שחיתות בעולם- חוויות מהכנס הרביעי של "הארגון הבינלאומי של ארגונים נגד שחיתות" (IAACA) שהתקיים בשבוע הראשון של נובמבר, באי מקאו שבסין – עו"ד מיכאל פרתם סיו"ר התנועה
מקאו , סין, 5.11.10.
אחד ממשתתפי הכנס ציטט את טולסטוי שאמר, "שאנשים רעים מתארגנים גם אנשים טובים יכולים וצריכים להתארגן", משפט שראוי לצטט בכל הזדמנות., והוסיף "יש לי שתי הודעות עבורכם. הודעה ראשונה: אין שחיתות בארצי; הודעה שנייה, ההודעה הראשונה היא שקר". פתיח מעניין זה, שהצליח למשוך את תשומת לבם של באי הכנס הרביעי של "הארגון הבינלאומי של ארגונים נגד שחיתות" (IAACA) שהתקיים בשבוע הראשון של נובמבר באי מקאו שבסין, יצא מפיו של הנציג האוסטרי, פתיח שאפיין את אווירת ה"דבר והיפוכו" ששררה בכנס אליו הגיעו נציגים מ 150 מדינות .
* עו"ד פרתם היה נציג התנועה לאיכות השלטון בכנס.

בחירת האי מקאו למקום קיומו של הכנס מעניינת כשלעצמה. מכל העולם הגיעו אנשים האחראים על שמירת טוהר המידות ושלטון החוק בארצם לדון במאבק כנגד השוחד והשחיתות . לאן? אל מעל למרכז ההימורים הגדול בעולם (מקאו עבר את לוס ווגאס מזמן). הממשלות המיוצגות בכנס שלחו חוקרים פעילים העסוקים בין היתר בתיקים של הלבנת הון חובקי עולם, והקזינו מהווה מוקד ידוע של מלביני הון. אחד ממשתתפי הכנס סיפר כי מייד לאחר הכנס הוא הולך לבדוק האם יעד חקירתי נמצא באזור.
למרות מלחמתה המוצהרת כנגד שחיתות, סין עדיין נחשבת למדינה שבה השחיתות מצויה בכל פינה ומיקומה במקום ה-78 במדד השחיתות הבינלאומי של שבי"ל רחוק מלהיות מכובד. נשאלת השאלה- האם המאמצים הרבים שהשקיעו בכנס והשתתפות אנשי רמת דרג בהיררכיה הסינית הם בגדר מס שפתיים או שמא שאיפה אמיתית לתיקון? לאחר 4 ימים של כנס אין תשובה אחת ברורה. לצד הצביעות הבולטת של רבים מנציגי ממשלות הרומסות את טוהר המידות ברגל גסה מצאנו מאמצים מעניינים, אמיתיים ולעיתים אף מוצלחים היכולים להילחם בתופעות של שחיתות.
ראינו בכנס אנשים טובים הששים אלי קרב במלחמה לשפר את האקלים האתי בארצותיהם. לא היה מקום לפקפק בהתלהבות של החוקר הבלגי להביא את הרשעים לדין כאשר סיפר בהנאה גלויה כיצד עקב אחר חשוד שברח מבלגיה, עבר דרך צרפת, והגיע לבסוף לתל אביב שם נעצר עם מזומנים מוסתרים בתחתוניו (מבצע משולב עם משרד המשפטים והמשטרה בישראל).
הנציג הפקיסטני דיבר בכנות רבה על תסכולו מן המכשולים הרבים הקיימים והמונעים חקירות מוצלחות של שחיתות בפקיסטאן. היו נציגים שסיפרו על קידום תכניות יצירתיות ומעניינות, כמו הנציג הרומני שדיבר על גישה המאפשרת איתור פוטנציאל לשחיתות מבעוד מועד או הנציגה מברזיל שהציגה תוכנה מיוחדת העוקבת אחר הוצאות של משרדי הממשלה ומבצעת השוואה בין המשרדים השונים כדי לגלות חריגות.
אחד ממשתתפי הכנס ציטט את טולסטוי שאמר, "שאנשים רעים מתארגנים גם אנשים טובים יכולים וצריכים להתארגן." משפט שראוי לצטט בכל הזדמנות.
***
אמנת האו"ם כנגד שחיתות (UNCAC) שאושררה ע"י מדינת ישראל לפני כשנה מחייבת שיתוף פעולה בינלאומי במלחמה כנגד השחיתות. עוד היא מחייבת תמיכה בסקטור האזרחי הפועל בתחום.
"הארגון הבינלאומי של הרשויות הפועלות נגד שחיתות" (IAACA) הוקם על רקע המאמץ להגביר ולייעל את יישום האמנה האמורה. החלפת מידע והיכרות אישית של חוקרים, תובעים ואנשי הפרקליטות מכל העולם מגדילות את היכולות במלחמה כנגד השחיתות. למרות זאת רבות מן המדינות ששלחו נציגים לכנס אינן מוכנות להדדיות ולשיתוף פעולה אמיתי. בהרבה מקומות הכוחות הטובים הם במיעוט ונמצאים חסרי אונים אל מול כוחות פוליטיים וכלכלים הנהנים מן השוחד.
אחד המשתתפים העריך כי אפריקה מאבדת כ-40% מסך התל"ג שלה לשוחד. ניתן לסווג את מדינות העולם לשלוש קטגוריות גסות:
1) מדינות בהן אי אפשר לדבר כנגד השחיתות כלל
2) מדינות בהן ניתן לדבר על שחיתות אך רק אם מדובר באנשים שאיבדו או אין להם כוח פוליטי אך לא ניתן לתקוף את השלטון הקיים
3) מדינות בהן ניתן לבקר בגלוי שחיתות של השלטון הקיים.

התנועה לאיכות השלטון בישראל אותה ייצגתי הביאה לכנס את הפן האזרחי שכמעט ולא היה מיוצג. התנועה ניסתה להדגיש שני מסרים לבאי הכנס. אחד, אם אין שקיפות, לקיחת אחריות ציבורית, חופש ביטוי ושלטון חוק, הקמת רשות המופקדת על המלחמה בשחיתות לא תפתור את הבעיה. השחיתות אוהבת את המחשכים וההשתקה. השניף ישנה חשיבות גדולה לכוחות האזרחיים והם ראויים לכבוד ולתמיכה ולא לרדיפה וללעג.
בישיבתו האחרונה של הכנס, ביום 5/11/10 נמסרו סיכומים של הדיונים לפורום המלא. חברי התנועה יכולים להתגאות בעובדה כי מר דייל קו, חוקר ראשי ברשות נגד השחיתות של הונג קונג (ICAC – ארגון מרשים ואחראי על המלחמה המוצלחת נגד שחיתות בהונג קונג – והעומד בניגוד מזהיר למה שקורה בסין), סיים את חלקו בסיכומים בתיאור ארוך ויוצא דופן על התרומה של התנועה לאיכות השלטון בישראל במלחמה נגד שחיתות. הוא ציין את התנועה כדגם אזרחי שראוי ללמוד ממנו. היו שאמרו בסוף הכנס כי תרומתה של התנועה הייתה לשם דבר.