דו"ח מחקר- הריקבון במערכת בתי הדין הרבניים- רו"ח יעקב אליה, מבקר מערכות שלטון
למערכת המשפט בישראל מחלות רבות אולם המחלה הקשה ביותר במערכת מקורה במערך בתי הדין הרבניים.
במדינת ישראל ישנם מאות גופים ממסדיים. לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים, כה קשים וכה עמוקים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי הדין הרבניים. – מחקר

לתשומת לב הקוראים !

דוח מחקר זה הנו הדוח המקצועי הקשה ביותר שנכתב בישראל כנגד רשות שלטונית !!

דוח מחקר חסר תקדים בחריפותו
משולב בציטטות של טובי המומחים

הריקבון במערכת בתי הדין הרבניים

יעקב אליה – רואה חשבון

מבקר מערכות שלטון

יוני 2011

לפניות ותגובות

eliyayak@smile.net.il : E-mail

ת"ד 1852 ר"ג 52117

כל הזכויות שמורות © 2011 – יעקב אליה

הקדמה

נתוני רקע על פעילותי כמבקר מערכות שלטון
• בספרות המשפטית נכתב עלי: "מומחה בפיקוח ובקרה על איכות השירותים הציבוריים המוענקים ע"י המדינה".
• בתמציתיות הנני משמש מבקר מערכות שלטון, כלומר רואה חשבון מומחה בביקורת של מערכות שלטון.
• כרואה חשבון ופעיל חברתי אני מבצע פעילות ציבורית התנדבותית רב שנתית לקידום איכות השלטון בישראל.
• עד כה חיברתי 2 ספרים: אחד על משרד התעשייה ואחד על משרד הרווחה. כעת אני כותב ספר על רשויות המשפט.
• הספר האחרון שלי: "ילדים רחוקים" הנו ככל הידוע הספר הביקורתי ביותר שפורסם בישראל כנגד רשויות המדינה.
• נתוני רקע על פעילותי ניתן לקבל באמצעות מנועי חיפוש בכלל ובאמצעות "Google חיפוש מתקדם" בפרט.
• מוצע להקיש בגוגל מתקדם בשורה ביטוי מדויק : "ילדים רחוקים" ו/או "מבקר מערכות שלטון" ו/או "יעקב אליה".
• הפעילות שלי הנה עצמאית לחלוטין. מעמד זה מאפשר לי לכתוב את הממצאים, קשים ככל שיהיו, ללא חשש.
• לפני בחירת התחומים לביקורת אני מבצע סקירה מקיפה של חומר מקצועי לכימות כללי של הכשלים המערכתיים.
• מחקרים וסקרים רבים מגלים : בעשור האחרון חלה התדרדרות קיצונית באמון הציבור במערכת המשפט בישראל.
• חוסר אמון זה הוביל אותי כמבקר מערכות שלטון לבחור במערכת המשפט בישראל כיעד מרכזי בתרומתי לחברה.

נתוני רקע על דוח קשה זה
לבתי דין רבניים יש סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים וסמכויות מקבילות לבתי משפט לענייני משפחה בעניינים הכרוכים בגירושין דוגמת: חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים. בבתי הדין הרבניים מועסקים כ- 100 דיינים וכ- 250 עובדי מינהל.

באפריל 2011 פרסמתי דוח ראשון על רשויות המשפט, תחת הכותרת "תחלואי מערכת המשפט". הדוח התמקד בתיאור כשלים מערכתיים במערכת המשפט האזרחית. הדוח פורסם במספר אתרים. לעיון בדוח זה ניתן בין היתר להקיש: "doc" לאחר כניסה ללינק: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=54&MessageId=152798325.

דוח זה הרבה יותר קשה מהדוח הקודם והוא מתמקד בתחלואי מערכת בתי הדין הרבניים. הממצאים המועלים בדוח מחקר מקצועי זה הנם חסרי תקדים בחריפותם. מסקנותיי הקשות עד כה הנן:
1. למערכת המשפט בישראל מחלות רבות אולם המחלה הקשה ביותר במערכת מקורה במערך בתי הדין הרבניים.
2. במדינת ישראל ישנם מאות גופים ממסדיים. לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים, כה קשים וכה עמוקים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי הדין הרבניים.
3. לא ניתן לאתר שום מערכת משפטית במדינה נאורה כלשהי בעולם, המאופיינת ברמת נחשלות העולה על זו הקיימת במערך בתי הדין הרבניים.
לאחר קריאת דוח זה, לא נראה שימצא קורא רציני שיוכל להראות שאני טועה באחת משלוש המסקנות האמורות.
בעוד שהתחושה העיקרית של הציבור כלפי מערכת המשפט בישראל מתבטאת בחוסר אמון, ביחס לבתי הדין הרבניים התחושה העיקרית מתבטאת בשנאה. דוח קשה זה לראשונה בישראל מעמיד באופן מקצועי ונוקב, את מערך בתי הדין הרבניים למשפט הציבור.
בעקבות חקירת תחום זה, לא נותר לי אלא להסכים למסקנתה של הסופרת הדתית "נעמי רגן" שכתבה :
הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים. בגלל חוסר היעילות, העוולות והשחיתות. בעניינים דתיים, כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה.
דוח מחקר זה נכתב במסגרת המשך פעילותי המקצועית התנדבותית בחשיפת תחלואי מערכת המשפט בישראל. היעד המקצועי הוא ליצור במסגרת ספר רחב יריעה על תחלואי מערכת המשפט, משנה סדורה וטענות שהוכחות בצדן. מתוך רצון להפוך דוח זה לתמציתי משולבים בו הרבה ציטטות מסודרות. מנגד הספר המתוכנן יהיה שונה ויכלול ניתוחים ותיאורים רחבים.

