התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ להסדרת זכות השאילתא לחברי מועצות אזוריות בדומה לזכות המוסדרת במועצות המקומיות ובעיריות.

התנועה לאיכות השלטון ועשהאל ידעי חבר המועצה האזורית שפיר עתרו לבג"צ באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, דפנה קירו כהן ונידאל חאיק למתן צו על תנאי המורה לשר הפנים לנמק מדוע לא יפעל לתיקון והשוואת הדין כך שתוסדר זכות שאילתא לחברי המועצות האזוריות בישראל, בדומה לזכות השאילתא המוסדרת לחברי מועצות מקומיות ועיריות. זאת, באמצעות תיקון צו המועצות המקומיות התקנת תקנה או באמצעות חוזר מנכ"ל, או בכל דרך אחרת העומדת לרשותו, וזאת לאור הפגיעה בשוויון, הפגיעה בתפקודם התקין של חברי מועצות אזוריות, הפרת האיזון הדמוקרטי בשלטון המקומי, והפגיעה במנגנון הביקורת והבקרה, הנגזרים ומתעצמים מהיעדר קיומה של זכות השאילתא לחברי המועצות האזוריות.

עניינה של עתירה זו הינה בלאקונה הקיימת בחוק הישראלי בנוגע לזכות השאילתא של חברי מועצות אזוריות במדינת ישראל.
זכות השאילתא ברשויות מקומיות מעוגנת בבפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות ומקנה לחברי מועצות המכהנים בעיריות ו/או במועצות מקומיות את הזכות להעלות שאלה לראש הרשות בכל נושא שיבחר, ראש הרשות מצידו מחויב לתת תשובה מנומקת לאותה שאלה. זכות זו מאפשרת לכל חבר מועצה לדרוש תשובות גם לנושאים שאינם על סדר יומה של המועצה.
ברם, ולהבדיל מעיריות ומועצות מקומיות – ומבלי שקיים לעניין זה שוני רלבנטי או סיבה נראית לעין – זכות השאילתא לא הוחלה גם על חברי מועצות אזוריות, וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958, הוא דבר החקיקה העוסק בעניינן של מועצות אזוריות לא תוקן בהתאם.
במדינת ישראל קיימות 53 מועצות אזוריות, המורכבות מ-970 ישובים המהווים כ-8% מאוכלוסיית המדינה וכ-85% משטחה. למיטב בדיקת העותרים, כיום מכהנים מעל ל- 1000 חברי מועצות אזוריות. לפיכך, אין מדובר בעניין של "מה בכך". החסר האמור משמעו שזכות השאילתא, שהנה בסיסית כל כך לפעולתו ותפקודו של נבחר הציבור בשלטון המקומי, אינה מצויה בידי מאות חברי המועצות האזוריות.
העתירה מבקשת לתקן מצב עניינים זה, בלתי סביר ובלתי שוויוני זה, זאת לאחר שניסיונות העותרים להביא לפתרון הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט העלו חרס.