על דְּעַטַפְתְּ עַטְפוּךְ-ד"ר ערן גראף

על דְּעַטַפְתְּ עַטְפוּךְ-ד"ר ערן גראף
יָדַע כל חקלאי פיקח / ואף ציין זאת לטובה,
שֶׁכֵּן ראוי הוא לשבח / את הארגון ששמו "תנובה".

נִמְלְכוּ יוֹגְבֵי ציּוֹן / ועשו דבר נבון:
בעידן קוֹאוֹפֶּרָצְיָּה / הם הקימו פֶדֶרָצְיָּה
לְשִׁוּוּק של התוצרת / (גם פורחת, גם ניגרת) –
בעיקר עופות, חלב, / בראשי תיבות: ביע"ף,
(האותיות האחרות / הן ביצים, יָרָק, פירות).
הפרנציפ – הוא כידוע: / הַבְטָחַת מחיר קבוע
ולמנוע מֵאִכָּר / מִבַּזְבֵּז זמן מיותר
על פְּרַקְמַטְיָא מְיַגַּעַת / בְּשִׁוּוּק עודפי הדלעת.
הארגון הַכֹּה-מֻכַּר / מטבעו היה מלכ"ר
ועוצב כְּדֵי להתאים / לצרכי החקלאים.

מהפך קפיטליסטי / כאן היה מקסימליסטי.
היוגבים שֻׁלְּחוּ לָרֶפֶת, / בכך "תנובה" מצטרפת
לשורה של מפעלים / שהחליפו בעלים –
מִבַּעֲלוּת של הציבור / למתחם פרטי סגור.
חבורות של ברקודות / נעשו הן לאגודות
ורכשו בחבילה / מעוזים של כלכלה.

כאן סיפור נזכירה, הָבָה, / על ילדה ושמה זהבה,
תלתלים לה זהובים. / בְּבֵית שלשת הדובים –
יום אחד התנחלה / ועשתה כִּבְתוֹךְ שלה.
מִצְנַפְתָּהּ האדומה / הטעתה את האומה
באשר למידותיה / וְכֵנוּת כוונותיה.
כֵּן, זהבה מתנחלת / שָׁם, כדי מַקְּסֵּם תועלת.
לבסוף, קְבָל רבים – / היא טרפה את הדובים.

"איפקס" – שמו של תאגיד / שמינה את זהבית
כדי על "תנובה" המופרטת / תהיה היא משתלטת,
ותגדוש קופותיהם / בכספים שֶׁתְלַסְטֵם.

כסף איך עושים מֵאַיִן? / זהבית, חדת העין
במהרה היטב למדה / לתחמן את השיטה.
השיטה: מול הַחַקְלָאי, / "תנובה" היא קמצן, כִּילַי.
בעובדים של הארגון / נוהגים יותר הגון,
כי עובדים הם, בקצור, / סוג של "אמצעי ייצור".
ומקצים להם עכשו / משכורות "חצי רעב".

בצבור הלקוחות / מתחשבים הכי-פחות;
(צורך תחרות בָּטֵל / כשעושים מן ברית "קרטל"
ויחדיו עם מתחרים / מישרים המחירים).
גם ישנם תרגיל או שנים / לְאַחֵז את העינים
ולשאוב יותר מעות / מכיסי הלקוחות.

זהבית היא פַיְנָליסְטִית / בִּבְרֵיכָה קפיטליסטית.
מחביאה כְּנְמֵרָה / את טַרְפָּהּ במערה
מחשש של עין הרע – / כמו ביקורת מחמירה.

מגשימה בִּתְחוּם מזון / לִנְתניהו הֶחָזוֹן:
על גבולות יושב חמאס / ובכלכלה – חמס.
באיום של בטחון / בחיוך של נצחון
כך מוריד פה השלטון / אזרחים עֲלֵי גחון.
האזרח – חמור גדול / שסובל הוא את הכל
במשטר "הפרד ומשול" / כמו פרדה מושך בעול.

אבל יש עוד אגדה / שגברת כהן לא למדה,
שֶׁלְּבִתּוֹ מֵשִׂיחַ אָב / על דַּיָּג ודג זהב:
לַדַּיָּג, וּבַעַל אֵשֶׁת, / דג זהב נפל ברשת.
דג פצח אז בתחינות / והבטיח מתנות
אם אותו, הדג, אישית / ישלחו אֱלֵי חפשית.
אשת הדיג שָׁטְחָה / הדרישות כפי רוּחָהּ,
דג-זהב לה נענה, / מתנה על מתנה,
וכשעברה כל גבול / הוא שילח בה המבול.

זהבית המכובדת / בְּגִרְסָה קצת מְעֻבֶּדֶת:
על אשר עַטַפְתְּ – עַטְפוּךְ / בִּשְׂמִיכָה נוקשה (לא פוך)
זאת עשו לך פטרונייך / שֶׁעֲבוּרָם השחרת פניך.

הבהרה: אין לכותב טור זה שום חשבון אישי או תלונה או האשמה אישית כלפי גב' זהבית כהן אשר לדעתו יצא לה להיות בזמן ובמקום כחייל נאמן לדוקטרינה הכלכלית של ראש ממשלתנו ועשתה שרותה באמונה. בכך היא קרבן נוסף על מזבח "השיטה".

ד"ר ערן גרף
ו' תשרי תשע"ב October 4, 2011
egraff@bezeqint.net