אלוף לאלוף – זאב – עו"ד יוסי חסין חבר הנהלת התנועה
מרנין את הלב ומרגש את הנפש, להאזין ולצפות בלובשי המדים ועונדי הכתפיות עטורי פלאפלים, באירועי יום העצמאות וימי הזיכרון, פוצחים קולם ומזייפים ללא מורך, שירי מולדת וקרב.
כאשר מגיע תורו של שיר החובה "רעות" הם מגבירים עוצמה ומשלבים בו רגש וגם דמעה וחוזרים בדבקות על השורה "כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את לבנו לשכוח".
כן המפקד ! נכון כלפי הנופלים , אך ספק לבין אלו שנותרו בחיים.
סכסוכים, מתחים, מניפולציות ותקיעת סכין בגב , הם מאפייני טבע אנוש בכל מוסד או ארגון, אך זוכים לייסוף תהילה בפוליטיקה, בצבא ובביטחון.
במקורות כבר למדנו על דוד ושאול.
בימי הביניים על רבי משה בן מימון ורבי משה בן נחמן.
בעת החדשה קיבלנו את הקלאסיקה של שימון (פרס) היקר ויצחק (רבין) היקר.
אין באמביציה מתונה ותחרותיות מבוקרת מקום לפגם וטבעי שבני ובנות אדם ישאפו וישאו עיניהם לבכירות ולקידום, אך רבותי המפקדים והמנהיגים, אנא במידת ההגינות והרעות ולא להרחיק טווח לרוע לב וכיעור. דבקות במטרה וחתירה למגע בהקשר זה, אינם ראויים לעיטור מופת.
אין מדובר במבצעים עלומים, אלא בתופעה החושפת את גדולי הדור שלנו ללעג וזלזול.
הבה נשתעשע עם מקצת דוגמאות –
משה (לוי) היקר ודן (שומרון) היקר. משה (דיין) ויגאל(אלון). דוד(בן- גוריון) וזאב (זבוטינסקי) ומשה (שרת) ומנחם (בגין) ולוי (אשכול). אהוד (ברק) וגבי (אשכנזי) ואיתן(כבל). יואב(גלנט) וגבי וגדי (אייזנקוט) ובני(גנץ). דן (חלוץ) ועמיר (פרץ).
אבי (בניהו) ולשכת אהוד. בוגי ושאול (מופז) . ציפי ושאול . אריק(שרון) ויצחק(שמיר). ביבי וסילבן.
עצור ! חדל אש ! כולם יקרים אדם לאדם אך זאבים איש לרעהו. לא כשר ומסריח.
להלן שלב מתקדם ממסלול אישי-
בעברי הייתי מועמד לתפקיד במערכת הביטחון. הידיד שהמליץ עלי , הסביר לי שבוועדת הקבלה יישבו הוא והממונה עליו וידיד נוסף הכפוף לו. עם הממונה הוא מסוכסך וודאי שהוא יצביע נגדי , אך הידיד הכפוף והוא יהוו רוב של שניים נגד אחד. הגוב בכיס. להפתעתי, אך בעיקר להפתעת ידידי הממליץ , ההחלטה היתה שניים נגד אחד לרעתי. הלך לי הג'וב.
לאחר מספר שבועות , ביקש הכפוף להיפגש אתי, היישיר מבט וסיפר לי שאכן הייתי ראוי לתפקיד הפנוי והצבעתו לא היתה נגדי אלא נגד ידידי הממליץ, שבניגוד לביטחונו שהם ידידים והוא ימלא את בקשתו להצביע בעדי, הוא הצביע נגד והביע בהתנגדותו לי את עוינותו לבוס שלו ושאינו רואה בו ידיד כלל.
נחלצתי משדה מוקשים ואיני זקוק לנעליים גבוהות. טוב לי ונוח בסנדלים.