הנושאים הכלולים בדוח המחקר

1. ציטטות כלליות
2. העדר הכשרה במשפטים
3. הליכים מעוותים במינוי דיינים
4. שוחד, מעצרים, פרשת זלמן ותופעת המאכערים
5. השפעת מקורבים על דיינים ועל גיבוש פסקי הדין
6. מרוץ הסמכויות
7. החקיקה בתחום נישואין וגירושין ויחס הדיינים לחקיקת הכנסת
8. התקנת תקנות בבתי הדין הרבניים
9. העדר סדרי דין בבתי הדין הרבניים
10. דיינים מול שופטי משפחה – עלות מול תפוקה
11. דיינים מול שופטי משפחה – מוסר עבודה
12. פטנט ושמו ריבוי אבות בית דין
13. השרירותיות בקביעת עילות גט
14. הקשיים בהגדרת המונח סרבנות גט
15. אומדן מציאותי של שיעורי מעוכבי ומעוכבות גט
16. השוואה במבחן המציאות בין מעמדם של מעוכבי גט למעוכבות גט
17. ארגוני נשים, ארגוני גברים וניתוח התחום של סחטנות גט
18. אפליה בתעסוקת נשים בבתי הדין הרבניים
19. הפעילות הכוחנית של ח"כ משה גפני להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
20. היעדר היררכיה משפטית בבתי הדין הרבניים
21. ליקויים קשים בניהול פרוטוקולים
22. כשלים קשים הקשורים לפסקי הדין
23. מיעוט בקשות סיוע ממומחים בבתי הדין הרבניים
24. הליכים מעוותים בחקיקת חוק יחידות סיוע לבתי הדין הרבניים
25. תשתית המבנים הנמוכה בבתי הדין הרבניים
26. ליקויים מנהליים ודוח מבקר המדינה
27. ליקויים במינהל שיפוטי
28. התשתית השיפוטית המביישת בבית הדין הרבני הגדול
29. הפגיעה בזכויות בסיסיות של מתדיינים בבית הדין הרבני הגדול
30. אוזלת היד של נציבות תלונות הציבור בשופטים
31. העדר פיקוח אפקטיבי של בית המשפט הגבוה לצדק – בג"צ
32. מחדלים ארגוניים בתפקוד הכנסת בענייני משפחה
33. לקט של עיוותים בדיני משפחה על פי טענות ארגוני גברים
34. הפגיעה הקשה באמהות חד הוריות וילדיהן בחסות החוק
35. תביעות לשלום בית כמשקפות חוסר אמון כמעט מוחלט במתדיינים
36. כשלים בתפקוד הכנסת בתחום החקיקה של דיני המשפחה
37. סיכום

ציטטות ומידע משלים ערוכים לפי נושאים
כשלים מערכתיים בהתנהלות של בתי הדין הרבניים

1. ציטטות כלליות
לשם נוחות הקריאה הציטטות הכלליות מוצגות בחלוקה לנושאים.
העובדות
 שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן : "83% מהדיינים הם חרדים ו- 17% משתייכים לציונות הדתית. אלה הנתונים הקיימים. זו עובדה" (פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט 15.5.07).
 ד"ר עליזה לביא, מרצה באוני' בר אילן : "לנציגי 10%-13% מהאוכלוסייה הוענקה שליטה אבסולוטית בנושאי אישות של רוב האוכלוסייה היהודית במדינה. מדובר באנשים המנותקים כמעט לחלוטין מהוויית הרחוב הישראלי" (ynet 10.4.07).
 המנכ"ל לשעבר של בתי הדין הרבניים בן דהן: "למעלה מ- 90% מהמתדיינים אצלנו אינם דתיים" (haaretz 15.6.10).

דעות כלליות של משפטנים בכירים
 מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס: "בית הדין כפוף למדינה, אולם סקירה מקרוב מראה שבתי הדין מנהלים מדינה בתוך מדינה. הם אינם מכירים במדינה ומתעלמים מהחוקים במכוון" (ynet 12.3.10 ).
 עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל: " כל מי שנזקק אי פעם לשירותי מערכת בתי הדין הרבניים יודע היטב כי מרגע שנכנס לשם הוא במרחב אחר, לא עדכני ולא ישראלי. בבתי הדין הרבניים שולטת השקפת עולם שוביניסטית, מוסר עבודה לקוי, נהלים חלקיים וחוסר בתודעת שירות" (ynet 20.5.08; ).
 עו"ד שלום אטלי, מומחה במשפט העברי: "רק מספר קטן של תלמידי חכמים ממשיך ללמוד בכוללים לדיינות, ביודעם שהסיכויים להתמנות לדיין אינם תלויים בכישוריהם אלא ביחסיהם המשפחתיים והמפלגתיים של המועמדים" (סנהדרין 15.2.11 ).
 פרופ' למשפטים פנחס שיפמן, מומחה לדיני משפחה ולמשפט העברי: "חסרים בבתי הדין : מוסר עבודה, נורמות של אתיקה ותרבות שיפוטית. הדיינים ממלאים לא פעם תפקיד של סוכני תעמולה אנטי-דתיים" (NEWS1 30.8.10).
 עו"ד בתיה כהנא, ארגון מבוי סתום: "הדיינים אינם מכבדים את מוסדות המדינה, רואים בבתי המשפט ערכאות של גויים ואינם מכירים בחוק הישראלי כמקור סמכותם" (ynet 5.4.09).
 עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"ל ארגון משפחה חדשה: "הממסד הרבני וכל מה שהוא מייצג הוא אשר גורם לנו להתרחק כל כך מערכי היהדות המקוריים" (ynet 12.7.07).
 עו"ד וח"כ לשעבר אתי לבני : " המצב בבתי הדין הרבניים הוא לא פחות מקטסטרופאלי" ( nrg 26.1.06).
 עו"ד דיינה הר רבן, מומחית בדיני משפחה: "כאשר אנחנו מדברים על דיינים שיש להם תפקיד שיפוטי והם אינם מכירים את חוקי מדינת ישראל, הרי שזו שערורייה שאין למעלה ממנה" (פרוטוקול ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה 13.9.06).

השנאה לבתי הדין מזוויות שונות
 הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה : "בתי הדין האזוריים שנואים על הציבור החילוני והדתי ואפילו על החרדים" (Ynet 12.4.07).
 ח"כ לשעבר עמירה דותן : "יש שנאה לבתי הדין הרבניים. יכול מאוד להיות שכאשר נדון בנושאים המהותיים, נבין מה מקור השנאה הזאת" ( פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט, 5.6.08).
 הרב אלי בן דהן, המנכ"ל לשעבר של בתי הדין אמר: "ישנה הסתה נגד בתי הדין וכולם אוהבים לשנוא את בתי הדין" (ynet 12.3.10).
 הרב שלמה עמאר, נשיא בית הדין הרבני הגדול : "ישנם גורמים רבים הרואים לעצמם מצווה אידיאולוגית או פוליטית להילחם בבתי הדין, אך יש להבדיל בין ביקורת עניינית שהיא רצויה ומתקבלת, לבין הכפשות שאינן מן הענין" (דתילי 26.3.09 ).

פסקי הדין
 ד"ר אורית קמיר, משפטנית: "פסקי הדין שהם כתובים סתומים, בלתי מנומקים, ולוקים בשרירות, בעמימות ובחוסר מחויבות בולטים לחוק הישראלי ולערכי המדינה. הדיינים אינם משפטנים ונבחרים במיני דילים מפוקפקים" (ynet 24.2.08 ).
 ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט : "בגלל הלשון הסתומה שבה כתובים פסקי הדין הרבניים, רוב שופטי בית המשפט העליון, אינם מסוגלים אפילו לקרוא את פסקי הדין" (nrg 25.6.06).
 עו"ד אדווין פרידמן, לשכת עו"ד : " בתי הדין או שדנים כפי שבג"צ קבע או שלא דנים כפי שהוא קבע וזה תלוי באותו הרכב. לא יתכן מצב שבית הדין יתעלם מפסיקה של בית המשפט העליון" (פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט 5.6.08).

