בעקבות פרסום דו"ח הביניים של וועדת הריכוזיות קוראת התנועה לאיכות השלטון לראש הממשלה שר האוצר וועדת הריכוזיות שלא להיעצר בחצי הדרך אלא להביא לטיפול שורש בכשלים ולא להסתפק בהמלצות המותירות לקבוצה מצומצמת – מרחב תמרון להמשך שליטה בכספי הציבור.

במכתבה מציינת התנועה כי מהדו"ח נראה שאומנם הוועדה שוכנעה בעצם קיומה של בעיית ריכוזיות במשק. מחד הוועדה הכירה בכשלים ובסכנות של הריכוזיות, של מבנה פירמידות השליטה ובצורך להפריד את האחזקות הריאליות מהפיננסיות, אולם מאידך, נראה כי מסקנות הועדה נמנעות מלהתעמת באופן חזיתי עם הכשלים ועם שליטת הטייקונים בעם באמצעות כספו של העם.
התנועה קוראת לראש הממשלה שר האוצר ולועדה שלא להיעצר בחצי הדרך אלא להביא לטיפול שורש בכשלים ולא להסתפק בהמלצות המותירות לקבוצה מצומצמת – מרחב תמרון להמשך שליטה בכספי הציבור.

הוועדה התמודדה באופן חלקי בלבד עם ההחזקות הצולבות – ריאליות ופיננסיות וקבעה סייגים בעייתיים

בנוגע למסקנות הביניים בעניין בחינת החזקות ריאליות ופיננסיות – מהמסקנות עולה הצורך החיוני לאסור אחזקות צולבות בגופים פיננסיים וריאליים, אך נמנעה מלהמליץ על הפרדה מלאה ואפקטיבית. במסקנות הביניים הוכנסו סייגים שונים להגדרה מתי האחזקה הצולבת בין גוף פיננסי לריאלי מותרת ומתי היא אסורה. הועדה הגדירה איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על-ידי תאגיד ריאלי משמעותי. הוועדה מגדירה תאגיד פיננסי משמעותי ככזה המנהל נכסים ב-50 מיליארד שקלים לפחות, תאגיד ריאלי משמעותי מוגדר ככזה בעל פדיון מכירות של יותר מ-8 מיליארד שקל (כ-0.5% מכלל הפדיון במשק) ומאזן מעל 20 מיליארד שקל. המשמעות היא, כי נותר מרחב תמרון לבעלי החזקות צולבות להמשיך וליהנות מיתרונות החזקות כאלו על חשבון הציבור ולהימלט מחובת ההפרדה.

הוועדה כלל לא עסקה בכשל שבגרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים

מסקנות הביניים המתעלמות מסוגיית גרעיני השליטה מביאים לכך, שבעלי ההון המחזיקים במוסדות פיננסיים יצטרכו למכור את אחזקותיהם לרוכש חדש שיהפוך לבעל גרעין השליטה. בכך, הגענו למצב שבו השליטה במוסדות הפיננסיים בסך הכול הועברה מידיהן של 10 המשפחות העשירות במדינה לידיהן של 10 המשפחות הבאות אחריהן בתור. בכך הוגדלו מספר השחקנים במשק בכמות מועטה ביותר, וההשפעה על הריכוזיות תהיה מעטה, וזאת כאמור, בסתירה למטרות הוועדה לצמצום הריכוזיות.

זאת ועוד, במודל גרעיני השליטה ישנה פגיעה בדמוקרטיה התאגידית. במצב הנוכחי, גרעין שליטה במוסד פיננסי אינו מצריך רוב של מעל 50%, ואף יכול להיות נמוך ממספר זה בהרבה. עקב כך, נוצר פער בלתי סביר בין השליטה לבעלות (אחוז ההחזקות). הכוח לקבל את ההחלטות ניתן בידי מיעוט, בעוד שרוב בעלי הנכסים נותרים חסרי יכולת להביע את רצונם ולהשפיע על התנהלות המוסד הפיננסי שבו יש להם חלק. לכן, מודל גרעיני השליטה הינו מודל אנטי-דמוקרטי, המפר את העיקרון של 'מניה אחת – קול אחד' ומהווה הקצאת כוח שגויה.

