פרות טיפשות והשריפה בכרמל -אורית אגמי
המנהיגים שלנו, הכנסת – עושים קומופלאז’. פועלים בשיטת הסמוך, ו"הכאילו" וה"אולי". כך הם מנהלים לנו את העניינים. במדינת הלליפוטים שלנו. בני 12 מנהלים לנו את החיים. האישה לכאורה מנהלת את לשכת ראש הממשלה, המשטרה הפכה ל…, הצבא ל.., וסליחה אשכנזי – אבל נראה לי שאתה כלי משחק בלוח השחמט הזה .. (לכאורה רבותי לכאורה).

*מתוך הבלוג של אורית באתר סאלונה.

את מדינת ישראל מנהלים ילדים בני 12 שלא לוקחים אחריות. רק מנהיג בוגר יכול להציל אותנו משריפה שתכלה את הכל

כשהייתי בת 12 ההורים נסעו לחו"ל. הייתי בקיבוץ גניגר אצל בת דודה שלי. בעלה עבד ברפת. קמתי איתו השכם בבוקר לעזור לו. הוא הכניס את הפרות לרפת והסביר לי איך נועלים את השער. שלא יברחו. הנהנתי, אבל לא באמת הבנתי. הוא הלך. נאבקתי עם שער הברזל הזה שמיאן להסגר. סלולארים לא היו באותה תקופה אז לא היה למי לקרוא. נותרתי שם עם השער והפרות. בסוף אמרתי לעצמי "הפרה חיה טיפשה. אני אסגור את השער כאילו, כאילו הוא סגור. הן, הפרות, לא יבינו. ויהיה בסדר." זה מה שעשיתי. במשך כמה דקות היה בסדר. אבל אז, פרה טיפשה אחת נשענה על השער והוא נפתח קצת ופרה טיפשה אחרת דחפה קצת ועוד אחת דחפה עוד קצת ואני עמדתי חסרת אונים מול כל הטיפשות האלה שפותחות את השער. בסופו של דבר, הן ברחו. קיבוץ גניגר התמלא פרות. הן הגיעו לכל מקום. לחדר האוכל, חדר הילדים, המכבסה. קיבלתי על הראש. ננזפתי קשות. הבנתי באותו יום שאין קומופלאז’. אין לעשות "כאילו". גם הכי טיפשים מבינים ומוצאים את הפרצה.

פרה טיפשה

המנהיגים שלנו, הכנסת – רובם הם כמו שאני הייתי בגיל 12 – עושים קומופלאז’. פועלים בשיטת הסמוך, ו"הכאילו" וה"אולי". כך הם מנהלים לנו את העניינים. במדינת הלליפוטים שלנו. בני 12 מנהלים לנו את החיים. האישה מנהלת את לשכת ראש הממשלה (לכאורה לכאורה) ,המשטרה הפכה ל……, הצבא הפך למאפיה (אהוד ברק, אתה לא ממש מאפיונר, אבל השיטות שלך, לכאורה, אהוד, לכאורה. הן כן מאפיונריות. וסליחה אשכנזי – אבל נראה לי שאתה כלי משחק בלוח השחמט הזה שלו ולכאורה רבותי לכאורה).

יש אנשים שהם לא בני 12. שהם לוקחים את המדינה הזו ברצינות. אחד לינדשטראוס. איש רציני. חמור סבר. לא עושה צחוקים וקומופלאז’ים. חוקר, בודק. לא משאיר אבן על אבן ומתריע בשער. הוא אמר – הזהרו! אי אפשר ככה. אסור. יהיה אסון. אבל בני ה-12 ממשיכים בחגיגה סחיטות, גנבות, שקרים. הם משחקים. הילדים האלה. לילדים אין סבלנות לקרוא ספרים עבי כרס ונורא רציניים שכתב מבוגר אחד לינדנשראוס. כל הסעיפים הקטנים המעצבנים שם, דורשים מהם לעשות משהו באמת. לעבוד ולא לשחק כל היום במשחקים אסורים. אז הם מתעלמים ומשאירים את השער "כאילו" סגור. גפרור אחד קטן על שיח בכרמל מצית את השריפה. השריפה הזו קרתה כי הילדים בממשלה לא עושים את העבודה שלהם. כי הם ילדים ולא יודעים לעבוד בכלל וגם לא רוצים.

אנשים בוגרים ואחראים כמו הכבאים, שלוקחים מאוד ברצינות את העבודה שלהם, עומדים היום בלי כלי עבודה אל מול האש המשתוללת. בדיוק כמו שלא מזמן אנשים מאוד רציניים ובוגרים יצאו למלחמה שניהל עוד ילד אחד לא אחראי, בשם אולמרט. עוד ילד אחד שנשא קופת שרצים על כתפיו (לכאורה אהוד לכאורה) והם, המבוגרים האחראים – לבשו מדים, עזבו את בתיהם, נשותיהם וילדיהם והלכו להלחם את המלחמה המטופשת הלא מתוכננת וחסרת האחריות של הילדים. המבוגרים במדים נכנסו לתופת. חלקם נהרגו אחרים איבדו ידיים ורגליים. לא היה להם מים ולא תחמושת בסיסית. כי הילדים בממשלה ובכנסת לא דאגו להם.

יש מבוגרים שביקשו להנהיג אותנו, חלקם יבשים, חסרי שובבות והומור. רציניים. אחד הוא עמרם מצנע, איש מרשים. אולי לא סתם שם המשפחה שלו מצנע. יחסית לפוליטקיאי הוא צנוע. רציני. איש עבודה. שמעתי אותו מדבר אתמול ברדיו על השריפה וכל הסלבים ואנשי השררה שמתרוצצים שם עכשיו ומתראיינים תחת כל עץ שרוף. מצנע איש אחראי. בוגר. חכם. יש כאלה. אני קוראת לכל המבוגרים בינינו להעיף מהשלטון את הילדים. להכתיר לנו מנהיגות בוגרת ואחראית כדי שלא תישרף המדינה עד היסודות.