עמדות מנוגדות לגבי ההשוואה עם ערכאות אזרחיות
 מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב יוסף עובדיה ששימש בעברו גם כדיין אמר: "כל מי שפונה לערכאות, לבתי המשפט החילוניים – מרים ידו בתורת משה רבנו, כאילו חירף וגידף ואין לו חלק בעולם הבא" (ynet 20.6.10).
 ח"כ זהבה גלאון, מהשמאל הפוליטי: "בתי הדין הרבניים – קריקטורה של בתי המשפט" (ynet 20.5.08).

פתרונות מוצעים –
 הרב בן דהן, שימש כ- 20 שנה מנכ"ל בתי הדין: "הייתי הופך את בתי הדין לכמה שיותר הרכבים של דיין אחד במקום שלושה. קרוב ל- 60% עד 70% מהתיקים יכולים להיות נדונים ע"י דיין אחד" (סנהדרין 15.10.10).
 ח"כ זבולון אורלב, מנכ"ל לשעבר של משרד הדתות מציע: "כל שלושה מועמדים להיות דיינים, יוכלו להקים בית דין רבני פרטי שיינתנו לו כל הסמכויות המקבילות לבית הדין הרבני הממלכתי" (ynet 30.1.11).
 אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס: "יש לשלול מבתי הדין של המדינה את הזכות לדון בענייני רכוש של בני זוג הבאים להידיין בפניהם. הדיינים יכולים לשמש כבוררים מוסכמים בכל נושא, אך לא כרשות שלטונית" (ynet 12.5.11).
 ח"כ זאב אלקין : "מה שכן ניתן לקבוע בכנסת, האם המדינה רוצה לתת לבתי הדין הרבניים סמכויות כפי שיש אצלם כיום. אנחנו כן יכולים לשנות את הגבולות של הסמכות" ( פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט, 5.6.08).
 פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר לשעבר של וועדת החוקה : " בבתי הדין הרבניים קיימת תפיסה נוקשה של אנשים שמאמללים רבים מאזרחי ישראל. באופן שבו מתנהלים בתי הדין הרבניים, עבר זמנם. צריך לבנות מערכת חלופית" (דה מרקר 8.2.09).
 נעמי רגן, סופרת : " הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים. בגלל חוסר היעילות, העוולות והשחיתות. בעניינים דתיים, כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה" ( ynet 28.2.01).
 עו"ד סוזן וייס: "אני אומר משהו מאוד קשה. אני חושבת שיש לסגור את בתי הדין הרבניים. בתי דין רבניים לא מתפקדים כבתי משפט" ( ynet 28.2.01).

כנסת המתנערת מחובתה
 ח"כ עתניאל שנלר אמר: "אני רוצה לומר לפרוטוקול שלא נטעה. אני מכיר חמש-שש-שבע יוזמות חקיקה בתחום בתי הדין הרבניים. קרוב לוודאי שאף אחת מיוזמות החקיקה לא תעבור" (פרוטוקול ועדת חוקה, חוק ומשפט 19.6.08).
 אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס: "הבעיה העיקרית של המשפט שלנו כיום היא תחום דיני המשפחה. שם הדברים לא זזו עוד מהתקופה הטורקית" ( עורך הדין אפריל 2011 ).
 עו"ד יורי גיא רון, ראש לשכת עורכי הדין: " המצב הקיים בדיני המעמד האישי הינו בלתי נסבל, ולטעמי יש לנו רק מה להתבייש בו כאומה, כחברה וכמשפטנים" ( עורך הדין, יוני 2008).
 ח"כ לשעבר אתי לבני: "המאבק שהובלתי בכנסת נגד מינוי דיינים ללא השכלה משפטית לא צלח" (nrg 26.1.06).

2. העדר הכשרה במשפטים
 לדיינים ישנן סמכויות שיפוטיות מקבילות לאלו שישנן לשופטי משפחה ובהם בתחומים כמו : חלוקת רכוש, אחזקת ילדים ומזונות. למרות זאת לרובם המוחלט של הדיינים אין הכשרה משפטית או אפילו אקדמית.
 עו"ד דיינה הר אבן מומחית בדיני משפחה אמרה (פרוטוקול ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה 13.9.06) :
o חוק יחסי ממון למשל הנו חוק מורכב ומסובך. לא יעלה על הדעת שדיינים לא יכירו לא את החוק ולא את הפסיקה.
o כדי שהם יכירו את החוקים, הם חייבים בראש וראשונה להיות משפטנים.
o דיינים חייבים לעבור הכשרה כמשפטנים. זה הדבר האלמנטארי.
 השופט שמואל חמדני, סגן נציב תלונות הציבור אמר: "בדוח של הנציבות בשנת 2007, המלצנו שתהיה הכשרה משפטית לדיינים" (פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה 4.7.05).
 בפועל לא די שהדיינים אינם משפטנים אלא שלרובם המוחלט אין אפילו סיוע משפטי זמין. להלן דברים שאמרו בנושא נציגים של מערכת בתי הדין הרבניים :
o עו"ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי לבתי הדין : "אני כיועץ משפטי ועוד סגן צריך לתת שירות לתשעים וחמישה דיינים. זה לא יאומן ( פרוטוקול ועדת המשנה לועדת החוקה, חוק ומשפט 15.12.04).
o הרב יונה מצגר, נשיא הרבנות הראשית : " היינו מעוניינים בהחלט שבכל בית דין יהיה יועץ משפטי, שידע לייעץ לדיינים גם בדברים המשפטיים שהם לא בקיאים בהם" ( פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה 4.7.05).
 זה נשמע הזוי ובלתי נסבל שמדינה נאורה כישראל מעניקה לדיינים סמכויות מלאות בנושאים הכרוכים בגירושין שחל עליהם הדין האזרחי, בלא לדרוש מהם ולו הכשרה מינימאלית בתחום המשפטים.

