יומנה של מתמחה- שולה פוקס-חוק שירות חובה לכולם- לשגשג מתוך המגוון
דווקא כשחשבתי שהציבור הישראלי הוא בין האדישים שאינו מודע לכוחו הציבורי, הופתעתי לטובה לאור מסע האלונקות שיזם פורום חובת השירות תחת הכותרת "צועדים בנעליים שלה" בקריאה לשוויון בחובת הגיוס בקרב כלל האוכלוסייה. עשרות ארגונים חברתיים משתתפים בצעדה וביניהם גם התנועה לאיכות השלטון.
שולה פוקס, סטודנטית לסוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטה העברית המתמחה במחלקת ארגון וחברים בתנועה – מוזמנים לקרוא עוד מרשמיה בבלוג בדה מרקר קפה 'מיומנה של מתמחה'
http://cafe.themarker.com/post/1994664/

זו לא הפעם הראשונה שהתנועה מביעה עמדתה בנושא השוויון בנטל הגיוס. מספר עתירות הוגשו לבג"ץ בנושא, ין השאר העתירה לביטול חוק טל. בזמנו, בעקבות עתירת התנועה קבע בג"ץ כי החוק אומנם מפלה ופוגע בעקרון השוויון, אך יש להמתין כחמש שנים על מנת לבחון את התאמת מטרות החוק לאמצעים שנקבעו להגשמתו. העתירה עדיין תלויה ועומדת ומחכים לעדכון המדינה. דיון בנושא נקבע לינואר 2011. בינתיים קבע הצוות לבחינת יישום החוק בדו"ח הביניים כי חוק טל נכשל ויש להתאים את החוק "לשינויים שעוברת החברה", וקרא לצמצם באופן ניכר את אחוז המשתמטים.

אנו חיים בחברה שהיא כמעט כמו פצצה מתקתקת. כל דבר קטן פה יכול להוביל לפיצוץ ובין היתר נושא ההשתמטות שנופל בין עקרון השוויון לבין פלורליזם. המילה משתמט היא מילה כל כך טעונה ונהייתה כמעין אות קלון לכל מי שלא שירת בצבא, אני חייבת להודות בנימה אישית, שאני ביניהם, אך עם זאת עשיתי שירות לאומי ברצון ובגאווה והמילה משתמטת בהחלט אינה מתייחסת אליי.

החברה הישראלית היא חברה מגוונת, בין דתיים לחילונים, אשכנזים ומזרחים, ימנים ושמאלים, ערבים ויהודים, עולים וותיקים. אינני רואה בזה פגם אלא חלק מהיופי שלה. אנו כחברה הטרוגנית ודמוקרטית יכולים להפרות את עצמנו מזה ודווקא מתוך המגוון לשגשג ולהתקיים.

השירות הצבאי והלאומי הם חלק חשוב ומרכזי בחברה ובתרבות הישראלית, הוא מאחד אותנו ויוצר את הקולקטיב.

לדעתי האישית, כאזרחי מדינת ישראל, רובנו עושים את המוטל עלינו, משרתים בצבא, משלמים מיסים וגם נהנים מהזכות להצביע. כמדינה שתמיד נלחמת על קיומה אין לאינדיבידואלים מתוכנו את הפריבילגיה לא לשרת. זהו בסיס קיומנו בארץ הזאת ובסיס הדמוקרטיה הישראלית שבו כולנו אזרחים שווים האחד לשני.