מה עשתה תנועה לאיכות השלטון השנה מנקודת מבט של מתמחה בתנועה -שירה קלורפלד
שנת תש"ע הייתה מעניינת ומאתגרת עבור התנועה. הניסיון לכסות כמה שיותר תחומי פעילות עמד לנו, תוך ליווי מדינת ישראל בתהפוכותיה בשנה אשתקד. נושאים כגון ריכוזיות המשק, הצטרפות לארגון הסחר העולמי OECD , התהפוכות בחברה החרדית וכרגיל- שילובה בחיים האזרחיים ועוד… הציפו את עמודי העיתונים מידי יום, וכוננו את פעילות התנועה.
סקאלת הנושאים גדולה מלהיפרש על פני עמודים אלו בלבד, אולם אערוך בפניכם סקירה קצרצרה, ספק של התנועה ספק של המדינה.
* הכותבת מתמחה במחלקה לארגון וחברים בתנועה
אם נתחיל במאבק הנצחי יותר מכל – תהא זו סוגיית שילובה של האוכלוסיה החרדית בתחומי החיים המדיניים. כידוע, התנועה פועלת מזה זמן רב לביטול חוק טל. עד לביטולו נדרש, מפאת כבוד האדם וערך החיים, קיצור משך גיוס החובה לבנים (שעד כה מוארך כל שישה חודשים ע"י הממשלה). הממשלה הסלימה צעדיה כאשר הבקיעה משר הביטחון את סמכות ההחלטה האם לשחרר אדם חרדי מחובת השירות הסדיר לטובת שירות אזרחי מקוצר. בתגובה עתרה התנועה גם על החלטה זו, כחלק משורת המאבקים שנערכו השנה בנדון.

חשיבות שילובם של החרדים ניכרת הן במובן האזרחי והן כמגזר במשק, בעקבות הצטרפות ישראל לארגון הOECD. עניין נוסף שהעלו ממצאי הארגון העולמי היו מידת הריכוזיות האיומה שמאפיינת את המשק הישראלי. ממצאים אלו התיישבו עם מחקרי התנועה, שבעקבותיהם הגישה עתירה לבג"ץ שדרשה נקיטת צעדים מיידיים לצמצום הריכוזיות שיסודה בשליטה הצולבת של הצמרת הישראלית בתחום הפיננסי והריאלי במשק.

העניין הכלכלי עמד בראש הכותרות השנה, אולם לא כמו שערוריות קרקעות וכספי הציבור. עד כדי כך עמדה התחרות ביניהם, למזלנו המחלקות בתנועה מתפלגות למחלקת המחקר הכלכלי, למחלקה המשפטית ולפעילות אזרחית– כך שלא עשינו איפה באיפה.

אם כן, בתחום כספי וקרקעות הציבור, היתה זו בהחלט שנה לא קלה. מתבקש להזכיר בראשונה את עתירת התנועה בנוגע לקרקעות ים המלח. השערוריה נחשפה השנה אמנם, אולם כבר לפני שש שנים – כאשר נחתם ההסכם הבראשיתי בין חברות ים המלח למנהל מקרקעי ישראל , עתרה התנועה על ההסכם והקפיאה את ההליכים שהפכו את הקרקעות למיזם נדל"ני ענק . לכספי הציבור דאגה התנועה בעיקר כאשר מחלקת הכלכלה שלה חשפה את מחדל בית-ההשקעות שחילק כ2 מיליארד מכספי הציבור ללא בטחונות, ולכן לא קיבל את מלוא הסכום לקופה הציבורית בחזרה.

הבעיה היא שערוץ נוסף לאובדן כספי הציבור היא הממשלה עצמה. כך למשל, החלטתה להקצות 65 מיליון שקלים מתוך תקציבי "הרחבת סל הבריאות" התקבלה באופן בלתי-נתפס – ללא בחינת אלטרנטיבות, ללא קיום דיונים בנושא, ללא שהוצג לשרים החומר הראוי ומבלי לחכות להמלצות מומחים. אך אל נא נשכח שרים בודדים כישראל כץ או אהוד ברק, שעורכים מינויים פוליטיים לפי רצונם או משדרגים את טיסותיהם לחו"ל על קו ניו-יורק מגדלי אקירוב… סליחה, תל אביב.

מינויים פוליטיים הם שמה השני, האמפירי כמעט, של שחיתות שלטונית. במסגרת מאבקה, הגישה התנועה עתירות רבות כנגד מקרים בהם קיים חשש ממשי למינויים פוליטיים. דוגמא לכך היא עתירת התנועה במשרד הרווחה שתחת כהונתו של השר יצחק הרצוג.
אולם, התנועה מאמינה כי המזור לתחלואי השלטון לא יגיע מעתירות אין-ספור – שהן רק האמצעי, אלא מאכיפת שקיפות שלטונית. לכן עתרה התנועה בג"ץ למינוי 11 מבקרי-פנים ברשויות המקומיות במחוז צפון, פנתה ליו"ר הוועד הציבורי למניות הבנקים כדי שלא יאשרו את מינוי המועמדים לתפקיד יו"ר שהוצעו על-ידי ראש הממשלה. בנוסף פועלת התנועה לייסוד אתר אינטרנט פעיל עבור כל רשות מקומית – אתר שיישקף בפירוט את מעשיה ויהיה נגיש לכולם.

פרט להסתכלות המאקרו, ישנם גם יחידי סגולה שאת דרכם ואופן פעילותם התנועה אינה מקבלת. כך למשל, דרשה התנועה כי יש להטיל על צחי הנגבי אות קלון, או כי יש לפטר את סגן שר החינוך מאיר פרוש שהקים, לפי הפרסומים, אוהל מחאה מול כלא מעשיהו בן אסורים ההורים שסירבו לקיים את פסיקתו של בג"ץ בעניין ביה"ס עמנואל.

על קצה המזלג, ועדיין הצלחנו להלאות אתכם, לא התכוונו, באמת! אלא שכל האמור לעיל עדיין לא החיל את פיתוח איכות השלטון ברשויות הערביות, את המכללה לאיכות השלטון והפרויקטים החינוכיים שלה, את המאבקים בהחלטות ממשלתיות שונות שהתקשורת לא מסקרת מפאת הרצון לכותרות, את המאבקים ברשויות המקומיות ובבירוקרטיה מול האזרח הקטן ועוד ועוד ועוד.

עכשיו הגיע הזמן לקחת נשימה עמוקה ולצפות בטקס אבירי איכות השלטון. כן כן, יש, ולא מעט, אושיות שלעונג לנו להוקיר את פועלם לחברה, למשק ולמדינה.