שאלה מטרידה: מדוע הממשלה מגלה קשיחות רבה כלפי הפשיעה ובו בזמן נרפות מול השחיתות? שירה קלורפלד
שחיתות – הגדרה (מתוך ויקפדיה): שימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג טובות הנאה או רווח אישי. בכל צורות הממשל עלולות להתרחש תופעות של שחיתות שלטונית. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה ובחסות על מנת לעשות מחוות, ועד לשוחד ממוסד וגרוע מכך. שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון סחר בסמים, הלבנת כספים וזנות, אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות יכולה לנבוע מאינטרסים מסחריים (כמו העדפת פירמות מסויימות, או עצירה של חקיקה נגד מפעלים מזהמים), ואז היא נוגעת לנסיון לקבוע מהו דבר חוקי ומה אינו חוקי .

מצער לחשוב שההגדרה הפשטנית של ויקיפדיה יכולה להיות מדויקת כל-כך למציאות שלנו.
*הכותבת מתמחה במחלקה לארגון וחברים בתנועה לאיכות השלטון.

. ניחוח של שנה חדשה אופף אותנו וזהו הזמן לעשות בדק בית ולשאול שאלות פשוטות – על שום מה ולמה? המטרה אינה להגיע לתשובות צדקניות ומוכיחות – כאלו שאנו שומעים בחדשות ומשננים כבר משנתנו; אלא, לחשוב לרגע מה קורה למדינה שאין בה קונצנזוס על כלום, ובשל כך אין לה ממשלה חזקה, ובשל כך אף אחד לא דואג לאכיפת נורמות חברתיות שמגדילות את הרווחה הפרטית והציבורית? נדמה כי אנו שרויים במעגל קסמים אכזר, שהטעם להיווצרותו לא נעוץ בשום גורם התחלתי.

טרם אביע את דעתי, אני מעוניינת להקדיש מספר שורות לחשיבותן של נורמות חברתיות. אם כן, תיאוריות כלכליות וחברתיות עוסקות בבעיית התיאום שבין הפרטים בחברה. אם יש תיאום – כל פרט מתנהל בדרכו מבלי להזיק לאחר וכולם יחד מתנהלים כגוף הרמוני אחד ולכן בוודאות הרווחה החברתית גדלה. זוהי שאיפתה של כל דמוקרטיה מערבית כל שוק חופשי. אם מישהו סוטה מהנורמה, הוא מהווה עבור האחרים טריגר לסטות מהנורמה גם כן. לכן, מטרתה של חברה צריכה להיות לא כיצד לא יהיו טיפוסים שכאל – רמאים פוטנציאליים היו ויהיו מאז ומתמיד. אלא, כיצד יכולה חברה להיות חזקה מספיק כדי שלא תיפול כמגדל קלפים לנוכח טיפוסים שכאלו.

כאן נכנס לטעמי תפקידה הקריטי של הממשלה. ממשלה שנגד עיניה עומדת חברת האזרחים שבחרה בה, תשאף לכונן נורמות שייצרו חברה יציבה.
משמעות הדברים, באופן פרקטי, היא ממשלה שפועלת כל הזמן כנגד השחיתות – מקימה סוכנויות עצמאיות שאינן תלויות בה מבחינה תקציבית, מכניסה את נושא השחיתות לתוכנית הלימודים ולא משאירה זאת בגדר לימודי אזרחות, מעודדת שקיפות בכל רמה שלטונית אפשרית ועוד. ממשלה שכזו יוצרת חומת מגן נגד שחיתות לא במובן שהיא לא תתרחש, אלא במובן של דה-לגיטימציה למשהו שמבחינה תפיסתית אנו חווים כתופעה נורמלית ושגורה.

אז מדוע פשיעה היא חמורה יותר משחיתות? לא ברור אם חומרת הפגיעה באמת שונה בין השתים. מה שכן ברור הוא שמאוד נוח להילחם בפשיעה ולא להפנות את האצבע המאשימה אליך. יתרה מכך, משום מה ממשלות נוטות לחשוב שבמצב של עמימות הן יכולות לנהל טוב יותר את העניינים – בשקט, ללא התערבות הציבור ותוך שמירה על טובתם של מקבלי ההחלטות . כולם מרוויחים. אלא, שכולנו יודעים כי אחרי הכל – מצב הממשלה בכי רע, רוב מקבלי ההחלטות לא נתפסים כאמינים והממשלה לא מהווה קונצנזוס רחב שיאחד את העם.
למעשה, מבחינה ראציונלית – נורמות של יציבות הן הדבר הטוב ביותר שהממשלה יכולה לייחל לו. הן ייצבו אותה ויבטיחו את המשך קיומה.

אולי גילוי דעת זה נתפס כאשליה. לדעתי יש בו הרבה אמת.

[1] מתוך : http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA