ביטול המפלגות ושיטת בחירות חדשה -משה יוטבת
הבוקר 20.8.11 שמעתי ברשת ב ידיעה שאינטלקטואלים צעירים בפולין הקימו תנועה לביטול המפלגות ולבחירת שלטון המורכב ממומחים. קראתי והתעודדתי.

רקע
נקעה נפשנו מהפוליטיקה המסואבת וממנהיגינו הלכודים ברשת פוליטית זו ללא מוצא. יתכן ששורש הרע טמון במפלגות שקיומן בימינו הוא אנכרוניסטי, מיותר ומזיק.
אכן היה להן מקום חיוני במאה הקודמת כאשר ההבדלים בין המפלגות היו הבדלים אידיאולוגים יסודיים. היום הבדלים אידיאולוגיים הם נחלתן של המפלגות הקטנות והקיצוניות בלבד,ואילו המפלגות הגדולות המתחרות על השלטון, נבדלות זו מזו לא באידיאולוגיה אלא בתכנית, בדרך ההגשמה ובטיב ההנהגה. כך גם בישראל.
הנה כי כן, כל המפלגות הגדולות ויתרו על רעיון א"י השלמה, כולן בעד הפרדות מהפלשתינים, כולן ציוניות, כולן בעד משק חופשי, כולן בעד חברה פתוחה וליברלית. ההבדלים הם כמותיים ולא עקרוניים-
כמו על כמה שטח לותר ומה מידת החופש בכלכלה.
תפקיד המפלגות בעבר היה להפיץ ולהטמיע את התורה –את האידיאולוגיה "הנכונה"-בקרב ציבור
רחב ככל האפשר, וביום פקודה, ביום הבוחר, להביא את המפלגה לשלטון כדי להגשים את האידיאולוגיה. וזה היה עיקר יעודן.
והנה מתה האידיאולוגיה ועמה התפוגג התפקיד הראשון להפיץ את "התורה הנכונה", ואת התפקיד השני, להציג תוכנית וממשלה מיועדת, יכולה למלא בימינו התקשורת להמונים, ובעקר הטלביזיה. וזו תעשה זאת טוב יותר, מהר יותר , זול יותר וללא זיהום רחובותינו במודעות בפליירים ובהפגנות רחוב.
ביטול המפלגות אינו נוגד את יסודות הדמוקרטיה – הפרדת הרשויות,בחירות כלליות,זכויות הפרט,שוויון בפני החוק, הגבלת השלטון וכדומה.
ביטול המפלגות יבטל ממילא את מרכזי המפלגות שהפכו למרכזי השחיתות המוסרית והחומרית הממאירים ביותר, המקרינים לכל עבר.

האם אפשר לבטל את המפלגות? האם זה יעבוד?
אם פקפקתי בעבר, בא סיפורה של "קדימה",שבבחירות הקודמות לא היתה מאחוריה מפלגה,והוכיחה בעליל שהדבר אפשרי,ו כי אפשר לשלוח הביתה את מנגנוני המפלגות הפרזיטיים והמושחתים.

ומה במקום?

כל אזרח, בהגבלת גיל, בריאות והשכלה, הרואה עצמו מתאים וראוי לכהן כראש ממשלה, יבחר לעצמו צוות "שרים",ראויים ומתאימים לעמוד בראש משרדי הממשלה, ויצא להתמודד מול צוותים אחרים על לב הבוחר. לא מפלגה , לא מנהיג יחיד, אלא צוות,כעין ממשלת צללים. הצוות יכין קווי יסוד לפעולת "הממשלה", יעדים ותכנית.
בתהליך סינון, דומה לנוכחי, ינופו רוב הצוותים וישארו שלושת הגדולים (על פי סקרי דעת קהל שתכין ועדת הבחירות).
הוועדה תממן שעות טלביזיה שוות לכל צוות לשם הצגת התכניות השונות ולהצגת המועמדים
למשרדי הממשלה ולראשות הממשלה. לבסוף יערכו עמותים פרונטליים בין הצוותים.
תאסר כל תעמולת בחירות אחרת.

רצף ויציבות
מנכלי המשרדים יהיו קבועים כדי להבטיח רציפות השלטון.
הממשלה תכהן ארבע שנים (ולמה לא שש?), ללא קואליציה, ויושג כך "שקט תעשייתי".
הכנסת תוכל להפיל את הממשלה רק ברוב מיוחס, ותושג יציבות.
הכנסת תאשר את תקציב המדינה ותחוקק חוקה וחוקים
לא יתקבל לכנסת אדם ללא תעודת יושר ורמת השכלה שתקבע בחוק.

הכנסת
תאומץ שיטת הבחירות האזוריות, כמקובל בכמה ארצות מכובדות ויציבות. הבחירות לכנסת יערכו ללא קשר לבחירות לרשות המבצעת. תעמולת הבחירות באזורים תהיה דומה עקרונית לבחירת הרשות המבצעת – התמודדות בין אישים באזורם.

בקורת
בנוסף לבקורת משרד מבקר המדינה והתקשורת, יהוו קווי היסוד ותכנית הפעולה של הממשלה בבחירות כעין התחייבות חוזית לאזרחים.לקראת סיום הקדנציה יערך משאל עם שיקבע אם עמדה הממשלה בהתחייבויותיה,אם לאו. אם רוב מיוחס יקבע שהממשלה לא עמדה בהתחייבויותיה, לא תוכל
להעמיד את עצמה לבחירה מחודשת.