יש חשיבות רבה להצעה להרחיב את העילות האזרחיות נגד נבחרי הציבור – באמצעות עילות אלו, שבעקבותיהן איש הציבור המושחת ייפגע 'במקום שכואב', כלומר בכיסו הפרטי, נוכל להשיב לקופה הציבורית מה שנגזל ממנה, ולא פחות מכך להגדיל משמעותית את ההרתעה, כדי למנוע ולהכשיל תופעות פסולות כמו מינויים פוליטיים. בפרשת הנגבי כבר ראינו ששאר הכלים לא מספיקים. אז למה אנחנו מחכים? *רועי ששון סטודנט שנה ב' בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, חבר הקליניקה "קו הטוהר" התנועה למען איכות השלטון, והאוניברסיטה העברית

במדינתנו, פתרונות ארוכי טווח (בין אם מדובר בכדורגל ובין אם מדובר במדיניות ביטחונית / חינוכית וכך הלאה) אינם חביבים על הקהל ועל ציבור הבוחרים. על כן מנהיגים נאלצים להבטיח שורת הבטחות מוגזמות, ועומדים תמיד מול רף ציפיות מוגזם. לתופעה זו שני אספקטים (לפחות): (1) בפוליטיקה המקומית זה לא פופולארי להשקיע באפיקים שלא מניבים פירות עד לבחירות הבאות (ראה ערך - החינוך שמדרדר לו מדי שנה); (2) הפוליטיקאים נאלצים לחפש קיצורי דרך לקדם עצמם ורעיונותיהם. בגלל הציפיות המוגזמות שלנו ממנהיגנו מנסים הם להגשים את משאלותינו בפרק הזמן המינימאלי. על כן פועלים הם לעיתים תכופות בצורה נמהרת . * יונתן מצ'אדו סטודנט שנה ב' בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר הקליניקה של התנועה למען איכות השלטון והאוניברסיטה העברית.

תכנית שעת חברה - רשת ב מראיינים- מיקי מירו,עו"ד מיכאל פרתם, שוקי לבנון "אני רואה את החשיבות הגדולה של יועץ משפטי ברשות מקומית שהוא נמצא בקו הראשון בשטח, לעומת אולי בעלי תפקידים אחרים מבקר, משטרה פרקליטות שהרבה פעמים נכנסים אחרי שהמעשה בוצע, היועץ המשפטי נמצא ברשות מקומית נמצא במקום שפעמים רבות הוא יכול למנוע את המעשה, אם הוא אמיץ והוא ערני אז הרבה פעמים הוא יכול לחסוך לאחר מכן חקירות משטרה, דו"חות של מבקר המדינה והליכים פליליים על ידי שהוא מונע את המעשה. בסופו של יום אתה עומד הרבה פעמים לבד וצריך להפעיל את המצפון שלך ולפעמים להגיד את הלא, ואני מצפה שאנשים יקבלו את זה בהבנה, אבל ככה אני רואה את התפקיד."

הגביר הנדיר, ששלט פה בעיר אחרי שנות מלחמה בשחיתות הבין, כראש עיר, שעדיף להסתיר ולקבל הכל במזומן עכשיו הוא מזיע, כחשוד - לא משיח ותוהה למה הכל פה מסריח

המתדפק על דלתות הכנסת זקוק לגיליון הרשעות, או לחילופין לאיזה כשלון או מחדל מרשים. המערכת הפוליטית הישראלית מסתייגת מניקיון כפיים ויושר ציבורי. גם יכולת וכישורים לא מרשימים אותה. עדיף ראשי ממשלה שכשלו ושרים וחברי כנסת שסרחו. להם מובטח מקום שמור בכנסת, בחירה מחדש וזכות ההזדמנות השנייה והשלישית . המפלגות הפוליטיות נרתעות מכוחות חדשים ורעננים ושומרים אמונים לדור שנכשל והסתאב.

קריירה מרשימה הייתה לו, לצחי הנגבי. כעת הוא ממשיך את עמלו בין כותלי בית המשפט, אך מן העבר השני. אז היכן דבק בו הרבב? *שירהקלורפלד, מתמחה במחלקת ארגון וחברים בתנועה לאיכות השלטון