3. הליכים מעוותים במינוי דיינים
 מצבת כוח האדם של בתי הדין הרבניים כוללת 100 דיינים. הדיינים נבחרים באמצעות הוועדה למינוי דיינים. בוועדה 10 חברים : 2 הרבנים הראשיים, 2 דיינים מבית הדין הרבני הגדול, 2 חברי כנסת, 2 עורכי דין, שר המשפטים וחבר ממשלה.
 לאורך עשרות שנים רוב חברי הוועדה הנם חרדים. כתוצאה מכך בממוצע 83% מהדיינים הנבחרים הנם חרדים.
 החוקרת שרון מייבסקי חקרה את הליכי בחירת הדיינים. בנושא זה היא כתבה (nrg 30.5.05) :
o הכל קומבינות, הכל פוליטיקה, הכל מניפולציות.
o אני לא מדברת על מינוי נשים כדיינות, למרות שאין עילה הלכתית נגד. אבל רוב הדיינים חרדים, לא נדרשת מהם השכלה משפטית, אקדמית ופתיחות אינטלקטואלית.
o חתך מייצג של הדיינים מעיד על הומוגניות עצובה. אורתודוקסים, חרדים, גברים.
 כביסוס לדברים קשים אלה – ח"כ עתניאל שנלר, חבר הוועדה למינוי דיינים אמר : "אני חושב שנושא מינוי הדיינים היום הוא לא ראוי. זה הפך להיות נושא פוליטי ולא נושא מקצועי וזה חלק מהבעיה" (פרוטוקול ועדת החוקה 5.6.08).
 ב- 19.3.07 התכנסה הוועדה למינוי דיינים ובחרה ב- 15 דיינים חדשים. כ- 12 מתוך 15 הדיינים שנבחרו הנם חרדים ורק 3 דיינים שייכים לדתיים הלאומיים. רק 6 מתוכם שירתו בצבא.
 בכתבת תחקיר שפורסמה בעיתון הארץ נכתב על המועמדים שנבחרו (haaretz 20.3.07) :
o מבדיקה שערך הארץ עולה, כי רק לאחד מבין הדיינים החדשים, שלמה שטסמן, השכלה משפטית.
o לעומת זאת, מרבית הדיינים שנבחרו הם בעלי קשרים לחוגים בעלי השפעה ביהדות החרדית.
o הרב בנימין אטיאס הוא אחיו של השר אריאל אטיאס מש"ס. הרב משה בצרי הוא בנו של דיין בכיר. הרב יצחק הדאיה הוא נכדו של דיין בכיר. הרב שלמה שטסמן הוא בנו של רופאו האישי של מנהיג ש"ס.
 עו"ד ציפי פינקלשטיין, מומחית בדיני משפחה אמרה על הדיינים שנבחרו : "ניתן ביטוי כל כך קטן לזרם שרצינו לראות: יוצאי צבאי, רבנים בוגרי תארים אקדמאים ומשפטנים" (ynet 20.3.07).
 להמחשת דבריה של עורכת דין פינקלשטיין, להלן דוגמה למועמד ראוי שלא נבחר: עו"ד דוד בס, תואר שני בהצטיינות במשפטים וסגן אלוף במילואים.
 כנגד הליכי המינוי המעוותים של 15 הדיינים שנבחרו, הגישו מספר ארגונים חברתיים בג"ץ. בעקבות הבג"ץ ותשובת היועץ המשפטי שהסכים שנפלו פגמים בבחירה, הוחלט לקיים מחדש את הליכי הבחירה לכלל המועמדים.
 בתאריך 26.9.07 התכנסה הוועדה למינוי דיינים לבחירה מחודשת של דיינים. למרבה התדהמה, כל 15 הדיינים שהליך בחירתם נפסל, נבחרו מחדש ע"י הוועדה. במסגרת הקומבינות, כדי לרצות את המתנגדים מקרב חברי הוועדה, היא בחרה 4 דיינים נוספים. התוצאה הסופית : נבחרו 19 דיינים, 14 חרדים ו- 5 דתיים לאומיים.
 את האבסורד סיכמה עו"ד בתיה כהנא ממגישות העתירה לבג"צ במלים קשות : "הליך המינוי השני הוא יריקה בפרצוף של בג"צ. בית המשפט שלח את ועדת המינוי להליך נוסף והפתעה – יצא בדיוק אותו דבר כמו בהליך הראשון, פלוס בונוס, אתנן פוליטי של ארבעה חובשי כיפות סרוגות" (nrg 18.10.07).
 לאחרונה, ב- 19.11.10 מונו ע"י הוועדה למינוי דיינים 12 דיינים חדשים. בדיל הגלוי הנוכחי החליטו חברי הוועדה כי שליש מהדיינים הנבחרים יהיו מהמגזר הדתי ציוני ושני שליש מהמגזר החרדי.
 המנכ"ל לשעבר של בתי הדין הרבניים בן דהן נשאל לאחרונה את השאלה הבאה : "ישנה טענה שחלק מהמינויים אינם ענייניים". הוא השיב : "אני לא יכול להגיד ב-100% שאתה צודק אבל בחלק מסוים יש מן האמת. באמת לא בודקים האם למועמד התכונות הנדרשות מדיין" (סנהדרין 15.10.10).
 המנכ"ל הנוכחי של בתי הדין הרבניים שלמה דיכובסקי אמר : "אם יש בוועדה שני שרים ושני ח"כים, אז כבר 40% מתוך עשרה חברי וועדה הם אנשים פוליטיים. גם האחרים לא נקיים לחלוטין מפוליטיקה" (ערוץ 7, 23.4.09).

