תגובה למאמרים: לכבוד ראש הממשלה(שימי קדוש) ומכתב לעם ומהיגיו(נועם אולשנקה)- יורם טדסקי
שוקי לבנון שלום
אותי מאוד מקומם פרסום שני מאמרים:אחד בשם מחאת האוהלים (שימי קדוש). ואחד בשם מחאת הרופאים (נועם אולשינקה). שניהם מסתכלים רק על עצמם ולא מעניין אותם שאר הצרכים של המדינה.

נתחיל במאמרו של שימי קדוש. ההתייחסות שלו לשחיתות במדינה מזערית (19 חברי ממשלה שלפי דעתו צריכים לעבוד בשכר מינימום) מחירי הדלק בשוק העולמי עולים. ואותו לא מעניין מה קורה, רק שמחיר הדלק המשווק- יתאים לו. כשמחירי הדלק בעולם עולים אין לממשלה הרבה אפשרויות פעולה:
1) לסבסד את הדלק – על חשבון קיצוץ תקציב במקום אחר – למשל רפואה למשל חינוך.
2) להקטין את המיסים על הדלק- על חשבון קיצוץ תקציב במקום אחר – למשל רפואה למשל חינוך.
3) לאפשר עליית מחיר הדלק.
גם למחיר גן ילדים אין הרבה אפשרויות פעולה:
1) לקבוע תעריף מקסימאלי כשכר לימוד בגנים- הדבר יבריח מהשוק גננות ומטפלות אמינות ומוכשרות.
2)לסבסד את שכר הלימוד-על חשבון קיצוץ תקציב במקום אחר – למשל רפואה למשל חינוך.

שימי קובל בצדק על כספים המועברים למוסדות חרדים. גם כאן אין למפלגת השלטון הרבה מה לעשות. לפי שיטת בממשל שלנו, על מפלגת השלטון להקים קואליציה, ולבחור למי מהמפלגות האחרות הוא יצטרך לוותר פחות. ציפי לבני העמידה בפני ביבי תנאים כאלה, שעליו לקבל כמעט את כל ערכי תנועת קדימה (אם יש כאלה), כדי להקים עמה קואליציה. והברירה הפחות גרועה בעיני ביבי הייתה לוותר לחרדים. ולכן טענות אלה על שימי להפנות למפלגות החרדיות (אם זה יעזור לו) ולא לממשלה. לא רציתי להיכנס לפוליטיקה אבל לדעתי המאמר הוא פוליטי ולא עוסק באיכות השלטון. ונאלצתי להשיב לו בשפתו.
כאשר שימי קובל על הטייקונים, היה אפשר להזדהות איתו, אם הוא היה מתאמץ טיפה יותר, ומצביע על מקומות בהם יש פגיעה בשוויון ההזדמנויות במדינה שלנו ו/או על מגבלות מובנות, הפותחות דרך לטייקונים בלבד, וסוגרות בפני אחרים אפשרות להתחרות בטייקונים.
דבר מאלה לא עשה שימי כל מה שמעניין אותו הוא מה שיוצא מהכיס שלו. ולכן מאמר זה הינו פוליטי ואין לו מקום בעלון של "התנועה לאיכות השלטון"

גם המאמר של הסטודנט לרפואה אינו ראוי. הוא לא מצביע על כך שפקידי האוצר עושים דבר משיקולים אנוכיים.
כל המערכות במדינה קובלות – וכמעט תמיד בצדק- על מחסור.
בתקציבים חינוך- שכר נמוך למורים, בתי משפט- מעט שופטים. צבא – חלק גדול אינו משרת והמשרתים מקבלים דמי כיס. רשויות המס- מעט מהתיקים נבדקים – וכך חלק גדול מהציבור מעלים- וכך הנטל גדל על אלה שמשלמים.
עם כל זה צריכה להתמודד ממשלה. וכל זה לא מעניין את נועם אולשינקה. לא מעניין אותו בכלל מניין יגיע הכסף. מעניין אותו רק איך יגיע יותר כסף – לכיס שלו.
ולכן גם מאמר זה הוא פוליטי ואין לו מקום בעלון של "התנועה לאיכות השלטון"
יורם טדסקי – יועץ מס