התנועה לאיכות השלטון פנתה ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט שלא לאשר את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מינוי נשיא) המכונה "חוק גרוניס" בשל העובדה שכרוכה בפגיעה ביציבות מערכת המשפט ומעמדו של בית המשפט העליון וכן בשל עיתויה הבעייתי.

התנועה לאיכות השלטון פנתה ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט שלא לאשר את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מינוי נשיא) המכונה "חוק גרוניס" בשל העובדה שכרוכה בפגיעה ביציבות מערכת המשפט ומעמדו של בית המשפט העליון וכן בשל עיתויה הבעייתי.

פנייה זו עניינה דרישת התנועה שלא לאשר את הצעת חוק בתי המשפט(תיקון- מינוי נישיא) (שזכתה לכינוי "חוק גרוניס") במתכונתה הנוכחית, שמטרתה הסרת מגבלת תקופת הכהונה הנדרשת למינוי נשיא בית המשפט העליון בשל העובדה שכרוכה בפגיעה ביציבות מערכת המשפט ומעמדו של בית המשפט העליון וכן בשל עיתויה הבעייתי
אתמול, ה-21.9.11, אושרה לקריאה ראשונה בועדת החוקה, חוק ומשפט ברוב של שלושה מול שני מתנגדים, הצעת חוק בתי המשפט של חה"כ יעקב כץ שמטרתה, להבנת התנועה להסיר לחלוטין את המגבלה של שלוש שנים הנדרשת למינוי נשיא בית המשפט העליון.
ראוי לציין, כי מה שהביא לתיקון החוק ולהוספתה של המגבלה לפני 4 שנים היה הרצון לשמר את מעמדו ויציבותו של בית המשפט, מתוך ההבנה, בין השאר, כי רכישת המעמד של נשיא בית המשפט העליון איננה עניין של מה בכך וכי היא אינה יכולה להיעשות בפרק זמן קצר. ברור כי תכליות אלו עודן עומדות בתוקפן גם כיום ולמעשה דבר לא השתנה מאז נוספה המגבלה לחוק לפני כארבע שנים.
כמעט מיותר לציין, כי מעבר לכך שהמגבלה על תקופת הכהונה נועדה לשרת את התכלית של הבטחת היציבות במערכת המשפט ותקינות התפקיד, ועם הסרתה עולה חשש, כי ייפגעו תכליות אלו, הרי שעצם תיקון החוק באופן כה גורף ובפרק זמן כה קצר יש בו כשלעצמו כדי לערער ולהעמיק את חוסר היציבות במערכת המשפט בישראל וליצור חוסר וודאות משפטית בתחום המינויים לערכאות הגבוהות.

לכל האמור מתווספת העובדה, כי העיתוי של הצעת החוק מעורר אף הוא, לכשעצמו, תהיות באשר לטעמים האמיתיים העומדים בבסיסה, ובשל כך אף עולה החשש כי מהלך שכזה רק יחליש מוסד כה חשוב כבית המשפט העליון.
לאור כל זאת סבורה התנועה, כי מן הראוי שלא לאשר את הצעת החוק להסרתה, ולחילופין צמצומה, של מגבלת תקופת הכהונה למינוי נשיא בית המשפט העליון, על מנת לשמר את יציבותה ומעמדה של מערכת המשפט בכלל ושל בית המשפט העליון בפרט ולמנוע במוסד זה טלטלה מיותרת.
החשש לפגיעה ביציבותה ומעמדה של המערכת הוא כפול – הן בשל התכלית שנועדה להשיג מגבלה זו, קרי הבטחת תקינות התפקיד ומניעת חילופים מהירים בו, והן נוכח פרק הזמן הקצר ביותר שחלף מאז עוגנה מגבלה זו בחוק, ארבע שנים בלבד. יובהר, כי שינויים כה תדירים, הנחזים אף כחפוזים, מבלי שלכאורה חל שינוי כלשהו במצב הדברים המשפטי – הינם מסוכנים!