התנועה לאיכות השלטון פנתה אל חברי ועדת האיתור לתפקיד המפקח על הבנקים בבקשה שלא להמליץ על מועמדים שמכהנים או כיהנו לאחרונה בתפקידים בכירים באחד משני הבנקים הגדולים נוכח ניגוד העניינים המובנה הנובע מכך.

בעקבות פרסומים בתקשורת אודות המועמדים למשרת המפקח על הבנקים אשר חלקם מכהנים היום בתפקידים בכירים במערכת הבנקאית, פנתה התנועה לנגיד בנק ישראל למפקח על הבנקים ולחברי וועדת האיתור לתפקיד המפקח על הבנקים, במטרה למנוע מצב של ניגוד עניינים מובנה במינוי אפשרי שינבע ממהותו הטבעית של תפקיד הפיקוח על הבנקים ומהיחס בין תפקיד זה לתפקידים בכירים באחד משני הבנקים הגדולים, האוחזים היום בכ- 60% מהפיקדונות והאשראי במשק הישראלי.
במכתבה ציינה התנועה כי לאחרונה פורסמו מספר כתבות בעיתונות הכלכלית בהן צוינו שמות של מועמדים אפשריים למשרת המפקח על הבנקים. בין השמות הבולטים שהועלו היו גם גורמים בכירים באחד משני הבנקים הגדולים, השולטים על כ 60% מהפיקדונות ואשראי (להלן "הבנקים הגדולים").
התנועה הדגישה כי פנייתה לא נועדה בכדי לערער על איכותו או כישוריו של מועמד מבין המועמדים שהוזכרו בתקשורת, אלא להתריע מפני ניגוד העניינים המובנה במינוי מפקח על הבנקים שטרם מינויו היה בעל תפקיד משפיע באחד מהבנקים, ובייחוד באחד מהבנקים הגדולים, וזאת ללא כל תקופת צינון מינימאלית.

התנועה ציינה במכתבה כי אחד מתפקידיו המרכזיים של בנק ישראל הוא הפיקוח וההסדרה של המערכת הבנקאית. תפקיד זה הוא תפקיד מפתח במשק היות והמערכת הבנקאית ממלאת תפקיד מרכזי בכל משק מודרני.
איש המפתח הממונה בבנק ישראל על תפקיד זה הוא המפקח על הבנקים. בין תפקידיו ניתן למנות את הפיקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבט ההגנה על כספי המפקידים; שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים ושמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם, כמו גם עידוד התחרות במערכת הבנקאית (כפי שתואר במצגת שהוכנה על ידי הפיקוח על הבנקים מיום 5.9.2007) .
למפקח על הבנקים יש כלים רבים שנועדו להבטיח את הפיקוח, ביניהם גם ביקורת בבנקים והערכת פעילותיהם על סמך המידע הרב שמגיע לפיקוח, שמטרתן להעריך את איתנותו ומצבו העסקי של הבנק, למנוע לקיחת סיכונים יתר ולוודא קיום הוראות ניהול בנקאי תקין שהוציאו המפקחים לדורותיהם.
תפקידים אלו ובייחוד הכלים שעומדים לרשות המפקח על הבנקים הם רגישים וחשובים ביותר, לפעולה תקינה של המערכת הבנקאית. הם עוסקים בקשר שבין האזרח לבין מערכת הבנקים, ובאים להבטיח את יציבותו של המשק הישראלי בכללותו. זוהי מטרה מרכזית, בייחוד בעת משברים כלכליים, כזה הפוקד את המשק העולמי בתקופה האחרונה.
לדעת התנועה, עולה החשש כי בעל תפקיד בכיר באחד מהבנקים הגדולים, אשר מפוקח על ידי הבנקים המפקח על הבנקים, המתמנה לתפקיד זה, ללא כל תקופת צינון ימצא עצמו במצבים של ניגוד עניינים אינהרנטי, מטבע תפקידו החדש, הדורש ממנו פיקוח נטול פניות על אותו מוסד בו עבד שנים ארוכות, פיקוח שנועד לוודא שהמוסד עומד בתוכניותיו, יעדיו ודיווחיו על מצבו העסקי של הבנק.
במשרות ממשלתיות אחרות, תקופת צינון נחשבת כאמצעי יעיל ומוכר להגנה מפני אותם מצבים בהם תפקידו הקודם וקשריו של מועמד יכולים להשפיע על תפקודו התקין והיעיל. אמנם זוהי אינה דרישה פורמאלית לתפקיד המפקח על הבנקים, אך על רקע תיאור התפקיד ומהותו זו נראית דרישה שאמורה להיות מהותית, שמטרתה להבטיח פיקוח יעיל ותקין.
