התנועה לאיכות השלטון: ההחלטה לאפשר לבחורי ישיבה שהגיעו לגיל 22 לבחור באם לבצע שירות אזרחי במקום צבאי- לא חוקתית ולא מידתית בהיותה מעצימה את ההפליה בין דם לדם
החלטה זו המבקשת לשנות באופן מיידי את שיקול הדעת שניתן לשר הביטחון על פי חוק טל, ולחייבו לאשר לכל מיועד גיוס בן 22 ונמצא בהסדר דחיית שירות מעל 4 שנים, שירות אזרחי בן שנה אחת וזאת בכל מצב ובכל מקרה – מקצינה ומעצימה את ההפליה, חוסר השוויון, כמו גם הפגיעה בזכויות היסוד של אלה הנדרשים לשאת בעול השירות הצבאי גם כך.
מכתבה של התנועה לראש הממשלה שרי האוצר והביטחון ולאחרים לאור החלטת הממשלה ביום 15.7.2010 "להטיל על שר הביטחון לאשר בקשה של מיועד לשירות ביטחון לשירות אזרחי לכל מי שמלאו לו 22 ושחל עליו צו דחיית שירות במשך 4 שנים לפחות, ללא קשר למצבו המשפחתי, וזאת החל מיום 1 בספטמבר 2010".
לטענת התנועה החלטה זו בפועל עומדת בניגוד להוראות החוק באשר היא מבטלת את שיקול הדעת המוקנה לשר בחוק טל האם לאשר או לא לאשר שירות אזרחי למיועד גיוס בן 22 העומד בתנאי החוק.
התוצאה מהחלטה זו היא שמיועד גיוס בן 22 הנכלל בהסדר תורתו אומנתו, ואשר חל עליו צו דחיית שירות במשך 4 שנים לפחות, אין עוד כל תמריץ ללכת לשירות צבאי, ולקחת חלק שווה בנטל השירות המוטל על כתפיהם של בני גילו חייבי גיוס.
חמור מכך, החלטה זו יוצרת מצב בו המערכת הביטחונית שעד כה נשמר לה שיקול הדעת והאופציה לגייס חייבי גיוס, באם צרכי הביטחון ידרשו זאת, מאבדת את היכולת לעשות כן. כך, נרמסים ונדחקים לקרן זווית שיקולי הביטחון בפני רצונותיה של אוכלוסיה פרטנית, וזאת תוך העדפת שיקולים פוליטיים צרים על טובתה של המדינה, על חוסנה החברתי ועל ביטחונה ושרידותה.
מצב זה בעייתי במיוחד נוכח הירידה המתמשכת בהיקפי מחזורי הגיוס והעלייה המתמשכת בהיקף הגברים הנכללים בהסדר תורתו אומנתו, ואשר מספרם מגיע לכ- 5000 מידי מחזור גיוס.
למעשה, החלטה זו המבקשת לשנות באופן מיידי את שיקול הדעת שניתן לשר על פי חוק טל, ולחייבו לאשר לכל מיועד גיוס בן 22 ונמצא בהסדר דחיית שירות מעל 4 שנים, שירות אזרחי בן שנה אחת וזאת בכל מצב ובכל מקרה – מקצינה ומעצימה את ההפליה, חוסר השוויון, כמו גם הפגיעה בזכויות היסוד של אלה הנדרשים לשאת בעול השירות הצבאי גם כך.
כפי שחוזרת וטוענת התנועה, גם כך חוק טל הנו חוק המפלה בין דם לדם, בין אלה הנושאים בנטל לבין אלו הפטורים בפועל מנשיאה בנטל. בכך יוצר החוק אווירה קשה, אווירה הפוגעת במוטיבציה לשרת את המדינה ומביאה ניכור הולך וגובר בין חלקי הציבור השונים.
תומכי החוק סמכו ידיהם על הערכות כי החוק יביא לתהליך של שינויים בחברה החרדית, יאפשר ויעודד את בני הקהילות להתפרנס ולהיות מעורבים יותר בחיי המדינה ובהדרגה לקחת חלק ולשאת בנטל השירות- זו הוגדרה כאחת מתכליותיו של החוק.
התנועה מציינת כי לאור הכשלים והפגמים בחוק עתרה התנועה בקיץ 2002, לבג"ץ לביטול החוק. בפסק הדין בג"ץ קבע כי חוק טל אכן מפלה ופוגע בעקרון השוויון.
כעת, בחסות החלטת ממשלה זו תועצם ההפליה ויועמק חוסר השוויון, ולמעשה יוענק פטור גורף מחובת השירות הצבאי לחלק מסויים באוכלוסייה – הנכללים בהסדר תורתו אומנותו, תוך שיוכלו להמירו בשירות אזרחי קצר בן שנה אחת בלבד, בעוד חבריהם – בני גילם- יאלצו לשאת בנטל השירות הצבאי לבדם, מבלי שניתנת להם כל זכות בחירה.
בדברי ההסבר להחלטה ומפרסומים שונים, תכליתה של ההחלטה הנו לכאורה עידוד תעסוקת חרדים והרצון לחסוך ולמנוע התרחבות של מסלולי שח"ר.
אולם שיקול תקציבי שכזה כמו גם הרצון לעודד תעסוקת חרדים, לא יכול לבוא על חשבון הזכות החוקתית לשוויון, חוסנה החברתי של המדינה וצרכי בטחונה. אי אפשר פשוט לפטור משירות צבאי קבוצה מסויימת על חשבונה של קבוצה אחרת – רק כי נשיאה שווה בנטל השירות תעלה למדינה יותר כסף.
לאור כל זאת סבורה התנועה כי החלטת הממשלה הנה בלתי חוקתית, בלתי מידתית , בלתי סבירה באופן קיצוני, מפלה ושרירותית וקוראת לביטולה ולהוצאתה מחוק ההסדרים.