התנועה לאיכות השלטון פנתה למבקר המדינה ולוועדת ביקורת המדינה בדרישה לבדוק מדוע לאורך 40 שנה לא מיושמות החלטות הממשלה בנושא רישום ותיעוד זכויותיהם של היהודים פליטי ארצות ערב
נושא רישום ותיעוד הזכויות האבודות הינו נושא גורלי אשר חייב להיעשות לאלתר, במיוחד על רקע העובדה שמדובר בתקופה היסטורית רחוקה, שהאנשים שחוו אותה על בשרם הולכים ומתמעטים.

החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא זה שוב ושוב לאורך 40 השנים האחרונות, שהחליטו שוב ושוב על הקמה של וועדות שונות וצוותי היגוי לצורך טיפול בנושא, מעלות את הרושם כי ממשלת ישראל לא נזקקה לנושא זה ברצינות, על אף החלטותיה והצהרותיה. מסקנה עגומה זו עולה גם מחומרים ועדויות שהגיעו לידי התנועה.
כידוע, יהודים רבים נאלצו לעזוב את מקומות מושבם בארצות ערב, בעקבות התנגדות הממשלות הערביות למהלכים שהובילה התנועה הציונית בארץ ישראל. קהילות יהודיות משגשגות ופורחות במקומות כגון עיראק, מצרים וסוריה, נמחו כליל כאשר יהודים רבים אולצו לעקור את שורשיהם ולהגר, ולהשאיר את כל רכושם מאחור.
מדינת ישראל, כמי שהוקמה כבית לאומי עבור העם היהודי, ושימשה כקולטת עלייה מתפוצות העם השונות לאחר הקמתה, ראתה עצמה כמי שעליה מוטלת החובה לטפל בנושא רישום ותיעוד זכויותיהם של היהודים אשר קופחו בהיותם בתפוצות בשל היותם יהודים. החלטת הממשלה הראשונה שעניינה הסדרת זכויותיהם של יהודי מדינות ערב והאסלאם, אשר גורשו או ברחו מארצות מולדתם, התקבלה בשנת 1969.
כרקע ותשתית להסדרת נושא הרכוש, הוחלט באותה החלטה על הקמת מאגר נתונים שבו ירוכזו פרטיהם של היהודים שזכויותיהם נשללו או נפגעו. בהמשך התקבלו עוד מספר החלטות ממשלה בנושא, אשר הקימו ועדות וצוותי היגוי שונים לבדיקת הנושא וגיבוש מדיניות בעניינו.
החלטת ממשלה 1544 משנת 2002 אף קובעת כי יש להקים אתר אינטרנט בשפות שונות לשם ביצוע מסודר ונגיש של רישום הזכויות והרכוש שאבד לפליטים היהודיים – אולם למרבה התדהמה אתר כזה אינו קיים כיום, כמעט 9 שנים לאחר אותה החלטה.
החלטת הממשלה האחרונה בנושא (מס' 792 מיום 12.10.2009) הטילה את האחריות לנושא רישום ותיעוד הזכויות על המשרד לאזרחים ותיקים.
עם זאת, וחרף פניות התנועה החוזרות ונשנות לגורמים במשרד במשך תקופה זו, המשרד עדיין לא פתח אתר אינטרנט לטובת נושא זה, כפי שמתחייב מהחלטות הממשלה בנושא.
התנועה סבורה כי נושא רישום ותיעוד הזכויות האבודות הינו נושא גורלי אשר חייב להיעשות לאלתר, במיוחד על רקע העובדה שמדובר בתקופה היסטורית רחוקה, שהאנשים שחוו אותה על בשרם הולכים ומתמעטים.
לאור זאת פנתה התנועה למבקר המדינה ולחברי וועדת ביקורת המדינה בדרישה לפעול לבדיקת הנושא באופן מקיף, תוך שימת דגש על תפקידו של המשרד לאזרחים ותיקים בפרשה, ועל הימנעותו מיישום החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא.