התנועה לאיכות השלטון ו "אדם טבע ודין "פנו למבקר המדינה בבקשה לבדוק מהם המניעים העומדים בבסיס התנגדותם של חברי הכנסת להצעת חוק מיסוי רווחי נפט

העמותות מבקשות ממבקר המדינה לבדוק בדחיפות האם עומדים מניעים פסולים בבסיס התנגדותם של חברי הכנסת, לרבות חברי ועדת הכספים להמלצות ועדת ששינסקי ובתוך זה לבדוק את התנהלותם ואת כל הגורמים עימם נפגשו, הגורמים עימם הם עומדים להיפגש ונושאי הפגישות, מהם השיקולים המניעים את חברי הכנסת ולבסוף – האם התחייבו להתנגד להמלצות הוועדה, והאם התחייבות מעין זו הותנתה בתנאים כלשהם. כל זאת לאור התופעה אשר השתרשה עמוק בשדרות השלטון שהיא הקשר בין הון ושלטון ואשר במסגרתה אנשי ההון מפילים חתיתם על נבחרי ועובדי ציבור במטרה לשנות את מדיניותם והחלטותיהם.
השלכות ועדת ששינסקי הגיעו כרגע לנקודת שיא שהינה נקודת ההכרעה ולכן ראוי לוודא שחברי הכנסת מצביעים לטובת הציבור ולא מונעים מאינטרסים שאינם ממין העניין.
הדיונים בוועדת הכספים בשבועות האחרונים הצביעו על כך שחברי ועדת הכספים, מירי רגב, ציון פיניאן, ליה שמטוב ופאינה קירשנבאום, מתנגדים להמלצות ועדת ששינסקי. בהתנגדותם הם מציעים להפחית את שיעור ההיטל המקסימלי על רווחי חברות הגז והנפט מ-50% ל-40%. על פי בדיקת העמותות , עלות התנגדותם מהווה אבדן של כ-20 מיליארד שקל מתגלית מאגר תמר ולוויתן בלבד מהתקבולים המגיעים לציבור. כל אחוז עליו מוותרים חברי הועדה שווה מאות מיליוני שקלים שהציבור מאבד.
נושא הסדרת משק הגז נבחן במשך חודשים בידי ועדה מקצועית, תוך מחקר משווה מעמיק וקיום הליך שימוע ציבורי. על כן, אופן התנגדותם של חברי הכנסת ואי מתן נימוק ענייני להצעתם בדבר הקטנת ההיטל שישלמו חברות הגז מחייב בדיקה מעמיקה לסיבת התנגדותם. נראה כי כל טענותיהם של חברי הכנסת שגויות ואינן נכונות ועולה החשש כי הם מונעים לכאורה מתוך לחצים כבירים המופעלים עליהם ומתוך שיקולים זרים. אנו מבקשות לבחון נושא זה שכן, המשך התנגדותם, ללא נימוק ענייני ומתוך שיקולים זרים, תביא לפגיעה בלתי הפיכה בציבור כולו.
הצורך הדחוף בבקשה זו עולה לאור התרבות הדיווחים אודות הפעלת לחץ על חברי הכנסת בסוגיה זו מצד גורמים פרטיים. בבסיס הבקשה עומד העיקרון היסודי של דאגה לאינטרס הציבורי הרחב המוטל על נבחרי הציבור בהיותם נאמני הציבור.