צחיקלון- ד"ר ערן גרף
יַקִּיר קַרְתָּא, נָגִיד וְשַׂר, / נֶחְשָׁד – מֵפֵר כְּלָלֵי מוּסַר,
וְעַל כָּל מַעֲשֵׂה הָרֶשַׁע / הוֹסִיף הַנַּ"ל גַּם חֵטְא עַל פֶּשַׁע:
הוּא הִתְהַדֵּר, כְּמוֹ תֻּכִּי / בַּמַּעֲשֶׂה הֲלֹא חֻקִּי,
וְלֹא בַמִּסְתָּרִין – בִּכְתָב! / אֵיךְ יִתְכַּחֵשׁ לָזֹאת עַכְשָׁו?
אָמַר שׁוֹפֵט לַחָ"כְּ סוֹרֵר, / צָחִי, כַּתַּר נָא לִי זְעֵיר:
הָעֲבֵרָה, אֲשֶׁר עָבַרְתָּ, / כְּשֶּׁהִכְּחַשְׁתָ – אָז שִׁקַּרְתָּ?
וְאִם הַכֹּל הוּא לָהַד"ם, / אָז לָמָּה הִתְרַבְרַבְתָּ סְתָם?
וְאַתָּה, עַל פִּי עִנְיַן – / עבריין אוֹ סְתָם שַׁקְרָן.

* פורסם ב"על צד שמאל" מגזין האינטרנט של השמאל
http://www.news1.co.il/Archive/0022-D-52026-00.html

כְּשֶׁפָּסְקוּ אֶת פְּסַק-הַדִּין / הִתְבָּרֵר לְכָל דִּכְפִין:
עַל עֲבֵרָה, אַף כִּי נִמְסַר / שֶׁמִּן רָאוּי לָהּ – מַאֲסַר,
צָחִי יָצָא לְלֹא אַשְׁמָה / (חִישׁ עָרַךְ חִינְגָּא שְׁלֵמָה),
רַק לֹא שָׁם לֵב, שֶׁהוּא הֻרְשָּע / "שַׁקְרָן עִם מֵצַח נְחוּשָׁה!".
"שַׁקְרָן", הַיּוֹם כְּבָר, בְּחַיָּי, / לְאִישׁ צִיבּוּר – בְּקֹשִׁי גְּנַאי.
אַךְ הַשּׁוֹפֵט הוֹסִיף לִנְאוֹם / שֶׁהוּא שׁוֹקֵל הַטֵּל קָלוֹן.
קָלוֹן – לְאִישׁ לֹא מְלֻמָּד / נִשְׁמַע מוּשָׂג עָתִיק, כְּמוֹ "סָד"
אוֹ כְּמוֹ שְׂרֵפָה שֶׁל מְכַשֵּׁפוֹת. / אַךְ אַל לָנוּ בְּכָךְ לִשְׁגוֹת:
"קָלון" – מַשְׁמַע לְאִישׁ צִבּוּר / שֶׁהוּא נֶחְשָׁב ל"סוּס גָּמוּר".

כְּשֶׁנּוֹכַח, רַבֵּנוּ צַח / שֶׁהַמַּצָּב הוּא עַד כְּדֵי כָּךְ,
גִּיֵּס מִיַּד אֶת כָּל הַכּוֹשֶׁר, / לִמְצוֹא לוֹ מְלִיצִים שֶׁל יֹשֶׁר.
אֵלֶּה, הִרְחִיבוּ הַדִּבּוּר: / "הַנֶּגְבִּי – נֶכֶס לַצִּבּוּר,
וְאֵין זוֹ כְּלָל גֻּזְמָא קְטַנָּה: / הוּא בֵּין אוּשִׁיּוֹת הַמְּדִינָה;
שֶׁהוּא מָזוֹר וּמִגְנָנָה / לַמָךְ, לַזָּקֵן וְלִזְקֵנָה.
בְּטֶרֶם שֶּׁאִמּוֹ עוֹד הָרָה / הוּא כְּבָר יִבֵּשׁ בִּיצוֹת כָּבָּרָה;
הוּא גַּם הֵקִים חוֹמָה-מִגְדַּל / בְּנִיר-דָּוִד (הִיא תֵּל-עָמָל);
עֲלֵי כְּתֵפַיִם הוּא הוֹרִיד / מַעְפִּילִים בְּחוֹף עָתְלִית;
וּבְחֵרוּף נַפְשׁוֹ, כִּמְעַט – / הִגִּישׁ יָמִית, לסאדאת"
מִכָּל מְצַחְצְחָיו, בָּרוּר – / הֵגִיחַ צָחִי – כְּבַרְבּוּר.

