אביב מוזס ויוסי יעלי רוצים להלחם בשחיתות אבל חלוקים בדעותיהם כיצד נכון לעשות זאת. ומה דעתכם הקוראים?קיראו את המאמרים, כתבו לנו ונפרסם את תגובותיכם לתגובות : shooky@mqg.org.il

שלום רב, אני לא נמנית עם תומכי נתניהו, אבל מה שמופיע בעיתונכם נראה כמו מסע הכפשה שלו בלי לקחת בחשבון את העובדות הבאות: א. מעולם לא שמעתי שהתייחסתם לנסיעותיו של אולמרט ורעייתו עליזה, למרות שהייתה התייחסות בתקשורת לעצם הצטרפותה ועל חשבון מי? רמת בתי המלון, ומכירת "יצירותיה" לבעלי הון ואינטרסנטים אחרים. ב. הנכם מציגים את התחקיר של דרוקר כאמת שאין לחלוק עליה, "תורה מסיני". עלי לציין כי אמינותו של דרוקר בהחלט מוטלת בספק. בזמנו 2004 נתבע ע"י דן תיכון על הוצאת דיבה, וחויב יחד עם ג.ל.צ לפצותו ב-450 אלף ש"ח. לאחרונה זכה גם רן ארז בתביעה נגדו וזכה בתביעת "לשון הרע" ופיצוי של 40 אלף ש"ח. אם אכן אתם דואגים לאיכות השלטון הרי עמדתכם במקרה נתניהו נגועה בחוסר אובייקטיביות בלשון המעטה. בברכה, חוה זיינפלד

אז זהו, החודש ניתן גזר דינו של משה קצב ועם סיום הפרשה היא מעלה אצלי תחושה של גועל מהמעשים אך גם תחושה שנעשה צדק ולא, אני לא מרחמת על מר קצב לרגע.

שרים וחברי כנסת מפסיקים לכהן בתפקידם אם בית המשפט הרשיע אותם בעבירה שיש עימה קלון. יש מקרים בהם גם לא יוכלו להיבחר שוב – לצמיתות או אם עבר פרק זמן מסוים מתום ריצוי העונש שהוטל עליהם. אולם – אם החוק אינו מטיל סנקציות על נבחר ציבור שסיים לרצות את עונשו, האם עלינו להתייחס אליו בעתיד לאחר שריצה את עונשו כ"זכאי" ולאפשר לו לחזור למשרתו? *פורסם באתר המכללה לאיכות השלטון