4. שוחד, מעצרים, פרשת זלמן ותופעת המאכערים
 השוואה בין ערכאות אזרחיות לדתיות בתחום של טוהר המידות מגלה פערים מהותיים לטובת בעלי התפקידים בערכאות אזרחיות. המידע הקשה המפורט כאן הוא ברובו ייחודי לערכאות רבניות.
 להלן דוגמאות שפורסמו באמצעי התקשורת על מעצר עובדים מנהליים בבתי הדין הרבניים:
o נעצרו מזכירי בתי הדין הרבניים בתל אביב ובבאר שבע. השניים חשודים שלקחו שוחד תמורת אישורי גיור. לאחר שהתלוננו על מחושים במהלך חקירתם הם הועברו לטיפול בבית החולים וולפסון בחולון ( חדשות נענע 21.11.99) .
o השלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה עצרה מזכיר הרכב בבית הדין הרבני בחיפה ואת אחד ממשגיחי הכשרות ברבנות בעיר. מעצרם התבצע בעקבות חקירה סמויה שניהלה המשטרה כשנה. השניים חשודים כי בשנתיים האחרונות קיבלו טובות הנאה ושוחד ( ynet 19.11.06).
 בדצמבר 2006 פורסם תחקיר NEWS1 על פני 5 עמודים שהתמקד בהתנהלותו של מר זלמן קויטנר שהנו מנהל פניות הציבור של בתי הדין הרבניים. להלן מבחר ציטוטים מהתחקיר (NEWS1 8.12.06) :
o האיש הכי חזק במוסד בתי הדין הרבניים הוא זלמן. זלמן קויטנר הוא מנהל פניות הציבור.
o האיש עובד כבר כ- 30 שנה במוסדות הרבניים השונים. החשד : קויטנר מתקשר באופן עצמאי לדיינים, מפעיל את השפעתו בניהול מקרי דין ודורש דין על פי רצונו. המשמעות : עיוות דין וזיופים.
o זלמן "יסדר" קויטנר מודה שהוא מדבר לא אחת עם הדיינים טלפונית כדי לזרז את ההליכים. ואנחנו שואלים על מה ולמה צריך מנהל פניות הציבור לדבר עם דייני בית הדין הרבני ? היעלה על הדעת כי מנהל פניות הציבור במערכת בתי המשפט בישראל יבדוק, יפשפש, ישאל וינסה להפעיל קשרים ומערכת לחצים ופוליטיקה פנימית, כדי להשפיע ולו במעט על שיקול דעתו של השופט המחוזי היושב בדין ?
 באותו תחקיר היתה התייחסות גם לתופעה הפסולה של "מאכערים". להלן מבחר ציטוטים (NEWS1 8.12.06) :
o יש רק לתפוס את המאכער המתאים המסתובב בדרך כלל במסדרונות בתי הדין, לתת תשלום קטן, לארגן קומבינה קטנה, והכל מסודר.
o זלמן קויטנר מנהל פניות הציבור – אני פעם פניתי לרב הראשי ואמרתי לו שאחיו הפך להיות מאכער, והוא מקדם תיקים תמורת כסף. הוא אמר לי אתה הראשון שיש לו אומץ לומר את זה בפנים והוא זרק אותו מבית הדין.
o על פי המידע שהגיע ל- NEWS1, פעולתו של אותו מאכער בבית הדין התמקדה בניהול תיקים ופתרון בעיות מחוץ לכותלי בית הדין, כמו גם פעולות שנעשו בתיקי גירושין כשאלה היו מונחים בארכיון בית הדין, ללא היתר ומבלי שאחד הצדדים יידע מפעולות אלה, לרבות הדיינים עצמם.
 המשטרה המליצה בשנת 2005 להעמיד את הרב הראשי יונה מצגר לדין בחשד לקבלת שוחד. ההמלצה הועברה לחוות דעתו של היועץ המשפט לממשלה מני מזוז. בנושא זה נכתב (nrg 3.4.06) :
o בדוח שמשתרע על פני 30 עמודים תוקף מזוז את התנהלותו של הרב מצגר בחקירה.
o היועץ המשפטי קורא לרב לקחת אחריות אישית ולהתפטר מתפקידו הן כרב ראשי והן כדיין.
 הרב הראשי יונה מצגר כמובן שלא יוותר בקלות על מנעמי השלטון. הוא ממשיך לשמש כרב ראשי כאשר עלויות השכר של המדינה בגינו מוערכות בקרוב למיליון ₪ לשנה.

