טיפוח אתיקה אזרחית בקבוצות מנהיגות – זהבה חן מנהלת מרכז אזרחות, המכללה לאיכות השלטון
בעבר נטו להאמין שאדם נולד להיות מנהיג בשל תכונות ייחודיות שהבדילו אותו משאר בני האדם, כמו : קסם אישי, כריזמה וכוח עוצמתי שלא ניתן לעמוד בפניו. התפיסה הרווחת כיום היא שבכל אדם טמון הפוטנציאל להיות מנהיג ואם מאתרים את הפוטנציאל הזה ומטפחים אותו ניתן להפוך גם אדם רגיל למנהיג מוביל בקהילה ובחברה.

תפיסה זו מובילה את המכללה לאיכות השלטון באיתור בנות ובני נוער, בעלי מוטיבציה אזרחית השואפים לשפר את איכות השלטון ואיכות החיים במדינת ישראל, להשתתף ולהוביל ב- 50 קבוצות מנהיגות לאיכות שלטון, הפועלות ברחבי הארץ. המכללה מכשירה את המנהיגות והמנהיגים הצעירים להוביל ערכים אתיים בקהילה באמצעות עשייה, מעורבות והתנדבות. העיקרון המנחה, בהכשרת קבוצות המנהיגות, לפתח בדור הצעיר יכולת לביקורת אזרחית שתאפשר להם שיפוט ערכי בחיי היומיום וכאזרחים בוגרים בעתיד.

למאמר באתר המכללה
http://www.ethicademy.co.il/ShowDoc.asp?ID=2197&Lang=Heb

הטמעת חשיבות אתיקה אזרחית בקרב קבוצות מנהיגות ובמנהיגות נוער בפרט, חייבת להתבסס על תשתית ערכית שתהווה את הסמכות הערכית בחברה על בסיס ערכים משותפים ומוסכמים. על מנת שקבוצת המנהיגות תקבל הכרה מחברי הקהילה בה הם חיים, על קבוצת המנהיגות המקומית להציג חזון ברור המתבסס על ערכים משותפים של חבריה שיניעו את פעולותיהם בקהילה, מתוך הבנה שהתשתית הערכית ליצירת הקוד האתי בחברה הישראלית היא מגילת העצמאות המשמשת כחזון מדינת ישראל. הערכים הגלומים במגילת העצמאות הם המצפן על פיו מובלים התהליכים. חוקי מדינת ישראל הם הסף להתנהלות החברה הדמוקרטית כאשר השאיפה היא להעלות לרף את התנהגותו המוסרית של האדם.

כבר בימי התנ"ך הייתה חשיבות לאיתור מנהיגים ערכיים ולא רק בשל הכריזמה שלהם או בשל כוחם הפיסי :"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע…ושפטו את העם" ( שמות, י"ח, כ"א- כ"ב).

רוח ה' , מתפרשת כדרגה הראשונה בנבואה והיא תכונה הקיימת בכל אדם, כאשר"משהו דוחף אדם להציל מישהו. לקום ולעשות מעשה בעל ערך גדול של הצלה. קוראים לזה אצלנו ציונים לשבח, ועיטור עוז, ועיטור מופת, ועיטור גבורה…" [1]

מנהיגים צריכים להיות אפקטיביים, אתיים ומוסריים וקשה מאוד למצוא מנהיגים שכל המרכיבים הללו נכללים באישיותם. יש להתייחס באופן אובייקטיבי תמיד לסוגיה: מהו הרף שמציב הציבור למנהיגים שלו? והאם הצבת רף גבוה מדי יכול להכשיל מנהיג בעשייה שלו לטובת האזרחים והמונהגים?

הקשר בין מנהיגות לערכים מתקיים כבר מהגדרת המנהיגות כתופעה חברתית שקיימים בה יחסי גומלין בין המנהיג ולחברה הסובבת אותו. המנהיג מייצג מערכת ערכים שהיא המניע לפעולתו, בכך שהמנהיג מעביר ערכים אלה הם הופכים להיות משמעותיים למונהגים.

פיתוח חשיבה ביקורתית, הינו כלי נחוץ בפיתוח מנהיגות. כלים לשיפוט ערכי מנחים את קבוצת המנהיגות להתנהלות ולקבלת החלטות ראויות בקהילה. היווצרות תשתית אמון בין קבוצות המנהיגות לבין הגורמים מולם הם מתנהלים והקהילה בה הם פועלים היא תוצר מתבקש. ג'ון סטיואט מיל נהג לומר : "מהי הסיבה לכך שכוח השיפוט של אדם זה או אחר ראוי באמת לאמון? הווה אומר: מפני שאדם זה לא נעל את דלתות לבו בפני הביקורת על דעותיו והתנהגותו …"[2]

אתיקה ככלי מנהיגותי מטמיעה במנהלים ומנהיגים ערכים של אחריות, מעורבות ודוגמה אישית. היא מפתחת ערנות ורגישות אזרחית וחברתית לנעשה בסביבה הקרובה והפעלת חוש ביקורת ושיפוט ערכי לגבי עוולות ממש כמו "כלב שמירה תבוני ומצפוני"[3]. פיתוח של חשיבה ביקורתית המאפשרת בחינה ומעקב אחר הצהרות, הבטחות והתנהלות של הגורמים הממסדיים כלפי האזרח. בדיקת הטווח שבין התיאוריה למעשה.

——————————————————————————–

[1]הרב יואל בן נון, משה האיש, דברים שנשא בכנס איכות השלטון 2007, מנהיגות במשבר וקריסת מערכות השלטון, בתוך: ספר כנס ירושלים השני לאיכות השלטון בישראל, מנהיגות במשבר וקריסת מערכות השלטון, הוצאת גפן, 2008, בן נון מביא דברים דומים מכתביו של הרמב"ם בספר נבוכים:" הראשונה בדרגות הנבואה היא שמלווה את האדם סיוע אלוהי, המניע אותו וממריץ אותו למעשה טוב, גדול, בעל ערך…או להשפיע טובה על אנשים רבים…"

[2]ג'ון סטיוארט מיל, פתיחות דעת ודיון ביקורתי הם תנאים הכרחיים להתקדמות אל האמת והצדק, בתוך: בתוך: נמרוד, אלוני ( עורך), כל שצריך להיות אדם, מסע בפילוסופיה חינוכית, אנתולוגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון "מופת", ע' 235.

[3]נמרודי, ארבע אוריינויות: תרבותית, ביקורתית, אקדמית ופדגוגית, בתוך: אנתולוגיה, ע' 277.