אִם יֵשׁ לוֹ רֵקוֹרְד כֹּה מַרְשִׁים / אָז לָמָּה אֵלֶּה הָאִישִׁים
צְרִיכִים לִמְנוֹת אֶת כָּל שְׁבָחָיו, / הַאֵין הוֹלֵךְ שְׁמוֹ לְפָנָיו?
אֶפְשָׁר שֶׁגְּזַר-הַדִּין גָּזוּר / מִמּוֹנִיטִין אִישׁ בַּצִּבּוּר?
אוּלַי בִּזְכוּת אִמּוֹ גְּאוּלָה / יֻמְלַץ: בַיֶּלֶד אֶל תִגְּעוּ לָהּ!
תּוֹהֶה, חוֹכֵךְ כָּל אִישׁ בַּר-דַעַת: / הַמְּדִינָה פֹּה מִשְּׁתַּגָעָת?
אִם אִישׁ עוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁל-דּוֹפִי / הָעוֹנֵשׁ – מַה קָשׁוּר לְאֹפִי?
הַאֵין זִיקָה דַּי יְשִׁירָה / בֵּין עוֹנֵשׁ לְבֵין עֲבֵרָה?
הנגבי, עוֹד אֵינוֹ יוֹדֵעַ / הַכְּלָל: "כָּל המוֹסִיף – גּוֹרֵעַ?!"

לְצָחִי לֹא סוֹפְרִים עַכְשָׁו / אֶת זְכוּיוֹתָיו, – רַק מַעֲשָׂיו!
גַּם אִם אוֹתָם אִנְטֶלִיגֶנְטִים, / עַכְשָׁו עִם רֵיחַ דֶטֶרְגֶנְטִים,
וְכָל אוֹתָם מַרְבֵּי-בּוֹרִית / אף לֹא יָשִׁיבוּ לוֹ בְּלוֹרִית,
וְאֵין דְּבַר שֶׁקֶר כֹּה נִבְזֶה / כּוֹבְסִים פָּשׁוּט – בְּהֶבֶל פֶּה!
סְבוּרַתְּנִי, זֶה גּוֹבֵל כִּמְעַט / בְּהַטְרָדַת בֵּית-הַמִּשְׁפָּט!
וּמִי הֵם אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים / שֶׁבְּשִׁבְחוֹ אָמְרוּ דְּבָרִים?
מַמָּשׁ צַמֶּרֶת הַשִּׁלְטוֹן / וְכָל אוּשִׁיּוֹת הַבִּטָּחוֹן,
וּשְׁלַל אִישִׁים מִן הַמִּמְּסָּד / וְגַם צַמֶּרֶת ה"מוֹסָד".

שָׁאַלְתִּי אָז: נוּ, מַה רְבוּתָא / בְּ"כַזֹאתִי" מִין חַבְרוּתָא?
נִסְקוֹר יַחְדָּיו הָרְשִׁימָה / (שֶׁלְּעַצְמָהּ דֵּי מַרְשִׁימָה):
רֹב הָאִישִׁים הַנִּכְבָּדִים / הָיוּ / עֲדַיִן, חֲשׁוּדִים
וְאֵין אֶחָד רָאוּי לְשֶׁלֶט: / "טַלִּית שֶׁהִיא כּוּלַּהּ שֶׁל תְּכֵלֶת".

חֲזַ"ל – וִיאַשֵּׁר מָרָ"ן – / קָבְעוּ כְּלָלִים לוֹ, לְדַיָּן:
"אֶל תַחֲרוֹץ לְאִישׁ דִּינוּ / עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".
כֵּן, חֲבוּרַת עֵדֵי הָאֹפִי, / לְזֶה הַכְּלָל, מַתְאֶמֶת – יֹפִי!:
שֶׁכֵּן בְּכָל הַדְרַת כְּבוֹדָם / אִם נְפַשְּׁפֵּש – כִּמְעַט כוּלָּם,
כְּבָר נֶחְשְׁדוּ בַּעֲבֵרוֹת, / וְנֶחְקְרוּ בַּחֲקִירוֹת,
(וְשֻׁתָּפִים לְחַפּוּתָם / ויינשטיין וּויינרוט, גַּם וְגַם).
עַל כֵּן, יוֹדְעִים הֵם מְקוֹמוֹ / שֶׁל נֶאֱשָׁם, כְּשֶׁבָּא יוֹמוֹ,
וּמִי כְּמוֹתָם רָאוּי לִשְׁפּוֹט / עַל עֲבֵרוֹת שִׁלְטּוֹנִיוֹת.