעמדותיהם במדינת ישראל. הסוגיות הללו שיצרו סערה ציבורית מעמידות שוב במבחן את הדמוקרטיה הישראלית ואת מקומה של המדינה באכיפת שלטון החוק.
*זהבה חן, מנהלת מרכז אזרחות , המכללה לאיכות השלטון.

אנחנו, אזרחי המדינה, המחויבים לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, מתקשים להבין את המאבק הנחרץ שמנהלים החרדים כל פעם מחדש כלפי החלטות בית המשפט העליון שלטעמם מנסה לכפות עליהם החלטות שפוגעות בתפיסותיהם ובאורח חייהם כמו ההחלטות האחרונות: איסור הפרדה בין תלמידות אשכנזיות לספרדיות במוסד החינוכי החרדי לבנות בעמנואל, מאסר של הורים בעמנואל שאינם שולחים את בנותיהן לבית הספר כתוצאה מההחלטה שנזכרה קודם לכן, ביטול קצבאות להבטחת הכנסה של אברכים ש"תורתם אומנותם" ועוד.
על מנת להבין את תגובות החרדים לסוגיות אלה יש ללמוד את תפיסת עולמם ששונה מאוד מהמוכר לנו באורתודוכסיה המודרנית ומתפיסת עולמו של הציבור החילוני.
מי הם החרדים? מתי הופיעו?
תופעות החילון וההשכלה באירופה,במאה התשע עשרה, גרמו לטלטלות משמעותיות בעולם היהודי. יהודים רבים שינו את עמדותיהם והשתייכותם התרבותית החברתית וכתוצאה מכך התחילו להתגבש זרמים ומחנות בעולם היהודי, כאשר כל מחנה מגיב באופן אחר לתופעות אלו.
החרדים לא היו מוכנים לשינויים ביהדות וראו עצמם כמשמרים את היהדות והדת: תגובת האורתודוכסיה הקיצונית, שמנהיגה הבולט היה הרב משה סופר ( החת"ם סופר) הגיבה " לשינויים בחברה היהודית והכללית ולסכנת ההתבוללות שבאה בעקבותיהם בהסתגרות ודחייה מוחלטת של כל שינוי והתפתחות ביהדות".
האורתודוכסיה הקיצונית ראתה בחילון ובמודרנה סכנה קיומית ליהדות, מאמיניה לא ראו דרך לגשר על פער העולמות שבין ההשכלה לדת היהודית ולכן החליטו לבחור בנאמנות מוחלטת אחת שהיא לדת ולאל. מנהיגם, החת"ם סופר טען כנגד השינויים שהביאה המודרנה " חדש אסור מן התורה בכל מקום" ( משנה, מסכת עורלה, פרק ג', משנה ט').
הגנה על היהדות האותנטית- היגיון בהתבדלות:
לנוכח החילון, ההשכלה ותפיסות ליבראליות בקרב היהודים במרכז אירופה, הוביל החת"ם סופר קו שיגן על היהדות המסורתית באמצעות הסתגרות והתבדלות. הוא ראה סכנה קיומית ליהדות המסורתית בעיקר מהיהודים עצמם שהובילו קו משכילי או רפורמי. החשש מהתבוללות ומשינוי היה כל כך גדול שהחרדים היו מוכנים לוותר על פריווילגיות אזרחיות רבות רק על מנת לשמור על הקיים. הם הצליחו הצלחה משמעותית במשימתם לשמר את הקיים , הגדילו את מספרם וחיזקו מעמדם. הדור החרדי הצעיר שגדל במציאות שבה כבר לא חווה וחש שיש סכנה קיומית ליהודים, לא רואה את הצורך בהתבדלות טוטאלית ובוודאי שלא בחיי העוני שחוו הוריהם באמצעות ההתבדלות וההסתגרות. המודרנה החלה לחדור גם לחברה החרדית ( למרות שברמה ההצהרתית עדיין מתנגדים למודרנה) באמצעות שימוש בטכנולוגיה כמו טלפונים ניידים, שינוי בהרגלי הקנייה, חופשות בחו"ל ועוד. רבים החרדים שמורדים בהסתגרות ומשתמשים בווידאו ואינטרנט למרות איסור רבניהם. גיוס הנח"ל החרדי חושף את הצעירים החרדים למודרנה, פעילות עמותות חסד והצלה הפועלות גם בציבור החילוני ועוד.