5. השפעת מקורבים על דיינים ועל גיבוש פסקי הדין
 אחת התופעות הנפוצות והמקוממות ביותר בבתי דין רבניים נוגעת להשפעת מקורבים על דיינים ועל גיבוש פסקי הדין וההחלטות שלהם. קיומה של התופעה בכלל והיקף תפוצתה בפרט, כפי שיתוארו כאן מעוררים גועל נפש.
 עו"ד דיינה הר אבן מומחית בדיני משפחה אמרה (פרוטוקול ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה 13.9.06) :
o חמור מכל בעיני והדברים חייבים להיאמר, זו ההשפעה שיש למקורבים על דיינים.
o ראיתי את המשוב של הדיינים ואפילו דובר שם על שוחד שומו שמיים. אינני מדברת על כך.
o כאשר מדובר בבתי המשפט, איש לא יעלה על דעתו להרים טלפון לשופט הביתה ולשאול: אולי תעזור לי, שתדלנות.
o מנגד בבתי הדין אנחנו נמצאים במצב שמכרים, מיודעים, צדדים, טוענים רבניים, מקורבים של רבנים אחרים שמכירים את הרבנים ומי לא, מוצא את הרב אם לא בבית אז בבית הדין.
o רבותי, לא מדובר על מקרה אחד, לא מדובר בשניים, אני בהחלט אומר לכם מקרים ומקרים רבים כאלה.
 כדי לבסס את טענותיה של עו"ד הר אבן, להלן עיקרי פרשה שמתוארת באמצעות נציבות תלונות הציבור, שלא ניתן למצוא מקבילה לה בחומרתה, בקרב שופטי בתי המשפט (דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים – 2008 ) :
o ארגון נעמ"ת הלין לנציבות בשם אשה שקיבלה גט בהליך של רמיה, מבלי שהאישה היתה מודעת לכך שמדובר בגט.
o המחותן של הבעל פנה לגיסו הדיין ומסר לו תופס בקשה של הבעל לגירושין. הדיין פתח בעצמו תיק גירושין ואף שילם את האגרה בהמחאה אישית.
o האשה הובאה עם בעלה אל בית הדין האזורי בו מכהן הדיין, תוך שנאמר להם כי מטרת הביקור הנה קבלה וחתימה על טפסים לצורך קבלת דיור ציבורי.
o לדברי האשה, רק כשהגיעה לבית סבתה, הסבירה לה הסבתה המופתעת את מהות הטקס שהיה גירושין מבעלה.
o הנציבות מצאה את התלונה מוצדקת בכל הנוגע ל- 3 הדיינים שהיו מעורבים בסידור הגט, והורתה לרשום על כך הערה בתיקם האישי.
o אשר לדיין שמשך בחוטים ופעל לעריכת הגט תוך הסתרת קירבתו המשפחתית לבעל, הוחלט להמליץ לשר המשפטים על העמדתו לדין משמעתי.
 מאוחר יותר פורסם שהאירוע התרחש בבית הדין הרבני בתל אביב. הדיין שמשך בחוטים הנו הרב דב דומב לגביו הורה שר המשפטים לגבש קובלנה משמעתית. שלושת הדיינים הנוספים ששיתפו פעולה הנם : הרב אבירן יצחק הלוי, הרב יצחק אלמליח והרב צבי בן יעקב.
 ניתן לשים לב שבאירוע זה שיתפו פעולה 4 דיינים מאותו בית דין. המומחית לדיני משפחה הר אבן מדברת על מקרים כגון אלה כחלק מההתנהלות השוטפת של מערך בתי הדין הרבניים.
 כדי להמחיש עד כמה הבעיות בתחום עמוקות יצוין שההליכים המשמעתיים שננקטים כנגד הדיין דומב, לא מרתיעים אותו מהמשך פעילות פסולה כמקורב בתיקים אחרים. כך לדוגמה ביחס לתיק אחר לגמרי המתנהל בבית דין בפ"ת נכתב לגבי הרב דומב (nrg 13.5.11) :
o הנתבע בתיק גירושין הוא בן משפחה קרוב של הרב דב דומב.
o אל האשה בתיק הגיע מכתב יוצא דופן, כתוב בכתב ידו של הדיין דב דומב הכולל הצעת פשרה לסיום הסכסוך. במשפחתה של האשה קיבלו את המכתב הזה בהלם.
o הכתב שאל את הדיין : מי בדיוק ביקש ממך להתערב בתיק ? הרב דומב השיב : עורכי הדין של הצדדים.
o עורך הדין של האשה הגיב : אני צריך להיות טירון או מתאבד מקצועית כדי לפנות לדיין שהוא קרוב משפחה של הבעל. הוא פנה להרכב הדיינים בפ"ת לפסול את עצמו בחשד שהרב דומב נמצא עימם בקשר פסול.
 מישהו יכול לאתר תופעות חמורות כמפורט כאן בקרב שופטים של בתי משפט ?! עצם התופעה של השפעת מקורבים על דיינים בבתי הדין הרבניים מעורר סלידה. נורמות בסיסיות של אתיקה ומוסר עבודה זרים לרב הדיינים ואין מושיע. במקרים רבים מתדיינים עומדים חסרי אונים מול התופעה בשל קושי אובייקטיבי בהשגת ראיות.
6. מרוץ סמכויות
 לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט למשפחה ישנן סמכויות מקבילות לדון בסוגיות הקשורות לגירושין דוגמת חלוקת רכוש ומזונות. הערכאה שתדון בסוגיות אלו היא זו שאחד מבני הזוג פנה אליה קודם, בשיטת "כל הקודם זוכה". תחרות זאת נקראת : "מרוץ סמכויות".
 נשיא העליון לשעבר אהרן ברק כתב : "נוצר מצב מביך של מרוץ סמכויות. במקום ניסיון להבנה ולשיקום החיים המשותפים, מוקצנות העמדות ומתחיל מאבק משפטי (בג"צ 100/92 בבלי 1994).
 נשיאת העליון דורית בייניש כתבה (בג"צ 8497/00 פלדמן 2001) :
o דומה כי הקמתם של בתי המשפט לענייני משפחה העצימה את החשש למרוץ בין שתי הערכאות.
o נראה כי במצב הנוכחי גוברת הנטייה של כל אחת מן הערכאות לעמוד על סמכותה בלא לכבד את הערכאה האחרת.
o אין צורך להרחיב באשר לחסרונותיה של דרך זו. היא מובילה לבזבוז זמן שיפוטי יקר בגין דיונים סותרים בשאלת הסמכות ולפגיעה באמון הציבור במערכת השיפוטית בגין קיומן של הכרעות סותרות.
 יורי גיא רון, ראש לשכת עורכי הדין אמר דברים חסרי תקדים בחריפותם כנגד מרוץ הסמכויות. להלן מבחר ציטוטים מדבריו : (עורך הדין, יוני 2008) :
o לכל בר-בי-דעת נהיר לחלוטין, כי מירוץ הסמכויות בין מערכות המשפט האזרחית והרבנית אינו יכול להימשך.
o מירוץ סמכויות זה אינו מבטא שיטה, אלא אנדרלמוסיה. אין לו אח ורע בעולם. אין לו שום ייחוס וייחוד, אלא יש בו מתכון בטוח לפגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.
o יש לגבש הסדר, שיגדיר מהן סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים, באופן שבשום מקרה לא תחפופנה את אלה של מערכת המשפט האזרחית.
o מוכרח לבוא שינוי בתחום המעמד האישי בשיטתנו המשפטית והחברתית.
 עו"ד מתת פלסנר, מומחית בתחום דיני משפחה (www.psakdin.co.il) :
o מרוץ הסמכויות גורם להקצנה של הסכסוך, להארכה מיותרת של ההליכים ולמתן החלטות סותרות על ידי שתי הערכאות.
o החלת הדין האזרחי לצד הדין העברי בבית הדין הרבני הינה בעייתית, וייתכן כי אף בלתי אפשרית בערכאה רבנית, שעל פי תפיסת עולמה, מקור סמכותה הינו במחוקק האלוקי ולא במחוקק האנושי.
o דין הכריכה קבוע בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים והשינוי הוא למחוקק. מטרת השינוי תהא בחלוקת הסמכויות בין המערכת האזרחית לדתית, כך שבתי הדין ידונו בענייני גירושין ונישואין בלבד.
 עו"ד מיכל בראון, מומחית בתחום דיני משפחה (www.Articles.co.il 7.2.10) :
o בשל קיומו של מירוץ הסמכויות, השאלה מי יגיע ראשון לבית המשפט היא בעלת השלכות תוצאתיות.
o התוצאה הבלתי נמנעת היא שהמערכת מעודדת פתיחה בהליכים משפטיים. המערכת מודיעה לאזרח : לחכות זה מסוכן.
o התוצאה של העידוד היא פתיחה במאבק מווקדם מדי. וגם, וזה הכי גרוע, פתיחה במאבק שניתן היה למנעו, אילו רק לא היה סיכון בלחכות.
 עורכי הדין מנדלסון ועציון וד"ר הלפרין קדרי מומחים בדיני משפחה, אומרים : "הגיע הזמן לבטל את הלכת מירוץ הסמכויות ולקבוע בחוק שבתי הדין הדתיים מוסמכים לדון אך ורק בענייני הגירושים וששאר העניינים יהיו בסמכותם הבלעדית של בתי המשפט לענייני משפחה (haaretz 4.12.07 ).
 יצוין שהנהגת בתי הדין הרבניים גם היא מודעת לכך שמרוץ הסמכויות הנו בלתי נסבל. להלן לקט דברים שנאמרו:
o הרב שלמה עמאר : נשיא בית הדין הרבני הגדול – אנו מצויים במצב בלתי נסבל של מרוץ סמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט ( דתילי 26.3.09).
o הרב שלמה דיכובסקי : מנכ"ל בתי הדין הרבניים – המצב הזה של כפל סמכויות הוא מצב לא בריא. הגיע הזמן לעשות סדר אחר במערכת, באופן כזה שכל אחד יהיו לו הסמכויות הבלעדיות שלו ( ערוץ 7, 23.4.09).
 לאורך שנים הוגשו הצעות חוק רבות שלא צלחו לתיקון המצב הבלתי נתפס בתחום מרוץ הסמכויות. להמחשה, בתאריך 19.7.10 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חברי הכנסת: ציפי חוטובלי, עינת וילף, מאיר שטרית, אורית זוארץ ואורי אורבך לביטול מרוץ הסמכויות. הצעת חוק זו מעניקה לבתי משפט למשפחה זכות קדימה לטיפול בנושאים הכרוכים בגירושין. בשל שיקולים פוליטיים זרים, הצעת חוק זו לא עברה אפילו קריאה טרומית.
 בפועל לא ניתן לאתר אפילו אחוז מזערי של משפטנים מומחים לדיני משפחה שאינם מסכימים שמרוץ הסמכויות חייב לעבור תיקון דחוף בחקיקה. למרות זאת, לאורך שנים הצעות חוק ראויות של חברי כנסת שונים, לא מצליחות לעבור אפילו את השלב ההתחלתי של קריאה טרומית.

