התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה להורות לשופט בדימוס יעקב טירקל, שלא לזמן לעדות את לוחמי השייטת וחיילים אחרים שתוחקרו במסגרת דו"ח איילנד ולא לחשוף את זהותם לאור החיסיון המוקנה לעדותם בחוק.
הפניה בעקבות עדותו השנייה של הרמטכ"ל בפני ועדת טירקל בעקבותיה התפרסמו ידיעות בתקשורת לפיהן בניגוד לעמדתו הנחרצת של הרמטכ"ל, ועדת טירקל לא ויתרה על האפשרות לזמן קצינים ו/או לוחמים מהשייטת לעדות בפניה.
ככל הנראה, זימון כזה יתקיים בהתבסס על דו"ח התחקיר של ועדת איילנד שהועבר לועדת טירקל בחודש אוגוסט השנה.
על פי פרסומים שונים בכלי התקשורת עולה, לכאורה, כי הוועדה הונחתה לבדוק את ההערכות למבצע, את שיטת הפעולה שנבחרה ואת החלופות האפשריות לשיטת הפעולה, את ההכנות המקדימות ואת אופן הביצוע. בכלל כך תחקרה הוועדה את הנושאים הבאים: מודיעין, מפקדת חיל-הים, המטה הכללי, שייטת 13, חיל האוויר, מאמץ הדוברות, חלופות טכנולוגיות, רפואה ותחום הייעוץ המשפטי והדין הבינלאומי.
התנועה פנתה ביום 10.08.2010 במכתב לרמטכ"ל ולפרקליט הצבאי הראשי בעקבות פרסומים שדו"ח התחקיר במלואו כולל שמות לוחמי השייטת וחיילים נוספים שתוחקרו בו עומד להיות מועבר לועדת טירקל במכתבה, הציגה התנועה את הרציונאל שעומד מאחורי חוק השיפוט הצבאי שאוסר על העברת חומרים אלה בכפוף לחריגים.
במכתבו הגיב העוזר המשפטי לפרקליט הצבאי הראשי לטענות התנועה וטען כי הועבר לוועדה דו"ח מסכם של ועדת איילנד וכי לטענתם הדבר נעשה כחוק.
לדעת התנועה, לא ראוי היה להעביר את דו"ח איילנד במלואו אל ועדת טירקל, היות והדבר נתון לשיקול דעתו של הרמטכ"ל ולא מחויב המציאות, ובוודאי שלאור החיסיון המוקנה להם, לא להעביר את שמות הלוחמים שתוחקרו.
פניית התנועה עתה נעשית מתוך חשש שהעברת חומרים מסווגים אלה, בייחוד שמות לוחמי השייטת שהשתתפו במבצע ובתחקיר, אינה עומדת בקנה אחד עם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. הקובע כי "חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר".
להוראות אלה רציונל ברור והוא לאפשר לצבא לקיים תחקירים צבאיים ולהפיק מהם לקחים חיוניים לעתיד, ובכלל כך לתחקר חיילים, מבלי שהם יחששו לעתידם וגורלם האישי ויוכלו לתת עדויות מלאות ומהימנות.
התנועה מדגישה כי קיים חיסיון על העדויות בתחקירים כגון דו"ח איילנד, כפי שכתב העוזר המשפטי לפרקליט הצבאי הראשי במכתבו. חיסיון זה הוא מתוקף חיקוק, וגם כאשר מועברים חומרי התחקיר, אין להעביר על פי החוק ותכליתו, המתייחסים להעברת חומרים ולא שמות, את שמם של הלוחמים שהשתתפו בתחקיר, בוודאי שלא לזמנם לעדות בפני הוועדה.
בנוסף לבעיות שהועלו אין ספק שבעידן הדיגיטלי, גם חומר מסווג עשוי להיחשף בדרכים לא דרכים כפי שהתגלה במספר פרשיות לאחרונה. התנועה מבקשת לקבוע כי אין לזמן את חיילי השייטת להעיד בפני ועדת טירקל, אין לחשוף את שמות לוחמי השייטת בפני ועדת טירקל ואף יותר מכך, ראוי להורות לוועדה להתעלם מדו"ח איילנד, לאור שיקול הדעת המוטעה של הרמטכ"ל בהעברתו.
התנועה מדגישה כי לא היה ראוי על פי תכלית ההגנה על חיילי צה"ל למסור כלל את דו"ח התחקיר לועדת טירקל, אך משנמסר הדו"ח חובה על המדינה להגן הגנה אקטיבית ולא רק חקיקתית פרוצדוראלית על חייליה ולוחמיה, ולדאוג שלא תיווצר אפשרות עתידית להעמידם לדין בבית משפט בינלאומי. מטבעו וטיבו דו"ח איילנד ותחקיריו נועדו להישאר חסויים, מן הראוי לכבד את הלוחמים ששיתפו פעולה עם הכנת הדו"ח, ולמחוק את שמותיהם בעת העברתו החוצה מן הצבא, לשימוש בידי גוף ציבורי לפי החלטת הרמטכ"ל, ובודאי שיש להורות כי אין לזמנם להעיד בפני הוועדה.