מונולוג של רמאי או חוכמת הספינולוגים- ד"ר מאיר גלבוע
רוב הרמאים ועברייני הצווארון הלבן נלחמים ברשויות אכיפת החוק עד טיפת דמם האחרונה (של החוקרים, התובעים והשופטים). מעטים הם בבחינת "מודה ועוזב ירוחם". סם אנטר הוא אחר. אם תמצאו בתיאור שלו של "אמנות הספין", או במלים אחרות עצות מעשיות לעבריין צווארון לבן שנחשף, דמיון למציאות שלנו ולהתנהגות של פוליטיקאים ושל בכירים אחרים בשלטון ובממשל – האחריות עליכם.
*ד"ר מאיר גלבוע חוקר משטרה לשעבר, ד"ר לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, לוחם במובן הלא-מלחמתי של המלה.

** פורסם בבלוג "הרמת מסך
http://meirgilboa.wordpress.com/2011/01/29/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%9E%D7%90%D7%99/

רוב עברייני הצווארון הלבן לא מודים בעבירות שביצעו, לעולם לא יודו בהן גם אם הורשעו בבית המשפט. לעתים קרובות ביותר, גם אם הודו במסגרת הסדר טיעון יתרצו זאת בעדים שקרנים ובעלי עניין שהעידו נגדם או בעקבות לחץ עורך הדין, לחץ בית המשפט או לחץ התקשורת.

סם אנטר היה רואה חשבון והחשב של חברה אמריקנית בשם "אדי המשוגע", שסייע לבעלי החברה ולמנהליה לרמות אחרים בסכומים של מיליוני דולרים, ולאחר שהחלה החקירה הוא אף היטעה את החוקרים ושיבש את החקירה. כפי שהוא עצמו כותב: העבירות שביצע עלו לאנשים רבים מאד בעבודתם, בקריירות שלהם ולא ניתן לתאר ולמדוד את הסבל של הקורבנות.

סם אנטר היכה על חזהו האישי, ולא על חזם של אחרים, כנהוג במקומותינו, ריצה את עונשו, סייע לתביעה להעמיד לדין את שותפיו הבכירים וסייע להגיש נגדם תביעות אזרחיות. הוא מציין שנטילת האחריות המלאה שלו לעבירות שביצע, שהסיוע שהגיש לתביעה ולתובעים האחרים ושביקש את סליחתם של קורבנותיו, אינה מפחיתה מחומרת מעשיו. עתה הוא ממשיך לעסוק בסיוע לרשויות השונות במאבקם בהונאות ובעבריינות הצווארון הלבן, ואף פתח אתר מעניין באינטרנט.

בין היתר, מצוי בבלוג של סם אנטר תיאור קצר של מה שהוא קורא: "אמנות הספין" או כיצד מתנהג רמאי, בעיקר כאשר הוא נחשף. הוא עושה זאת בצורה של "עצות" לרמאי ולעבריין הצווארון הלבן המתחיל, ומאחר שהדברים נראים לי מוכרים בעקבות עברייני צווארון לבן רבים, המוכרים לי אישית, החלטתי להביא את מסקנותיו של סם אנטר בפניכם.

מפאת קוצר היריעה, אביא בתרגום חופשי שלי, מקצת מהמלצותיו ואזהרותיו, כדי שנדע לזהות את הרמאים, את עברייני הצווארון הלבן ואת הספינולוגים תוצרת הארץ.

•נסה לעגן את טיעוניך בלפחות עובדה נכונה אחת, גם אם אינה קשורה ישירות למעשיך ולטיעונים שלך. את שאר ה"עובדות" אתה יכול לבדות מליבך, ובלבד שיתאימו לעובדה הנכונה היחידה.
•רצוי מאד שפעולותיך בתקשורת ייעשו על ידי שליחים, ולא בעצמך, כדי שלא ניתן יהיה לאסוף נגדך ציטוטים מפלילים.
•כאשר אינך יכול להפריך את העובדות, הודה בהן אך הבא תירוצים ורציונליזציות לפעולותיך.
•מותר לך לטעות, כל עוד יהיה קושי להוכיח שהיו לך כוונות זדוניות. טיפשות אינה עבירה.
•תמיד אמור במלים שאתה "נוטל אחריות"ֿ, אך הפנה בתחכום את האשמה לאנשים אחרים ולגורמים אחרים.
•כאשר אתה מתקשה להגן על פעולותיך, תקוף את השליח, כדי להטות את תשומת הלב מהפעולות החשודות שלך, לאלו של אחרים.
•תמיד הצג את הפעולות שאתה עושה לטובת הכלל ובעיקר לטובת אנשים אחרים, שבזמן צרה יגוננו עליך.
•הצג בפומבי את יושרתך, את האמינות שלך, את גבורותיך ואת מעשיך הטובים, גם אם אין קשר ביניהן ובין המעשים בהם אתה מואשם.
•נסה לגייס אנשים אחרים שיציגו בפומבי את עמדתך ויגנו עליך, ויעשו עבורך את “העבודה השחורה". הרי אתה אינך יכול להיות אחראי להתנהגותם של אחרים, גם אם הם מאוהדיך.
•כאשר הספין שלך הולך ונשחק – שתוק. חבריך עדיין יכולים להגן עליך.
•אם נפתחת חקירה או ביקורת בעניינך – תמיד תודיע שאתה משתף פעולה עם הרשויות החוקרות, אולם כל האמצעים כשרים כדי להתל בחוקרים.
•כאשר אתה נקרא למסור גירסה במסגרת חקירה או משפט כדאי ללקות בזיכרון סלקטיבי. זה יותר טוב מהאשמה בהטיית החקירה, שבועת שקר ובידוי ראיות.
•אם החרב המתהפכת של חקירה פלילית או של ביקורת מתקרבת אליך – מותר להודות בטעויות או בהתנהגות לא אתית או אפילו בטיפשות, ולא בעבירה פלילית.
•והצעה אחרונה – כדי להיות ספינר יעיל יותר, תמיד שמור על חבריך קרובים ועל אויביך – קרובים עוד יותר. היחס הטוב לאויבים יקשה עליהם להיות ספקנים כלפיך וכלפי גירסתך.
בוודאי יהיו כאלה שיקפצו ויגידו שבמקום להיאבק בעברייני הצווארון הלבן וברמאים אני נותן להם עצות. לאלו אבהיר כי אותם עבריינים, רמאים וחסרי מוסר, המנצלים את מעמדם הציבורי ואת עיסוקיהם לטובתם הם, יודעים את הדברים אף יותר טוב ממני.