7. החקיקה בתחום נישואין וגירושין ויחס הדיינים לחקיקת הכנסת
 בתי הדין הרבניים פועלים בחסות חוק בתי הדין הרבניים משנת 1953. המדינה העניקה בחקיקה זו סמכות לבתי הדין רבניים לפסוק בענייני אישות של כלל היהודים בישראל על פי ההלכה בלבד. למעשה לא ניתן לאתר חוק במתכונת דומה בשום מדינה בעולם. למרות זאת לא ניתן לקבוע שחוק זה בלתי סביר במהותו. מבחר עמדות בתחום זה כמו גם בחינת היחס הבסיסי של הדיינים לחוקי המדינה יוצגו כאן.
 ח"כ זבולון אורלב, לשעבר מנכ"ל משרד הדתות, הציג את מהות החקיקה הנוגעת לבתי הדין הרבניים במלים : "חוק נישואין וגירושין וחוק בתי הדין הרבניים הם בעצם המזוזה שמעצבת את זהותה היהודית של מדינת ישראל" (פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה 4.7.05).
 ד"ר ועו"ד חיים שיין, מרצה למשפטים : "מדינה בה יהודי יוגדר כמי שמרגיש יהודי, שנישואים וגירושים יהיו כאוות חפץ, שהמשפחה תתבסס על חוזה – תאבד את מהות סיבת קיומה" ( ynet 14.5.07).
 רוב ארגוני הנשים הנאבקות בבתי הדין הרבניים, אינם דורשים לבטל את החקיקה הדתית בתחום הנישואין והגירושין. לדוגמה עו"ד בתיה כהנא, מארגון "מבוי סתום" אמרה: "הגענו למסקנה שאי אפשר לשפר את המערכת הקיימת ולכן חייבים ללכת לאלטרנטיבה באמצעות הקמת בתי דין אורתודוקסים אלטרנטיביים. הכל יהיה אורתודוקסי, גם הנישואים וגם הגירושים"(פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה, 4.7.05).
 פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר לשעבר של וועדת החוקה בכנסת : "קיימות דרכים חוקיות רבות לעקוף את דיני הנישואים כגון: נישואים בחו"ל, נישואים באמצעות באי כוח או נישואים בקונסוליות של מדינות חוץ. האבסורד הוא שבחלק מהמקרים, גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים נאלצים להתדיין בבית דין דתי כאשר ברצונם להתיר את נישואיהם" ( ynet 3.11.08).
 אהרן ברק, נשיא בית המשפט בדימוס אמר לאחרונה : "ההוראה לפיה נישואים וגירושים בישראל נעשים רק על פי דין תורה היא הפרה גסה ובוטה של זכויות אדם" ( ynet 12.5.11).
 עמדות הציבור לגבי נשואים אזרחיים ודתיים מורכבות. 2 נתונים בולטים עולים מסקר מדגם מייצג של 508 משיבים כדלקמן (מערכת אסימון 12.12.09) :
o 57% מהציבור הישראלי תומך בחקיקה שתאפשר לכל אזרח ישראלי לבחור אם להתחתן בנישואים אזרחיים או ברבנות.
o מהסקר עולה כי גם אם תינתן לציבור האפשרות להינשא אזרחית – 69% מהציבור עדיין יעדיף להתחתן ברבנות.
 במבחן המציאות, הסיכוי שכנסת ישראל תחוקק חוק המתיר נשואים אזרחיים בשנים הקרובות נראה קלוש. כפי שנראה גם אם נתעלם לחלוטין משיקולים פוליטיים, תחום זה שנוי במחלוקת אמיתית בקרב חברי הכנסת.
 סמכותם של בתי הדין לפסוק על פי ההלכה הנה בענייני אישות. בפועל הם פוסקים בנושאים כרוכים לגירושין דוגמת חלוקת רכוש שבהם עליהם ליישם את הדין האזרחי ולא הדתי. בנושא הבעייתיות הקשה בתחום זה כתבה עו"ד מתת פלסנר: "בית הדין הרבני מחויב בהחלת הדין האזרחי באותן סוגיות אזרחיות הבאות בפניו. החלת הדין האזרחי לצד הדין העברי הינה בעייתית לכשעצמה וייתכן כי אף בלתי אפשרית בערכאת שיפוט, שעל פי תפיסת עולמה, מקור סמכותה הינו במחוקק האלוקי ולא במחוקק האנושי" (www.psakdin.co.il).
 בפסיקה של בית המשפט העליון נכתב : "מקור סמכותם של בתי הדין הרבניים הוא חקיקה של הכנסת והם קיימים כרשות ממלכתית, המהווה חלק מהרשות השופטת בישראל" ( בג"צ 8638/03, אמיר נגד בית הדין הרבני הגדול).
 חקיקת הכנסת כמקור סמכותם של בתי הדין הרבניים נראית מובנת מבחינה משפטית. למרות זאת, רוב הדיינים בבתי הדין הרבניים אינם מכירים בכנסת כמקור סמכותם. כמו כן, פסקי הדין של בתי הדין הרבניים מאופיינים במיעוט אזכורים של חקיקת הכנסת וגם מכך ניתן ללמוד על היחס של הדיינים לחוקי המדינה.
 ההרכב האנושי של הדיינים ויחסם המזלזל לחוקי המדינה רק מגבירים את הסלידה של הציבור מבתי הדין הרבניים.