החרדים בדילמה עם עצמם:
הציבור החרדי נמצא בדילמה עם עצמו מתוך תפיסתו: מצד אחד הם לא מקבלים את חוקי המדינה המודרנית המבטלת את הבידול וההסתגרות שלהם, ומצד שני הם משתמשים באותם כלים דמוקרטיים- ליברליים (המזוהים עם המדינה) כמו זכויות, חירות, חופש דת, חופש מצפון, חופש בחירה ועוד.
מדינה וחינוך:
בעבר החרדים היו מוכנים לוותר על אזרחות וזכויות אזרחיות על מנת לשמור על זכויות היתר הדתיות שהמדינה המודרנית העניקה להם ולו רק לשמור על אופייה הדתי . הויכוח על הכנסת מקצועות הליבה כתנאי לקבלת תקציבים ממשרד החינוך, מבטא את דילמת הכנסת המודרנה לחיים החרדיים. אי קבלת "החדש" העלול לפגוע במרקם העדין שלהם. במדינת ישראל מסיבות פוליטיות- קואליציוניות, ההתעקשות על מקצועות הליבה כתנאי למתן תקציבים ותמיכות במוסדות החרדים הגיעה מאוחר בהשוואה למדינות המערב וארצות הברית. בבריטניה לדוגמה, הפסקו לפני כשנתיים לחלוטין תמיכות למוסדות חרדיים ודתיים שאינם מכניסים מקצועות ליבה ובארצות הברית, מתוך התפיסה הליבראלית, אין כלל תמיכה ממשלתית למוסדות חינוך פרטיים המזוהים עם דת זו או אחרת ושאינם מאושרים על ידי הקריטריונים של משרד החינוך האמריקאי.
הספרדים כחרדים "אחרים":
על פי תפיסת החרדים, שמוצאם ממזרח אירופה, "האחרות" נמצאת בתוכם. לפיכך, יתכן מאוד כי הם רואים את החרדים הספרדים כ"אחרים", גם אם הם חרדים ושומרי מצוות הדוקים כמותם ( בדומה ליחסם לחוזרים בתשובה). ברגע שתפיסתם ותרבותם שונים מהחרדיות המקורית שאותה הוביל החת"ם סופר במזרח אירופה, יתכן והם מהווים סוג של איום על החרדים האשכנזיים.
הפספוס הגדול של ש"ס:
ש"ס שיכולה הייתה להיות פורצת דרך במאבק העדתי ויכלה להוביל דרך חינוכית תורנית חדשה, פספסה במאבק זה את ההזדמנות שלה. מנהיגיה מחרישים לנוכח העוול המשווע וההשפלה שנגרמים לבנותיהם. הם לא תוקפים ולא טוענים כנגד עקשנותם של מנהיגי החרדים האשכנזיים לא לקבל את דין בית המשפט. הם לא יוצאים נגד הצהרות הרבנים האשכנזיים כי ימשיכו בהפרדה בבתי הספר של החרדים מ"בית ליטא" או דומיו. מה הסיבה לדממה הדקה בש"ס? אין סיבה הגיונית יותר מן ההנחה שחלק נכבד ממנהיגי ש"ס למדו בישיבות האשכנזיות וקבלו את הסמכתם וההכרה בלמדנותם במוסדות אלה.כנראה שאין לש"ס אלטרנטיבה למדנית חרדית שיכולה להתחרות בישיבות הליטאיות או במוסדות החינוך שלהם לבנות.
תפקיד המדינה וחובתה לעומת תפקיד הציבור וחובתו:
ישנה ביקורת תמוהה גם מחוגים חילוניים על השופט אדמונד לוי שלטענתם "טיפס על עץ גבוה מדי". השופט אדמונד לוי מלא את תפקידו על פי חוקי המדינה בהעבירו מסר שעל המדינה להמשיך בתפקידה ולאכוף את החוקים כפי שעושה כל מדינה דמוקרטית ריבונית אחרת: לשמור על העקרונות הדמוקרטיים ועל איכות השלטון בלי משוא פנים ולהתנות תקציבים לכל מגזר בחברה הישראלית, תוך הקפדה על ערך השוויון . תפקיד הציבור לעומת זאת , לגלות סובלנות וזהירות מהבעת דעות שיש בהן גזענות, הסתה ופגיעה ברגשות. עלינו להבין את הבדלי התפיסות הרווחות בציבור לבין תפיסות החרדים על מנת לשמור על מרקם החיים העדין בחברה הישראלית.

—-
ר', וייס גולדמן ( ריכוז וכתיבה), זרמים ביהדות בישראל, אהבה יש בסופה, פרק 2, מבראשית, סעיף 4 ב'