באשדוד קיים "קיוסק" אשר לגביו קיים צו הריסה מזה מספר שנים העירייה התחייבה בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע לקדם הטיפול בביצוע. מאז גם חלפו שנים הטיפול של העירייה מסתכם בהחלטת מועצה, לרכוש מהעבריין את המבנהכדי שאח"כ ניתן יהיה להרסו, או לתת לו לגיטימציה האם גם בגלל פחד של פוליטיקאים (למלא תפקידם בנאמנות) הציבור צריך לשלם. בברכה אדריכל רפאל דנקנר ***אתם מוזמנים לשלוח נושאים בהם נתקלתם הראויים לטיפול ונפרסמם. הכתובת למשלוח- shooky@mqg.org.il

למערכת המשפט בישראל מחלות רבות אולם המחלה הקשה ביותר במערכת מקורה במערך בתי הדין הרבניים. במדינת ישראל ישנם מאות גופים ממסדיים. לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים, כה קשים וכה עמוקים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי הדין הרבניים. - מחקר

לפני מספר ימים פורסם דו"ח שנתי של נציב תלונות הציבור, הוא מבקר המדינה בכובעו השני, ממנו עולה שמעולם לא הוגשו כל כך הרבה תלונות על ידי הציבור. מבקר המדינה רואה בכך הבעת אמון של הציבור בו כגורם חשוב שנאבק בליקויים במינהל הציבורי ובשחיתות הציבורית. על פי הנתונים שפורסמו – הגיעה העת לשאול את השאלה עד כמה מאמין מבקר המדינה לציבור ועד כמה הוא נוטה לקבוע שהצדק הוא עם הרשויות ולא עם המתלוננים מהציבור? * ** ד"ר מאיר גלבוע חוקר משטרה לשעבר, ד"ר לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, לוחם במובן הלא-מלחמתי של המלה. לבלוג הרמת מסך

הפילוסוף פרנסיס בייקון אמר שהידע הוא כוח, ככל שיש לך יותר ידע כך מתאפשר לך יותר להתמודד עם המציאות וגם להגשים את מטרותייך. עבורי, הידע מעשיר את העולם שלי, מספק נושאים לשיחה ונותן לי להבין מי נגד מי. בנושא זה התנועה לאיכות השלטון עסקה כאשר פנתה באוגוסט 2010 לבקשה לביזיון בית המשפט נוכח מחדל רשויות מקומיות במחוז צפון בהקמת אתרי אינטרנט, נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת נענה לבקשת התנועה קבע על אותן רשויות את ביזיון בית המשפט וחייב כל אחת מאותן 15 הרשויות בהוצאות משפט. * שולה פוקס, סטודנטית לסוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטה העברית המתמחה במחלקת ארגון וחברים בתנועה - מוזמנים לקרוא עוד מרשמיה בבלוג בדה מרקר קפה 'מיומנה של מתמחה' לבלוג "יומנה של מתמחה" ב"דה מרקר קפה"

למותר לְצַיֵּן, שבישראל אין דין אזרח מן השורה כדין רמי-המעלה. מבחן בוזגלו הפך מזמן לציטטה מְגֻחֶכֶת-לְמֶחֱצָה בְּסִפְרֵי-לִמּוּד מְיֻשָּׁנִים. מַחְשְׁבוֹתַי נודדות. בַּקֶּטַע של הסקרנות הטהורה, הייתי רוצה לדעת מה חושבים אותם שופטי-עליון בדחותם את כניסת קצב לכלא. הרי בכך הם קובעים תקדים מְסֻכָּן, שהרי לאחר-מכן יִדְרְשׁוּ פרקליטים של פושעים "מן השורה" יחס זֵהֶה לִלְקוֹחוֹתֵיהֶם, בהסתמכם על עקרון ה"שויון", חתיכת-שויון. מעבר לבוץ שבכך הם זורקים על פני עצמם, הם מכינים את הגהינם עבור ילדיהם ונכדיהם. מי ירצה לגור במקום כזה, של מִשְׂפָּח בִּמְקוֹם מִשְׁפָּט?! דניאל לבנון