רשמים מדוח מבקר המדינה 61ב- יוסי יעלי
כולנו קראנו ושמענו על דו"ח המבקר האחרון הכותרות היו בעיקר סביב אהוד ברק אך זה רק קצה הקרחון. יוסי יעלי ישב וקרא מספר פרקים בספר רב הכרס ויש לו מסקנות.
בדוח המלא של מבקר המדינה 61ב יש קרוב ל- 2000 עמודים, ובדוח המקוצר קרוב ל-400 עמודים. היקף כזה של מסמך מרתיע אנשים מן הישוב לקרוא בו, ואני מניח שגם אנשים שהארגון שלהם מוזכר בדוח לא קוראים את הפרק הרלבנטי לארגון שבו הם עובדים. הרבה אנשים מסתפקים במה שמתפרסם בתקשורת הממוסדת על קטעים מעוררי סנסציה כגון התנהלות החברות של אהוד ברק. חבל מאוד על כך, כי הדוח מכיל הרבה חומר חשוב שמענין הרבה אנשים, אבל הם אינם מודעים לכך. דוח המבקר אינו מסתפק במימצאים אלא משתדל לרדת גם לשורשן של בעיות, ולכן חשוב להגיע למצב של הרחבת חוג הקוראים בו. תגובות הקוראים חשובות כדי לדרבן את הממשלה לתקן את הליקויים שנחשפו. על פי תיקון לחוק מבקר המדינה אי קיום המלצות המבקר ללא סיבה סבירה מהווה עבירת משמעת, ולכן יש חשיבות גדולה לכל המלצה של המבקר.
להלן התרשמות קצרה מקריאה מידגמית של כמה פרקים:
א. ועדות איתור
המבקר חושף תופעה של התרחבות השימוש בועדות אתור לתפקידים שונים בלי שהנציבות ומשרד המשפטים הגדירו אילו משרות יאוישו בדרך זאת וכיום כבר יש עשרות ועדות איתור. על פי החוק הגיוס למשרות בשירות הציבורי מתבסס על עקרון המכרזים הפתוחים לכל בשם עקרון השיוויוניות ולכן ועדות בלתי מוסדרות בעצם עוקפות את החוק. ישנן החלטות ממשלה בענין ועדות איתור והנחיות של היועץ המשפטי לממשלה לפעילותן, אך לפי מימצאי המבקר לא כל ועדות האיתור פועלות על פיהן.
רצוי מאוד שנציב שירות המדינה ימפה את כל ועדות האיתור הקימות ויוודא שהן פועלות על פי החלטות הממשלה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
כמו כן רצוי מאוד לפרסם את כל המועמדים שהומלצו על ידי ועדת איתור ואת המינויים שנעשו בעקבות ההמלצות באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה. פרסום כזה יהווה הרתעה למינויים בעייתים.
ב. ניהול רשומות אלקטרוניות במשרדי הממשלה
המבקר חשף בעיה קשה של העדר תשומת לב לשמירה על רשומות אלקטרוניות במשרדי הממשלה וגם בגנזך המדינה. כתוצאה מפגם זה יש חשש לאבדן מידע חשוב שלא ניתן לשחזור.
המלצת המבקר ("על המערכת הממשלתית לגבש בדחיפות תכנית עבודה") היא כללית ולא כלול בה אזכור של מישהו מזוהה שיהיה אחראי לפעולת התיקון, ולכן קשה להאמין שבלא אזכור כזה יקודם פתרון לבעיה. הממשלה החליטה ביום 27.3.2011 על הקמת יחידת מטה תקשוב ממשלתי במשרד האוצר שמטרותיה בין השאר קידום שיתוף מאגרי מידע וידע מקצועי בין גופי הממשלה. אולי מגוף זה ( שעדיין לא קיים ) יבוא הפתרון.
המבקר זיהה בעיה בניהול המידע, והיא שהרבה אנשים המופקדים על כך אינם בעלי הכשרה מקצועית מתאימה לטיפול במידע אלקטרוני ובנוסף גם הגדרת המשרה אינה דורשת זאת מהם. המבקר המליץ לנציב שירות המדינה להגדיר את המשרות האלה בצורה עדכנית לצרכים ולדאוג לתקנים בהתאם.
ג. מערכת ניהול המידע של מינהל מקרקעי ישראל
מערכת ניהול המידע הקימת נבנתה מתוך התעלמות מצרכי הלקוחות של המינהל והיא אינה מותאמת לצרכים של היום, אבל המינהל לא הציג במשך שנים תכנית לפתרון הבעיה. המערכת הכספית מאפשרת לפקידים שאינם עובדי גזברות לבצע פעולות כספיות ידניות מבלי שמישהו מאשר אותן בכלל
(מצב שמזכיר את הניהול בימי העותומנים ). המבקר מטיל את האחריות לתיקון המצב על מנהל המינהל.
