התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה,שר המשפטים,חברי וועדת השרים לענייני חקיקה היועץ המשפטי לממשלה וליוזמי הצעת החוק בבקשה להתנגד להצעת חוק יסוד השפיטה (תיקון – עותר ציבורי) הקובעת כי העותר הציבורי יוכל לעתור לבג"צ רק בהתקיים תנאים מגבילים ואשר תועלה על שולחנה של הוועדה ביום א הקרוב .

מנכ"ל התנועה אלי סולם והממונה על תחום ליטיגציה בתנועה עו"ד מיקה קונר קרטן קוראים בשם התנועה לשרים בנייר עמדה מנומק המצ"ב להתנגד בכל תוקף לקידומה של הצעת חוק זו, אשר מהווה חלק מהשטף החקיקתי הפוקד את הכנסת בימים אלה, ואשר המכנה המשותף לו הוא הניסיון להשתיק ביקורת, לנטרל יכולת פיקוח ולהסיר מעל השלטון "עולו" של כל מי שעשוי להצביע על קלקול, אי תקינות ואף שחיתות – החל מבתי המשפט, דרך התקשורת וכלה בחברה האזרחית והעותרים הציבוריים הפועלים בקרבה. התנועה מתייחסת נקודתית להצעה אשר קובעת כי עותר ציבורי יוכל לעתור לבג"צ רק בהתקיים התנאים הבאים:
• העותר הציבורי אינו הנפגע הישיר לסעד המבוקש, כאשר מדובר בעותר שהינו תאגיד ולא אדם פרטי, על התאגיד להיות רשום בישראל ושעיקר פעילותו תתבצע בישראל;
• אין נפגע ישיר לסעד המבוקש או שהנפגע הישיר עתר אף הוא בבקשה לסעד המבוקש;
• העתירה הינה על פגיעה חוקתית מהותית בסדרי השלטון, על פגם מהותי בפעולות המינהל הציבורי כנגד הציבור או על עניין אחר בעל אופי ציבורי מובהק.
• עותר ציבורי הנתמך על ידי ישות מדינית זרה יביא לבית המשפט, עם הגשת העתירה, את רשימת התרומות שקיבל מישות מדינית זרה בשלוש השנים האחרונות, לרבות הפרטים הבאים: זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרת התרומה או ייעודה.
עוד נקבע בהצעה כי שאלת מעמד העותר הציבורי תיקבע בדיון הראשון בין הצדדים.
עמדת התנועה היא כי יש להתנגד בכל תוקף להצעת החוק בנוסחה הנוכחי, שכן יש בה כדי לסכן יכולתו של העותר הציבורי להביא מה שנחזה להיות ככשל או התנהלות בלתי תקינה של רשויות השלטון- לביקורת בית המשפט; יש בה כדי לסגור בפני העותר הציבורי את שערי בית המשפט הגבוהה לצדק בפני כל אותם עניינים חשובים שאינם בגדר "סוגיות מהותיות", אלא אותם עניינים "יומיומיים" של בקרה על התנהלות השלטון ושמירה על שלטון החוק.
יש בהצעה זו ניסיון נוסף, במסגרת השטף החקיקתי הפוקד אותנו בימים אלה, להשתיק קולות, שאינם נוחים לשלטון ולרשויותיו.
בנוסף, יש בהצעה כדי להעמיד העותר הציבורי, מראש, בעמדה של "חשוד מיידי" ולייצר לאותם עותרים ציבוריים דה-לגיטימציה מראש.

• מצ"ב נייר העמדה המלא של התנועה שהוגש לשרים

נייר העמדה במלואו:
התנגדות התנועה למען איכות השלטון בישראל
להצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון-עותר ציבורי)