עוד הוסיפה התנועה כי הסכם ניגוד עניינים, הנהוג במצבים בהם יש התנגשות בין אינטרסים של גוף פרטי ואחת מרשויות השלטון, לא ירפא את הפגם המהותי שבבסיס מינוי כמתואר, היות ופיקוח על הבנקים הוא מהות המינוי.
ככל שמשרת המועמד באחד הבנקים הגדולים בכירה יותר, גובר ניגוד העניינים המובנה. כך בעניינו של מי שצוין בכלי התקשורת שהגיש מועמדותו, מר זאב נהרי, המשנה למנכ"ל בנק לאומי, כמו גם בעניינם של מועמדים אחרים המנהלים חטיבות ואגפים בבנקים הגדולים. אלה הם תפקידים מרכזיים במבנה הבנקים, הקשורים הדוקות ליעדי עבודתו של המפקח על הבנקים ומהווים צמתי מידע מרכזיים להשגת מידע חיוני לפיקוח תקין ולשמירה על יציבות המשק.
התנועה הדגישה כי בעניינו של מר נהרי, מדובר על מועמד שמילא שורה של תפקידים בבנק לאומי במשך עשרות שנים. עובדות אלה מקשות עוד יותר על הימנעות מאותו ניגוד עניינים מובנה שתואר לעיל ובולט עד כמה הסכם ניגוד עניינים אינו יכול להפיג את החששות המוצגים.
לפיכך, לאור הפרסומים בתקשורת ותפקידיו של המפקח על הבנקים, פנתה התנועה אל חברי ועדת האיתור בבקשה שלא להמליץ על מועמדים שמכהנים או כיהנו לאחרונה בתפקידים בכירים בבנקים הגדולים לכהונה בתפקיד המפקח על הבנקים. וזאת, כאמור מבלי שלתנועה יש טענה אישית או מקצועית כלפי מי מהמועמדים.
עמדת התנועה היא כי אין זה ראוי למנות לתפקיד פיקוח אדם אשר רק יום לפני מינויו כיהן באחד מהמוסדות המפוקחים. התנועה הדגישה את חולשתו של הסכם ניגוד עניינים כאשר מדובר במועמדים אשר להם מערכות יחסי עבודה ארוכות שנים בתוך המוסדות המפוקחים.
בנוסף, ציינה התנועה כי ראוי שוועדת האיתור תשים לנגד עיניה גם את מאפייניה הייחודים והחריגים של מערכת הבנקאות הישראלית שהינה ריכוזית בקנה מידה בינלאומי:
שני בנקים מהווים כ 60% מהפיקדונות והאשראי.
בישראל יש רק 5 קבוצות בנקאיות (לשם השוואה, לפי הפרסומים, ברשות הפלסטינית יש כ 18 בנקים.
למיטב ידיעת התנועה, בישראל לא הוקם אף בנק חדש למעלה מ 40 שנה.
בישראל הבנקים הם גם הבעלים של חברות כרטיסי האשראי (קרי, ללקוח הקמעונאי אין חלופות מלבד בנקים).
בישראל העובדים בבנקים מקבלים שכר שהוא כמעט פי שלוש מהשכר הממוצע במשק.
בישראל אין חברות נתוני אשראי עצמאיות עם מידע חיובי על הלקוח וגם המידע של הלקוח שייך בפועל לבנק ולא ללקוח (אי לכך מעט לקוחות יחסית עוברים בנקים).
במילים אחרות, בישראל יש מערכת בנקאית לא תחרותית שטבע אופיה אינה יכולה לשרת את האינטרסים של הצרכנים, אלא את אלה של הבנקים, בעלי המניות בהם ואף את האינטרס של הפיקוח על הבנקים. זו הינה מערכת שגבתה מאזרחי המדינה כ 39 מיליארד שקל לשנה (הכנסות ממרווחי ריביות מעמלות לפני הפרשה לחובות מסופקים, נכון לנתוני 2009).
לדעת התנועה מפקח על הבנקים שיגיע מהבנקים הגדולים יתקשה שלא לפעול לפי התבנית המוכרת לו ויתקשה יצליח לשנות את מפת האינטרסים הקיימת.
בנוסף חזרה וציינה התנועה את מרכזיותו של תפקיד המפקח על הבנקים במשק הישראלי ובצורך במפקח נטול פניות אשר יטפל בכל הבנקים בצורה שוויונית. לדעת התנועה זהו עניין מהמעלה הראשונה, בייחוד בתקופה קשה במשק העולמי שעדיין מושפע מהמשבר שפקד אותו בשנה שעברה.
התנועה ביקשה את תגובת המכותבים על מנת שתוכל להמשיך ולשקול את צעדיה.