8. התקנת תקנות בבתי הדין הרבניים
 ההליך החוקי בהתקנת תקנות הנו בדרך כלל דיון ואישור של הצעת התקנות בוועדת הכנסת המתאימה וחתימת שר המשפטים. נוהל זה לא מתבצע ביחס להתקנת תקנות הנוגעות לבתי הדין הרבניים. על פי הגישה של הרבנים הראשיים, התקנות נחשבות לחלק בלתי נפרד מהדין הדתי. בפועל תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים – התשנ"ג, הותקנו על ידי מועצת הרבנות הראשית וחבר דייני בית הדין הרבני הגדול.
 עו"ד פרץ סגל, משרד המשפטים : "הרבנים הראשיים אינם רק פוסקים בבתי הדין, הם גם המחוקקים של ההלכה. יש את תקנות הרבנות הראשית ולכן הם מופקדים על חוק ודין. לא רק לפסוק אלא גם לחוקק" (פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה 4.7.05).
 ח"כ לשעבר מלי פולישוק בלוך אמרה (פרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה 4.7.05) :
o הכנסת מאשרת תקנות, אז אני לא מבינה למה אין תקנות שהכנסת מאשרת לגבי בתי הדין.
o מועצת הרבנות הראשית מאשרת, לא הכנסת. אני מדברת על סדרי דין.
o למה הכנסת לא מאשרת תקנות לבתי הדין הרבניים כפי שמקובל בכל סדרי הדין של בתי המשפט במדינת ישראל.
 בפועל הבעיה של העדר מעורבות של חברי הכנסת במאפייני התקנות של בתי הדין הופכת לחריפה יותר על רקע העובדה שהמחוקק העניק לבתי הדין הרבניים סמכויות לפסוק גם בנושאים כרוכים לגירושין שעליהם חל הדין האזרחי ולא הדתי.

9. העדר סדרי הדין בבתי הדין הרבניים
 הבעיות בתחום סדרי הדין בבתי הדין הנן רב תחומיות.
 עו"ד דיינה הר אבן, מומחית לדיני משפחה אמרה (פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד האשה 13.9.06) :
o אין סדרי דין בבתי הדין הרבניים, למרות שיש תקנות דיון בבתי הדין הרבניים.
o אדם שנכנס בשערי בתי הדין הרבניים איננו יודע מה יעבור עליו. אין לו צפי של מה הולך בכלל לקרות כאן.
o כמו כן התקנות לכשעצמן אינן באמת מסדירות את כל המערכת.
o אני יכולה לומר מניסיוני שברוב המקרים שאני מעלה עניין שקשור בתקנות סדרי הדין, בתי הדין הרבניים פשוט מתעלמים מהם. זאת אומרת הם אינם יודעים.
o מצווה על חברי הכנסת ללכת לבתי הדין, לשבת שם, לראות מה נעשה שם, לשמוע את מהלך הדיונים.
 השופט שמואל חמדני, סגן נציב תלונות הציבור על שופטים אמר (פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט 5.6.08) :
o אנחנו רואים שאין מודעות לעקרונות יסוד של הצדק הטבעי.
o קיימת תלונה שבה אנחנו מטפלים עכשיו שאב בית הדין זימן את האשה ואת אביה שמייצג אותה למשך שלוש שעות אצלו בבית למעין דיון פישור.
o בחלק מהתלונות אנחנו רואים שלא נותנים את זכות התגובה של הצד שכנגד וניתנות החלטות, או ששומעים צד בלי לשמוע את הצד השני או ששומעים עד בלי שהצדדים עצמם נוכחים בדיון.
o אלה דברים שבמערכת האזרחית לא יעלה על הדעת שיתקיימו.
 במקרים רבים מתדיינים נכנסים לדיון שעות רבות לאחר שעת הזימון. בהקשר לנושא זה אמר הרב יוסף וסרמן, יו"ר לשכת הטוענים הרבניים: "יש ברשימת המוזמנים לדיונים מספר תיקים לאותה שעה" ( פרוטוקול ועדת החוקה 5.6.08).
 תלונות רבות מוגשות לנציבות תלונות הציבור בגין עיכוב שרירותי במתן פסקי הדין. בנושא זה נכתב: "לא מעט תלונות נסובו על חלוף הזמן ממועד מתן פסק הדין, או ההחלטה, עד למועד הדפסתם והמצאתם למתדיינים. באחד המקרים תאריך ההדפסה היה כ- 3 חודשים לאחר מועד מתן פסק הדין" (דוח סופי לשנת 2005).
 פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר אמר : "בבתי הדין הרבניים מרבית הדיונים הם בהרכב של שלושה. התוצאה היא שכאשר דיין אחד מאחר כל ההרכב משותק" (פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה 30.6.08).
 באופן שונה משיטות משפט אחרות, לדיינים ניתנו סמכויות לשנות את פסקי הדין שלהם. פרופ' אליאב שוחטמן, מומחה למשפט העברי כתב : "כאשר מתגלה בבית הדין שפסק דין מסוים התבסס על טעות, או אם התגלו ממצאים חדשים, גם אם נגמר הדין, ניתן לפתוח מחדש בהליך סתירת הדין (ערוץ 7, 12.5.11).
 אזרחים רבים מתפתים לעתים להעדיף את בתי הדין משיקולי נוחות כלכלית. עו"ד דון יחייא, מומחה לדיני משפחה כתב: "כל אחד יכול לפנות לבית הדין הרבני לבד, ללא עורך דין, להגיש תביעה בכתב יד וישמעו אותו. בתי המשפט למשפחה מקפידים על פרוצדורה נוקשה יותר שמחייבת היעזרות בעורך דין, על כל ההוצאות הכרוכות בכך" (ynet 8.10.03).
 עו"ד בתיה כהנא: "בבתי הדין הרבניים הכל נעשה בדלתיים סגורות כדי להגן על הצדדים. אבל החיסיון הזה הוא לרעת הצדדים לפעמים, כי תחת החיסיון אפשר לעשות הכל" (ynet 28.6.05).
 דיינים בבתי דין בתביעות רכוש כענין שבשגרה אינם מכירים את החוק האזרחי ואינם מקיימים סדרי דין בסיסיים והמתדיינים נותרים חסרי אונים. כך לדוגמה טוען עותר לבג"ץ : "פסק הדין ניתן ללא שנערך דיון הוכחות. ללא שנשמעו עדויות וללא שהוגשו סיכומים, כל זאת בניגוד לתקנה נט'. כמו כן פסק הדין עומד בניגוד לחוק יחסי ממון…" (בג"ץ 9367/09).
 טענות מהסוג האמור חוזרות על עצמם ומשקפות חוסר אונים בלתי פוסק של מתדיינים בהתמודדות עם סדרי הדין בבתי הדין. באופן מקומם הנהלת בתי הדין מנצלת התנהלות זו ליחסי ציבור וטוענת שבתי הדין מצטיינים בהעדר עומס שיפוטי. באמצעות עוולות משפטיות שכאלו גם בתי המשפט יוכלו להשתחרר לחלוטין מכל העומס השיפוטי.
 כעת הבא ונבחן את מצבו המשפטי האומלל של אותו עותר. מבלי להכיר את המקרה הנדון לפרטיו, ניתן לקבוע כי העותר הפלו