צחי שיקר, אורית אגמי

צחי שיקר, אורית אגמי
האזרחית אורית אגמי לא קיבלה את התנצלותו של צחי הנגבי. מי שמשקר בבית משפט, דינו נחרץ – החוצה מהחיים הציבוריים

אני מסתכלת בפניו של האיש הזה, צחי הנגבי, ונעשה לי לא כל כך טוב. מה הוא מחייך? מה הוא מודה לבית המשפט? איזה מן ניצחון הוא הניצחון שהוא מתהדר בו? הוא אף רואה ברוב גדולתו את "ניצחונו" כרווח נקי לעם ישראל כולו ("מדינת ישראל הרוויחה"). עם כל הכבוד, הוא לא נציגו של העם הזה. הנגבי אמנם זוכה בפרשת המינויים הפוליטיים, אך הורשע במתן עדות שקר.

ב"ידיעות אחרונות", יום רביעי 14.7, תחת כותרת חזקה "הסטירה והבעיטה", לכבוד מה שנקרא "הזיכוי" של הנגבי בבית המשפט, הכניס העורך צילום מפעם של צחי חוגג, כולו מדושן עונג, שותה ישירות מבקבוק יין, ותומכים מקפצים בשמחה מסביבו. זה היה בערב בו הוא חגג את בחירתו לתפקיד יו"ר מרכז הליכוד, ב-12.2.98. תמונה מחממת לב. מאז, מים רבים עברו בירדן, והשלולית הפוליטית נעשתה מעופשת מתמיד.

השכל הישר אומר: קלון
כבר בנעוריו, צחי הנגבי היה מעין סטודנט-פושטק. היום הוא נראה פושטק מגודל. התגובה המיידית שלי כשקראתי את הידיעה הראשונה על ה"זיכוי" שלו היתה: "איך ממעיטים בעדות שקר של איש ציבור בבית משפט?" . "זו", הוספתי ואמרתי ,"ללא ספק עברה שיש עימה קלון". אני אמנם לא משפטנית, אבל זה מה שאמר לי השכל הישר. אכן, אחרי האופוריה הראשונית של צחי וחבריו – החלו הדיבורים על אותה עבירונת קטנה, שבה צחי הנגבי בכל זאת הורשע: עדות שקר.

רבותיי, בית המשפט העליון קבע לגבי סגן שר הדתות דאז רפאל פנחסי בשנת 1993 שהצהרה כוזבת, או במילים פחות מעודנות, שקר בבית המשפט, היא עבירה הפוגעת באושיות המבנה השלטוני. מי שנתפס על עבירות שקר יתקשה להקרין יושר, הגינות, אמון ויוקרה כלפי הציבור הרחב. בית המשפט קבע בזמנו לגבי פנחסי כי ניתן לסווג את העבירה של הצהרה כוזבת, ככזו שיש עימה קלון.

לסלק מחיינו הציבוריים
אז מה, צחי? האם נצא כולנו איתך בתופים ומחולות ובהמולת ניצחון? האם עם ישראל אמור לצעוק "יחי המלך", כי הרוויח את הבן האובד, שיחזור לשרת אותו באמונה בכנסת או בממשלה? אני לא חושבת. אני חושבת שציפי לבני שגילתה יושר ציבורי לגבי ישיבה עם החרדים בממשלה, צריכה לעשות זאת גם בביתה פנימה, ולהפגין יכולות ניהוליות ומנהיגותיות. עליה לנקות את האורוות. לעשות מקדימה המפלגה הנקייה הגדולה בישראל ולהיפרד מצחי הנגבי. במילים אחרות: לפטר אותו משורותיה, ואם נבהיר ביתר בירור: לסלק אותו מחיינו הציבוריים: "שלום, חבר".

אגב, צחי: האזרחית אורית אגמי לא קיבלה את התנצלותך הפומבית. עם זאת, אני מקווה שכפי שהבטחת למיקרופונים, תלמד מטעויותיך ותשפר את דרכיך. אבל צחי, בבקשה ממך, לא בבית סיפרנו.

* פורסם בבלוג של אורית באתר סלונה

http://saloona.co.il/blog/%D7%A6%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%A8/#comment-1097
תגובות למאמר
שלום לכם.

מן הראוי היה לו צחי הנגבי היה מפנה מידית את מקומו מן הכנסת.
הדעת אינה סובלת שאנשים כמוהו ימצאו בבית המחוקקים.
אך לצערי הרב , תוך הדגשה עמוקה , אין איש שיכול להביא לניקוין השרות הציבורי ממושחתים. כל היושבים בבית המחוקקים אינם מספיק אמיצים על
מנת לבצע איזה שהוא שינוי שיביא לשינוי תדמית הכנסת והממשלה בעיני הציבור .
רובם ככולם נמצאים בכנסת מסיבות של כדאיות אישות , אף אחד אינו מסמן שבאמת טובת המדינה וטובת האזרחים לנגד עיניו .

מצער , ומיאש.

עוזי יצחקי