לכאורה ברוכים אנו במנהיגים: מפלגה מפלגה ומנהיגה שלה, עדה ועדה, כת וכת, חצר וחצר, ארגון וארגון – כל אחד ומנהיגיו שלו. מקצתם נעשו מנהיגים בזכות אבות, מקצתם בזכות גדולתם בתורה, מקצתם בזכות כישוריהם והכריזמה שלהם, ומקצתם נבחרו או נתמנו לתפקיד שאצטלא של מנהיג פרוסה עליו. דא עקא שרובם ככולם אין מנהיגותם מוכרת ומקובלת אלא בתוך קהלם המונהג של ידיהם. ואילו בתוך ציבורים מתחרים ועוינים, הם ומנהיגותם נידונים ללעג ולקלס, לזלזול ולביטול. מרוב מנהיגים פרטיקולריים כאלה אינך רואה מנהיג של אמת, המקובל על רוב רובו של העם. אם קיים מנהיג כזה , למה הוא מסתתר ואיפה הוא מסתתר?
*הרהורים על מנהיגות ישראלית – השופט חיים כהן ז"ל,
יו"ר ומייסד נשיאות התנועה
כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון
גיליון זמן איכות מספר 4 יולי 2000 – גיליון חגיגי לרגל עשור לתנועה