התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה: פרסם את הנימוקים לאי העמדת ד"ר עוזי ארד לדין.

מכתבה של התנועה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת מהם עולה לכאורה כי בעקבות חקירת השב"כ התגלה שד"ר עוזי ארד, היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה, הוא שהדליף מידע סודי ו/או רגיש מתוך לשכת ראש הממשלה, וכתוצאה מכך הורד באופן מיידי סיווגו הביטחוני.
עוד פורסם, כי המידע אודות ההדלפה הועבר ליועמ"ש, אשר בחן את הדברים והגיע לסיכום עם ד"ר ארד כי זה האחרון יתפטר מתפקידו ובתמורה לא תיפתח כנגדו חקירה פלילית. זאת הגם, שמעשיו של ד"ר ארד מהווים, לכאורה, עבירה פלילית ובכלל כך על פי סעיפים 113א לחוק העונשין מסירת ידיעה סודית ו/או 117 לחוק העונשין גילוי בהפרת חובה – מסירת ידיעה שהגיעה לעובד הציבור מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, אשר העונש הקבוע בהן הוא בין 3 ל – 15 שנות מאסר.
אכן, נסיבות המקרה ומאפייניו אינן ברורות לאשורן לציבור הרחב, ובכלל כך השאלה האם אכן בהתנהגותו של ד"ר ארד התממשו היסודות העובדתיים והנפשיים המתבקשים לצורך התגבשותה של עבירה פלילית. כמו כן, בטוחה התנועה כי היועמ"ש עשה עבודתו נאמנה ובחן במקצועיות ובמסירות את מכלול השיקולים העומדים על הפרק בטרם הכריע, שלא להעמיד את ד"ר ארד לדין פלילי.
אולם , קשה להתעלם מהדמיון שבין פרשה זו לפרשת הדלפה אחרת – פרשת עו"ד גלאט ברקוביץ, אשר הגם שהדליפה עניין שלא נגע לביטחון המדינה ולא גרם נזק לביטחונה או שהיה בעל פוטנציאל כזה, מוצה עמה הדין הפלילי והמערכת לא הסתפקה בסנקציה מנהלית של עזיבת מקום העבודה. ייתכן כי ישנם הבדלים דרמטיים ועקרוניים בין שני המקרים, שמכתיבים את ההתנהלות השונה, בבחינת יחס שונה לשונים. ברם, הציבור אינו יודע ועל כן הרושם המתקבל מעלה שאלות ותמיהות יסודיות באשר לעקרון השוויון בפני החוק, והאם מה שעומד לנגד עיניה של מערכת אכיפת החוק היא טיב העבירה או שמא טיבו של העבריין. לאור זאת, ולמען כי לא יפגע אמון הציבור במערכת, קוראת התנועה לפרסם בגלוי את השיקולים והנימוקים שעמדו בפני היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד ד"ר ארד. ובכלל כך, לפרט כיצד הכרעה זו עומדת בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת במקרים אחרים בהם מתקבלת החלטה שלא להגיש כתבי אישום בעניינים, אשר אין ספק כי יש בהם עניין לציבור.