שקיפות לצוי איסור פרסום – כיצד?- יוסי יעלי
צו איסור פרסום ושקיפות ביחד? קשה לדמיין. אם ברצונך לדעת איך בכל זאת זה יתכן קרא את מאמרו של יוסי יעלי
הציבור מצפה ממערכת המשפט שתהווה דוגמא להתנהלות לכל שאר מערכות השלטון. המימרא: "חשוב שהצדק גם ייראה ולא רק ייעשה" ממחישה את חשיבותה של השקיפות בהתנהלות מערכת המשפט. לפני מספר שנים הוביל נשיא בית המשפט העליון דאז הפרופ' אהרון ברק מהלך מהפכני חשוב של הנהגת מדיניות של פרסום באינטרנט של פסקי דין, ובכך העלה תרומה גדולה לענין השקיפות לציבור של המתרחש בבתי המשפט.
בתי המשפט נוהגים לעתים להוציא צוי איסור פרסום לענינים מסוימים.
הציבור מצפה מבית המשפט להפעיל את סמכותו כדי לשמור על בטחון המדינה ( במובן הרחב של בטחון הציבור ), אבל לעתים מתעורר ספק אם שיקול הדעת של בית המשפט הוא מספיק מקצועי, כאשר הוא מוציא צו איסור פרסום. מצב כזה קורה למשל כאשר ענין מתפרסם בכל העולם אבל שופט מוציא צו איסור פרסום עליו בישראל. לעתים מתקבל הרושם, שבחסות איסור הפרסום גופים כגון המשטרה והפרקליטות, ולעתים גם אנשים פרטיים, מנצלים את הכלי הזה שלא למטרה ראויה, ומבקשים בקשות בלתי ראויות לצו איסור פרסום. כמו כן מתקבל הרושם שהשופטים לא מפעילים בקורת מספקת על הבקשות ונענים להם בנדיבות מפליגה. מצב כזה פוגע באימון הציבור במערכת המשפט ויש לה קושי להתגונן מרושם כזה אם הרושם מוטעה.
המכתב המצורף אותו שלחתי בימים אלה קורא לשר המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון להנהיג נוהג של פרסום באינטרנט של צוים כאלה לאחר ביטולם על ידי השופט. צעד כזה יתן לדעתי לציבור הרגשה טובה יותר שלא מסתירים מפניו ענינים ויגביר את אימון הציבור במערכת בתי המשפט.
21.11.2010
לכבוד
שר המשפטים – הפרופ' יעקב נאמן
נשיאת בית המשפט העליון – הגב' דורית בייניש
השר לשיפור השירות הציבורי – מר מיכאל איתן
נשיאת מועצת העתונות – הגב' דליה דורנר
הנדון: פרסום באינטרנט – צוי איסור פרסום
במערכת המשפט הונהגה מסיבות טובות מדיניות של פרסום באינטרנט של פסקי דין. צוי איסור פרסום, אשר בטבעם הינם פסקי דין של שופט, אינם מתפרסמים ( כמובן ), אבל גם לאחר הסרת איסור הפרסום הצוים אינם מתפרסמים באינטרנט, על אף שיש לציבור אינטרס גדול לראות אותם.
את גודל האינטרס הציבורי ניתן לראות בתהודה הגדולה בתקשורת שיש למקרים כאלה. לעתים הציבור נתקל במקרים של צו איסור פרסום בישראל של ענין שמפורסם בכל העולם ( למשל פרשת טלנסקי ) – מה שמעורר בציבור תהיות על המקצועיות של בתי המשפט, ומערער את אימון הציבור בשיקול הדעת של בתי המשפט. לעתים המשטרה או הפרקליטות מגישים בקשה לצו איסור פרסום כדי למנוע מבוכה מאישיות מסוימת ( זכור למשל המקרה של בקשת המשטרה לצו איסור פרסום של ידיעה על אבדן נשקו של קצין משטרה בכיר, ובית המשפט היה מוכן להוציא צו כזה ורק בטעות הצו לא ניתן לבסוף ).
יש לציבור אינטרס גדול לדעת מה הם הנימוקים של המבקשים צו איסור פרסום ומה הנימוקים של בית המשפט כאשר הוא נותן צו כזה. אמנם אי אפשר לפרסם זאת כל עוד צו איסור הפרסום בתוקף, אבל משהוסר צו איסור הפרסום על ידי בית המשפט אין כל מניעה לפרסם את נימוקי הבקשה ואת נימוקי השופט להוצאת הצו.
לפיכך מוצע בזה להנהיג נוהג, שמיד עם החלטת שופט לבטל צו איסור פרסום, והמבקש אינו מערער על החלטת השופט, יפורסמו הבקשה והצו המקורי באתר האינטרנט של בתי המשפט במדור מיוחד. שקיפות כזאת של התנהלות תמנע סדקים בלתי הכרחיים באימון הציבור במערכת בתי המשפט ותרתיע גופים מבקשים מהגשת בקשות בלתי ראויות.
בכבוד רב
יוסף יעלי, חיפה