כיום, נוצר מצב בו בעל גרעין השליטה בבנק יכול לשלוט בהיקף נכסים של כמעט פי 100 מהיקף השקעתו. לכן, כאשר בעל גרעין השליטה לוקח סיכונים, או מאפשר הלוואות המשרתות אותו הוא למעשה מהמר בכספו של הציבור, ולא בכספו שלו. הסיכון מושת על האזרחים ומהסיכוי לרווחים נהנה בעל הגרעין שליטה.

תוצאת אי-השוויוניות באה לידי ביטוי בצורה אקוטית בעניין מינוי הדירקטורים. לכאורה, מבחינה חוקית כל בעל מניות בעל יותר מאחוז אחד מזכויות הצבעה רשאי להציע מועמדים לכהונת דירקטורים. אולם, מכיוון שחוק הבנקאות (רישוי) אוסר על שיתוף פעולה לצורך בחירה של דירקטור בלא קבלת היתר מבנק ישראל, הרי שבפועל בעלי מניות לא הציעו מועמדים מטעמם, לאור הסיכויים האפסיים בהצבעה באסיפה הכללית. עובדה זו, בתוספת הנוכחות הדלילה יחסית של בעלי מניות מהציבור באסיפות כלליות של חברות ציבוריות, לרבות תאגידים בנקאיים יצרה מציאות לפיה בעל גרעין השליטה מציע וממנה מכריע במינויים של הדירקטורים, ולמעשה שולט בפועל בבנק. יתרה מכך, יש מוסדות בנקאיים בהם תקנון החברה קובע כי רק בעלי השליטה רשאים להציע מועמדים לדירקטוריון. (לדוגמא- תקנון בנק מזרחי).

למרות כל פניות התנועה – הוועדה התעלמה לחלוטין בסוגיה חשובה זו, אף לא הקימה צוות לליבון הנושא והפקירה חזית קשה זו, בהיקף כספי עצום של כטריליון שקלים, לרווחת קבוצת השולטים בהון בישראל.

הוועדה נמנעה מלפרק את פירמידות השליטה ובמקום המשיכה בשיטה הכושלת של הסתמכות על רגולוציה ושומרים

1. הצוות המליץ לא לפרק את המבנה הפירמידאלי, או לפחות, לא להעמיס עליו קשיים מהותיים. במקום לאחוז את השור בקרניו ולנקוט בצעדים שיביאו לפירוק הפרמידות עקב חוסר התועלת שתצמח בהם, כפי שנעשה במדינות שונות, גובשו שורה של המלצות שמחייבות את הרגולטור למרדף בלתי פוסק בניסיונות לאכיפתם.

2. ההמלצות מותירות מרחב לתמרון, עקיפה ותחמון וכלל אינן אפקטיביות במערכה הכבדה של המאבק בכשלי הפירמידות.

3. גם כאשר מועלית הצעה אפקטיבית (מצגת מסקנות הביניים בשקופית 37) להגבלת כוחו של בעל שליטה בחברה ציבורית בהתאם לשיעור זכותו בהון החברה – במקום שהוועדה תציג אותה כהמלצה ותפעל לקדמה – ההצעה מועלית להתיחסות הציבור.

התנועה קוראת לוועדה לבצע מקצה שיפורים הכרחי הציבור לקראת המסקנות הסופיות של הוועדה.

יום הגשת מסקנות הועדה הסופיות הינו אירוע מכונן אשר השלכותיו ישליכו במשך שנים רבות על המשק הישראלי בכלל ועל כל אזרח ישראל בפרט, לכן קוראת התנועה לחברי הוועדה לקחת את הצעדים הנוספים המתחייבים להשלמת השליחות שהוטלה עליהם, על מנת להגשים את מטרת הוועדה, לייצב את המשק הישראלי ולהבטיח צמיחה וצדק חברתי.