ישראל: המושחתת ביותר בעולם? – לילך שיריזלי.
ישראל מדורגת במקום ה-30 במדד תפישת השחיתות הבינלאומי. 30 מתוך 178. האם אנחנו באמת כל כך מושחתים, ומה קורה במקומות אחרים בעולם?
* הכותבת סטודנטית למדעי המדינה ולימודים רומאניים ולטינו אמריקאיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומתמחה של "רוח חדשה" בדוברות התנועה לאיכות השלטון.
לאחרונה פורסם מדד תפישת השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומי, בו דורגה ישראל במקום ה-30, ומיד יצאו עיתוני ישראל בכותרות המגדירות את ישראל כמושחתת ביותר בעולם.
השאלה המתבקשת היא- האם אנחנו באמת עד כדי כך גרועים? אולי אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה במקומות אחרים, וזה מה שגורם לנו לראות את השחיתות אצלנו כגבוהה כל כך? במבט זריז על מפת השחיתות של הארגון, ניתן לראות את אמריקה הלטינית צבועה באדום. זה אומר שלרוב המדינות שם ניתנו ציונים נמוכים ביותר, 3.9 ומטה (מלבד צ'ילה שמדורגת במקום יחסית גבוה). לשם ההשוואה, ישראל קיבלה את הציון 6.1.
אצלנו מתעסקים כיום בצחי הנגבי- קלון או לא קלון, אהוד ברק- ידע על עובדת לא חוקית או לא ידע, הולילנד, מסמך גלנט ואחרים. כל אלה פרשיות חדשות יחסית, כולן נמצאות בחקירה, בית משפט או אצל היועץ המשפטי לממשלה. אין פה התעלמות משחיתות, להיפך, יש טיפול מתמיד בכך, ביקורת ובחינה החלה על משרדי ומוסדות הממשלה, מערכת הביטחון והרשויות המקומיות.
מה קורה לעומת זאת במדינות אמל"ט? בארגנטינה לדוגמא (דירוג במדד: 2.1), פושעי הדיקטטורה משנות ה-70 עדיין מסתובבים חופשיים. תזכורת: בשנת 1976 נערכה הפיכה צבאית במדינה, בעקבותיה עלה שלטון דיקטטורי צבאי למשך 7 שנים. השלטון נהג ביד קשה במתנגדיו, אותם הגדיר "אויבי האומה". אלו נחטפו בשעות לילה ונלקחו ל-400 מחנות ריכוז, שם עונו ונרצחו, וגופותיהם נזרקו לנהר הריו דה לה פלטה או לים. הילדים שנולדו במחנות הריכוז ננטשו, נמכרו או נרשמו כילדים של אנשי צבא וגודלו כילדיהם. כ-30 אלף איש "נעלמו" בזמן הדיקטטורה. ארגון "הסבתות של פלאזה דה מאז'ו" מאמין שכ-500 ילדים נלקחו בזמן הדיקטטורה, מתוכם נמצאו כמאה.
רק מעטים מהרוצחים הגיעו לבתי המשפט. המשטר הדמוקרטי שעלה לאחר נפילת הדיקטטורה העביר חוקי חסינות לפושעים, שבוטלו רק בשנת 2003. אלו שכן מגיעים לבתי הכלא, לא תמיד נשארים בחיים- הקטור פברס לדוגמא, שהואשם בעינויי אסירים ולקיחת מאות תינוקות מאימהות אסירות, הורעל לאחרונה בתאו, ימים ספורים לפני פסיקה בעניינו. אנשי הימין הקיצוני מפריעים למשפטים המתקיימים. מערכת המשפט הואשמה בעבודה איטית מדי. עדים במשפטים מוכרחים לחזור על עדותם שוב ושוב, ואחרים נחטפים ומוחזרים לאחר תקופה או נעלמים לנצח. 27 שנים עברו מאז נפילת הדיקטטורה, ועדיין רוב הפושעים, למרות ששמותיהם ידועים ומפורסמים, לא נשפטו או נכלאו. חורחה וידלה, מנהיג הדיקטטורה, עומד כיום שוב למשפט בגיל 84. בעבר הוא נשפט למאסר עולם, אך הוענקה לו חנינה שבוטלה מאוחר יותר.
ובמדינות אמל"ט האחרות? גם שם לא חסרות פרשיות.
בהונדורס (2.4) נערכה הפיכה צבאית והנשיא הקודם הוגלה מהמדינה. באקוודור (2.5) שוטרים פתחו במהומות, כיתרו את נשיא המדינה בבית חולים לאחר שהתקיפו אותו בגז מדמיע, והשתלטו על הפרלמנט ושדה התעופה. במקסיקו (3.1) קרטלי הסמים מטילים פחד במדינה, ולאחרונה נרצחו 72 איש בטבח המוני. חטיפות ורציחות כאלו מתרחשות לעיתים קרובות. בגוואטמלה (3.2) נעצרו מפקד המשטרה וראש הסוכנות למלחמה בסמים בחשד שהיו מעורבים בפרשת גניבת קוקאין ונשק. ימים ספורים קודם לכן עזב שר הפנים את תפקידו לאחר שהתגלתה במשרדו מעילת ענק. גם הנשיא הקודם חשוד כרגע במעילה. אל סלבדור (3.6) הושעתה על ידי פיפ"א מהשתתפות בתחרויות בינלאומית לאחר התערבות הממשלה ברשויות שהוקמו בכדי לנהל את ליגות הכדורגל במדינה.
אז נכון, לעומת מדינות כמו ניו זילנד, דנמרק, פינלנד ושבדיה, אנחנו נמצאים במקום נמוך. אלו מדינות שטובות מאיתנו בהרבה פרמטרים נוספים. האם כדאי לשאוף להיות דומים להן? בוודאי. אבל מצבנו לא באמת גרוע כמו שמנסים לגרום לנו להאמין.