כמה זמן צריכים להימשך "שלבי סיום"? האם שעוניהם של השרים לביטחון הפנים עמדו מלכת?- על המחדל המתמשך של השרים לביטחון הפנים- ד"ר מאיר גלבוע
יבואו אל עמוד הקלון השרים בעבר ובהווה לביטחון הפנים, אשר מאז 1994 מורחים ודוחים את פרסום כללי חקירה. ייתכן שזו תוצאה של חברות בקואליציה לא קדושה בין השרים ובין המשטרה עצמה, אשר גם היא אינה מעוניינת בפרסום כללים אלה. היעדר כללים ברורים למותר ואסור בחקירה תורם לעיוותים ואף מונע מהחוקרים עצמם מלהכיר את הגבולות בתוכם הם יכולים לפעול בחופשיות במהלך החקירה.

* * * *חוקר משטרה לשעבר, ד"ר לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, לוחם במובן הלא-מלחמתי של המלה.
לבלוג "הרמת מסך"
http://meirgilboa.wordpress.com/2010/10/30/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A9%D7%A2/

ב – 1994 פורסם דו"ח ועדת גולדברג לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר. בוועדה, שמונתה על ידי שרי המשפטים והמשטרה (כן, כך נקרא המשרד לפני שהשרים החלו להתעניין בביטחון, כדי לברוח מאחריותם למשטרה ולשיטור), היו חברים נכבדים וביניהם שופטים, נציג אקדמיה, נציגי משרד המשפטים והפרקליטות, נציגי המשטרה ועורך דין מהמגזר הפרטי.

בין היתר, הוועדה המליצה לשר המשטרה לקבוע "תקנות משטרה (חוקרים)" כקודיפיקציה של כללים ברורים למותר ואסור בחקירה, פירוט החובות המוטלות על חוקרים במהלך החקירה וכללים בדבר חובת הפיקוח של מפקדים על החקירות. אלו, על פי ההמלצות, יהיו כללים מחייבים שישסנקציות בגין הפרתם.
נכון שבאנגליה נקבעו כללים כאלה רק ב – 1985, אז למה לנו למהר? הרי הם דמוקרטיה ותיקה בת מאות שנים, ואילו אנו רק כבני שישים.

ב – 2002 נחקק בכנסת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב – 2002. החוק נכנס לתוקף שנה מיום פרסומו, קרי ב – 4.7.2003. לפני חודשים מעטים "חגגנו" שבע שנים לכניסתו לתוקף. בחוק נקבע כי על השר לביטחון הפנים לקבוע כללים בדבר חקירה, ברוח המלצות ועדת גולדברג. אולם, השרים לביטחון הפנים בשלהם, וכללים – אין.

אין זו הפעם הראשונה ששרים מתחמקים ממילוי מצוות החוק. בתי המשפט כבר קבעו בעניין זה מספר הלכות. אביא דוגמאות מעטות בלבד.

בבג"ץ 295/65 נידונה עתירה לחיוב השרים לקבוע בתקנות כללים לביצועו של חוק "כנוביץ" (החוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961). שם קבע בית המשפט כי "…לאחר שהבחירות עברו, והמנצח ניצח, והוא חקק את החוק שחפץ ביקרו, וכתב בו כי 'השרים פלוני ופלוני יעשו מעשים אלה ואלה', הוא יצר בזה חובה משפטית ממש, המחייבת את השרים למלא – ולא רק לרצות למלא – את החובה שהוטלה עליהם", והוסיף ש"ההימנעות מלממש ולהגשים חוק קיים ומחייב, אינה מדיניות ואינה יכולה להיות מדיניות, מכל בחינה שהיא; היא רק גורמת לדמורליזציה ביחסי השלטון והאזרח, וגוררת אחריה פריקת עול של כל חוקי המדינה" .

כך גם בבג"צים 217/80 ו – 297/82, בעניין התחמקות שר הפנים (כן, פעם נוספת שר הפנים) מלקבוע תקנות להפעלת שעון הקיץ. במקרה הראשון, החליט בית המשפט כי החוק (פקודת קביעת הזמן) מטיל חובה על השר להנהיג שעון קיץ. החלטה זו לא נראתה לממשלה ולכנסת והחוק תוקן, במטרה להעניק לשר הפנים סמכות מלאה להפעיל את שיקול דעתו בעניין זה. גם הפעם סירב השר לקבוע כללים וגם הפעם חייבו בית המשפט לקבוע כללים כאלה, וקבע שבמקום שבחוק נקבע שעל השר לקבוע תקנות, גם אם לשון החוק מדברת על כך שהשר רשאי לקבוע תקנות, חייב השר לקבוע תקנות וכללים.

כדאי לציין, שמידיעה אישית, ידוע לי שהמשטרה החלה לנסח את הכללים לפני חקיקת החוק, ובעת חקיקתו ב – 2002 היא כמעט השלימה את המלאכה. משנקבע בחוק שעל השר לפרסם כללים בדבר חקירות, היה ברור שזה עניין של או..טו..טו.. עד לפרסומם כתקנות כמתחייב בחוק. אך הזמן מאז כנראה עמד מלכת ולשרים לביטחון הפנים יש זמן (לחשודים שנגרם להם עוול – כבר אין זמן).

בדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בתאריך 13.11.2003, העלה השופט בדימוס גולדברג (הוא הוא יו"ר אותה ועדה ובעת הדיון בכנסת כבר מבקר המדינה), את זכרם של הכללים. וכך מדווחת היועצת המשפטית של המשרד לביטחון הפנים (ולא תגידו שמדובר בפקידה זוטרה. זו הייתה קצינה בדרגת ניצב!) לחברי הוועדה: " הם [הכללים] בשלבי סיום הכנה". ובתשובה לשאלה מפורשת של יו"ר הוועדה עונה אותה ניצבת פעם נוספת: "יש לנו הכללים בחקירה, שהשר צריך להוציא". לאמירה זו ימלאו בעוד כשבועיים שבע שנים. שבע שנים שהכללים בסיום הכנה, שהשר לביטחון הפנים צריך לאשר ולפרסם, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט.

רוח המלצות ועדת גולדברג ממשיכה לנשוב מעל בניין המשרד לביטחון הפנים, ואינה חודרת פנימה אל תוך הלשכה של השר. הלשכה הממוגנת של השר אף אינה חדירה להוראות החוק. גם מצד ועדת חוקה, חוק ומשפט אין פוצה פה ומצפצף. כן, זוהי תמונת המצב של פיקוח הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. הם, כרגיל, רוצים פעם נוספת להתחמק מאחריות, ולהמתין עד לעתירה לבג"ץ, כך שהאחריות תוטל על בית המשפט ולא עליהם, על הפוליטיקאים. כללים אין, ואיש (וחוקר) הישר בעיניו יעשה.

על כן, ייזכרו לדראון השרים לביטחון הפנים לדורותיהם, שאף כי אין בהתנהגותם זו שחיתות ממשית, אין בה מניעה של פגיעה בחשודים הנחקרים במשטרה, ויש בה פגיעה במינהל תקין, זלזול בשלטון החוק ופגם מוסרי חמור. הנה שמות השרים שהמלצות ועדת גולדברג ב – 1994 היו לצנינים בעיניהם: משה שחל (כן, כן, אותו שר שמינה את הוועדה), אביגדור קהלני ושלמה בן עמי. והנה רשימת השרים שלא מילאו את מצוות המחוקק מאז 2003: עוזי לנדאו, צחי הנגבי, גדעון עזרא, אבי דיכטר ויצחק אהרונוביץ.