התנועה לאיכות השלטון ועמותת אדם טבע ודין פנו לחברי הכנסת אשר הסתייגו בנוגע לגובה ההיטל שנקבע בהמלצות ועדת ששינסקי בבקשה שיציגו את נימוקיהם לציבור

התנועה לאיכות השלטון ועמותת אדם טבע ודין פנו לחברי הכנסת אשר הסתייגו בנוגע לגובה ההיטל שנקבע בהמלצות ועדת ששינסקי בבקשה שיציגו את נימוקיהם לציבור

מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון בישראל, אלי סולם, ומנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, פנו במשותף לחברי הכנסת מירי רגב, פאינה קירשנבאום וציון פיניאן בכדי שיציגו לציבור בצורה ברורה את הנימוקים שהביאו אותם להגיש את ההסתייגות לועדת הכספים בנוגע להמלצות ועדת ששינסקי.
לפי הפרסומים חברי הכנסת הנזכרים, הגישו לועדת הכספים של הכנסת הסתייגות בנוגע לגובה ההיטל העתידי על הכנסות חברות הגז והציעו להפחית את שיעור ההיטל מ-50% ל-40%. יצוין כי שיעור ההיטל שנקבע בהמלצות הועדה היה כשלעצמו נמוך ביחס להיטל שאומץ בהחלטות הביניים וכי למיטב ידיעת התנועות הינו אף נמוך מהמקובל במדינות ה-OECD ובארה"ב.
הנושא המדובר הינו בעל משמעות חסרת תקדים למשק הישראלי ולרווחתם של אזרחי המדינה. כל אחוז מהרווחים הצפויים במשק הגז מהווה למעשה עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים, אשר גורלם עומד כעת להכרעה בוועדת הכספים הדנה בהמלצות הוועדה.
המנכ"לים מציינים כי ועדת ששינסקי הייתה נתונה מיום הקמתה ללחצים כבירים של בעלי אינטרסים מקרב חברות הגז, וכעת כאשר מוקד ההכרעה עבר לכנסת מתרבים הדיווחים על שיחות, חשאיות יותר ופחות, המתקיימות בין חברי כנסת לבין נציגיהם של חברות הגז – זאת נוסף על הזמן הניתן לבעלי החברות להשמיע את קולם בדיוני הוועדה. לחצים אלה הביאו את התנועה לקרוא במספר הזדמנויות לשקיפות מלאה בכל הקשור לשיקוליהם של חברי הכנסת הפועלים בנושא.
יודגש כי חובת השקיפות חלה על חברי הכנסת כחובה כללית הנגזרת מהגדרתם כנאמני הציבור אשר בחר בהם. הגדרה זו אף מעוגנת בכללי האתיקה לחברי הכנסת, לפיהם חבר הכנסת הוא "נאמן הציבור שחובתו לייצג את ציבור בוחריו באופן שישרת את כבוד האדם, קידום החברה וטובת המדינה".
לאור החשיבות העצומה של הנושא לכלל אזרחי המדינה, ולאור החשיבות העליונה של שמירה על ערך השקיפות בכל הנוגע לפעילות חברי הכנסת, התנועות מבקשות מחברי הכנסת לפרסם בצורה שקופה, מלאה ומנומקת את השיקולים שעומדים בבסיס עמדתם לפיה יש להפחית את אחוז ההיטל על הכנסות חברות הגז מ-50% ל-40%.