הקריאה בדוח זה מעוררת מחשבות קשות על התפקוד של מבקר המינהל, על התפקוד של המנהלים הקודמים של המינהל ואפילו על על התפקוד של חברי הדירקטוריון של המינהל. חלק גדול מהם כשל בתפקידו ולא נמצא ביטוי לכך בדוח המבקר. חבל.
ד. תעודות זיהוי חכמות
משרד הפנים פועל יותר מעשור כדי לקדם תעודות זיהוי "חכמות" שקשה לזייף. הפעולות ליישום הנפקת תעודות כאלה לאורך שנים היו לקויות מסיבות שונות. בשנת 2007 המשרד כרך את הנפקת התעודות האלה בשילוב נתונים ביומטרים בתוכן והשנה התקבל חוק שיישום כזה יהיה נסיוני לתקופה של שנתיים לאילו שרוצים בכך. התוצאה היא שרוב האוכלוסיה תשאר כנראה עוד זמן רב ללא תעודות זיהוי "חכמות". המבקר המליץ להנפיק תעודות כאלה מיד גם ללא הנתונים הביומטרים.
מעבר לכך כדאי להפיק לקחים ממקרה זה על צורת קבלת החלטות על הטמעת אמצעים טכנולוגים בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה במהירות. מסקנות כאלה עשויות להיות ישימות גם עבור משרדים אחרים כגון בריאות, חקלאות ותעשיה, וחבל יהיה אם יחזרו על משגים דומים לאלה שנעשו כאן ללא הפקת לקחים. זו המלצת הקורא למבקר.
ה. מפעל הפיס
דירקטוריון מפעל הפיס אישר פיצויי פרישה בלתי סבירים ליו"ר הדירקטוריון לשעבר גדעון גדות, למנכ"ל המפעל לשעבר אליצור גורן ולסמנכ"ל המפעל לשעבר רחל גואטה. בית המשפט לעניני עבודה הקטין את גובה הפיצויים.
דירקטוריון מפעל הפיס אישר רכש פטנט מחברה בבעלות גדות וגואטה ולאחר שהתגלו חילוקי דעות הנהלת המפעל חתמה על הסכם פשרה ורק אז הביאה אותו לאישור הדירקטוריון ( שאישר אותו ). הביקורת העלתה כי למפעל לא היו נהלים בעניין מניעת ניגוד עניינים וחובת גילוי זיקות אישיות של עובדים ונושאי משרה ובכללם חברי הדירקטוריון. הדירקטוריון גם לא דן במימצאי מבקר הפנים, וכאשר חבסוף עשה זאת ( בעקבות טיוטת דוח מבקר המדינה ) אימץ את המלצות דוח מבקר הפנים אולם לא קבע את הפעולות המתחיבות בהמשך להמלצות שאימץ. מימצאים אלה חושפים התנהלות בעיתית של דירקטוריון מפעל הפיס משלושה סוגים:
1. אלו שביצעו עיסקאות בניגוד אינטרסים או ידעו על כך ( גם עיסקת הרכש וגם עיסקת הפשרה )
2. אלו שלא ידעו על כך והיו צריכים לדעת.
3. אלה שלא עשו כלום לתיקון המצב לאחר התגלות הבעיות.
המבקר המליץ למשרדי האוצר והמשפטים לכפות על מפעל הפיס את נורמות ההתנהלות הנאותות של ארגון צבורי.
אין בדוח הצבעה פרטנית על האחריות האישית של הדירקטורים על הפסדים לארגון בגין מעשיהם/מחדליהם ועל מידת התאמתם לשמש דירקטורים למוסד ציבורי בעתיד, וזה מסר ציבורי חסר בדוח המבקר.
ו. הטיפול במחלוקות בין-משרדיות מתמשכות
מימצאי המבקר מלמדים על בעית משילות קשה: קימות עשרות מחלוקות ממושכות בין משרדי ממשלה, שחלקן נמשכות שנים ארוכות, בלי שהגיעו לכלל פתרון. מחלוקות אלה פוגעות באזרחים, אשר אינם זוכים לקבל את השירותים שלהם הם זכאים, וגורמות נזקים כלכליים-מינהליים. המכניזם של הצפת מחלוקות לשרים וקבלת הכרעה אצל ראש הממשלה בפועל אינו עובד. המבקר קרא לממשלה לתקן את המצב, אבל לא הציע דרך מסוימת לממש זאת. במצב כזה, עם העומס של השרים, קשה לצפות לשינוי מהותי בהתנהלות משרדי הממשלה.