עבירה שיש עימה קלון לנבחרי ציבור- יעקב וימן
שרים וחברי כנסת מפסיקים לכהן בתפקידם אם בית המשפט הרשיע אותם בעבירה שיש עימה קלון. יש מקרים בהם גם לא יוכלו להיבחר שוב – לצמיתות או אם עבר פרק זמן מסוים מתום ריצוי העונש שהוטל עליהם.

אולם – אם החוק אינו מטיל סנקציות על נבחר ציבור שסיים לרצות את עונשו, האם עלינו להתייחס אליו בעתיד לאחר שריצה את עונשו כ"זכאי" ולאפשר לו לחזור למשרתו?
*פורסם באתר המכללה לאיכות השלטון
http://www.ethicademy.co.il/ShowDoc.asp?ID=2209

" וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ." (בראשית – פרק ד – פסוק ט"ו)

" וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.
כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.
אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.
אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת- הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ.
וְאִם אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי; לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי.
וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם." (שמות – פרק כ"א – פסוקים א-ו)

"אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו" (מסכת יומא כ"ב)
והכוונה – כדי שלא יתגאה על הציבור.

עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה – כלומר בנוסף לעבירה הפלילית נקבע כי זהו פגם מוסרי.

עלינו לזכור כי השקפות מוסריות משתנות מזמן לזמן וממקום למקום והן שונות מאדם לאדם ומשופט לשופט. גם נסיבות העבירה יכולות לקבוע או לשלול קלון (לדוגמא : צ'ק ללא כיסוי, גניבה, הריגה בתאונת דרכים תוך שכרות).

היות והמושג קלון אינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר לא נקבע בחוק קלון על עבירות מסוימות, אלא על בית המשפט להחליט כי המורשע נושא גם קלון, וזאת רק לאחר בקשת התביעה כי בית המשפט יחליט על כך לאחר בחינה מדוקדקת של הנסיבות המקרה. כלומר – יכול להיות מקרה בו 2 אנשים יורשעו באותה עבירה , יקבלו אותו גזר-דין אולם על אחד מהם יוטל גם קלון אשר ימנע ממנו זכות לכהן במשרה ציבורית או בתפקיד הדורש אמון מיוחד.
ישנם גם איגודים מקצועיים אשר ימנעו מאדם לעסוק במקצוע אם הורשע בעבירה ונגזר עליו קלון, למשל: עורך דין, מתווך נדל"ן , סוכן ביטוח, שמאי מקרקעין ועוד.

שרים וחברי כנסת מפסיקים לכהן בתפקידם אם בית המשפט הרשיע אותם בעבירה שיש עימה קלון. יש מקרים בהם גם לא יוכלו להיבחר שוב – לצמיתות או אם עבר פרק זמן מסוים מתום ריצוי העונש שהוטל עליהם.

אולם – אם החוק אינו מטיל סנקציות על נבחר ציבור שסיים לרצות את עונשו האם עלינו להתייחס אליו בעתיד לאחר שריצה את עונשו , כ"זכאי" ולאפשר לו לחזור למשרתו?

האם ב"כהונה ציבורית" רק "דין הבוחר" יקבע האם יוכל אדם לחזור לתפקידו או עיסוקו?
האמנם : "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" ? (שלום חנוך מתוך השיר "משיח").

דוגמאות :

בשנת 2006 הורשע חיים רמון במעשה מגונה ללא הסכמה (נישק והחדיר לשון לפיה של קצינה בצה"ל). בית משפט קבע כי אין בעבירה משום קלון ולכן ניתן היה למנות את רמון לשר בממשלתו של אולמרט.
האם יש עבירות – כמו עבירות מין – המחייבות קלון אוטומטי ? (אם לא אז, למשל, כל אנס יכול להיבחר לכנסת).

ואם בית המשפט לא יתבקש, על ידי התביעה, להחליט על קלון לגבי הנשיא קצב – האם יש לאפשר לו לחזור לחיים הציבוריים לאחר ריצוי עונשו?

האם יש לשלול דרגות קצונה בגין עבירה של קלון? (דיון בנושא איציק מרדכי).

האם יש לחייב בית משפט לקבוע קלון בכל מקרה , או להשאיר זאת לבקשת התביעה?
או , אולי , לקבוע בחוק שעבירה מסויימת נושאת קלון?