1. בתקופה האחרונה אנו עדים לשטף רב של הצעות חוק שונות, אשר מבט כולל עליהן מעלה תחושה קשה ודאגה אמיתית; הצעות החוק מבקשות להשתיק התקשורת, להשפיע על בג"צ ולחבל בעבודתם של עותרים ציבוריים ועמותות שונות.
2. המכנה המשותף למבול הצעות החוק האחרון הוא הניסיון להשתיק ביקורת, לנטרל יכולת פיקוח ולהסיר מעל השלטון "עולו" של כל מי שעשוי להצביע על קלקול, אי תקינות ואף שחיתות.
3. נבקש להוסיף כי הסחף הנוכחי בחקיקה פוגע, בראש ובראשונה, נוכח האופן בו הוא מתבצע, באמון הציבור בבית המחוקקים, כאשר הציבור רואה שכשחבר כנסת חפץ בכך הוא ישנה, בתוך ימים, שיטת יסוד וחוק מתוך ניסיון להביא למינוי נקודתי ונסיבתי או בכדי לפתור בעיה נקודתית- ללא בדיקה אמיתית של השלכות מעשיו בראיה כוללת יותר.
4. התנועה תבקש להדגיש כי הויכוח כאן אינו בין ימין ושמאל, אלא הוא נוגע לשלטון החוק ולשמירה עליו. התנועה מצרה על כך שעקרונות בסיסיים של שמירה על שלטון החוק הפכו לכלים, מימין ומשמאל, להתנגחות פוליטית.
5. ראוי להבהיר עמדת התנועה ולפיה יכולתם וחובתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים אינה מוטלת בספק. אולם, אין לשבור את הכלים ולפרק את "כללי המשחק" רק כדי להתאימם למציאות נסיבתית המשתנה תדיר, אין להשתיק את מעוזות הביקורת ואין להרתיע את אנשי החברה האזרחי, התקשורת והשופטים מלפעול ולקיים עבודתם.
6. במסגרת פניה זו נבקש להתייחס נקודתית להצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון-עותר ציבורי) (להלן-ההצעה) אשר קובעת כי עותר ציבורי יוכל לעתור לבג"צ רק בהתקיים התנאים הבאים:
• העותר הציבורי אינו הנפגע הישיר לסעד המבוקש, כאשר מדובר בעותר שהינו תאגיד ולא אדם פרטי, על התאגיד להיות רשום בישראל ושעיקר פעילותו תתבצע בישראל;
• אין נפגע ישיר לסעד המבוקש או שהנפגע הישיר עתר אף הוא בבקשה לסעד המבוקש;
• העתירה הינה על פגיעה חוקתית מהותית בסדרי השלטון, על פגם מהותי בפעולות המינהל הציבורי כנגד הציבור או על עניין אחר בעל אופי ציבורי מובהק.
• עותר ציבורי הנתמך על ידי ישות מדינית זרה יביא לבית המשפט, עם הגשת העתירה, את רשימת התרומות שקיבל מישות מדינית זרה בשלוש השנים האחרונות, לרבות הפרטים הבאים: זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרת התרומה או ייעודה.
עוד נקבע בהצעה כי שאלת מעמד העותר הציבורי תיקבע בדיון הראשון בין הצדדים.
7. עמדת התנועה היא כי יש להתנגד בכל תוקף להצעת החוק בנוסחה הנוכחי, שכן יש בה כדי לסכן יכולתו של העותר הציבורי להביא מה שנחזה להיות ככשל או התנהלות בלתי תקינה של רשויות השלטון- לביקורת בית המשפט; יש בה כדי לסגור בפני העותר הציבורי את שערי בית המשפט הגבוהה לצדק בפני כל אותם עניינים חשובים שאינם בגדר "סוגיות מהותיות", אלא אותם עניינים "יומיומיים" של בקרה על התנהלות השלטון ושמירה על שלטון החוק.
יש בהצעה זו ניסיון נוסף, במסגרת השטף החקיקתי הפוקד אותנו בימים אלה, להשתיק קולות, שאינם נוחים לשלטון ולרשויותיו.
בנוסף, יש בהצעה כדי להעמיד העותר הציבורי, מראש, בעמדה של "חשוד מיידי" ולייצר לאותם עותרים ציבוריים דה-לגיטימציה מראש.
נבהיר;
א. חשיבות החברה האזרחית והעותר הציבורי
1. החברה האזרחית בכללותה, על צורותיה השונות- זו העותרת גם זו היוצאת לרחובות וזו המפרסמת מחקרים ועוד- הינה אחד מהכוחות החשובים והמשפיעים ביותר בכל דמוקרטיה, באשר היא. חוסנה של דמוקרטיה נמדד בקיומה של חברה אזרחית עצמאית, תוססת ופעלתנית בקרבה.
2. העותר הציבורי הוא חלק מאותה "חברה אזרחית"; החלשתו של העותר הציבורי וצימצום גדרי פעילותו בכל הנוגע ביכולתו לקדם השמירה על שלטון החוק הינה החלשת החברה האזרחית ואף ניסיון להשתקתה.
3. חשיבות העותר הציבורי והעתירה הציבורית הינם פן אחד של הגשמת תפקידו של בג"צ, לא רק כפותר סכסוכים נקודתיים בין הפרט לרשות, אלא כמגן שלטון החוק.
4. הלגיטימציה לפעולתו של העותר הציבורי שאובה מאותן מושכלות ראשונים ולפיהן רשויות השלטון הינן נאמן הציבור, אין להן משלהן ולא כלום, הן קיימות למען הציבור ומחוייבות כלפיו לקיים את החוק – משכך יכול לבוא כל אזרח, גם לא זה הנפגע ישירות, ולדרוש כי שלטון החוק ישמר, כי תתקיים בקרת אמת על הרשויות אשר הינן נאמן הציבור ואמורות לשרת אותו.
5. קיומם של עותרים ציבוריים הינו צורך אמיתי וחשוב של חברה השואפת לשקיפות, ביקורת ופיקוח שהינם חיצוניים למערכת השלטונית.
6. פעולותיה המשפטיות של התנועה, למשל, לאורך 22 שנות פעילותה הינן ההוכחה הניצחת לטענה זו – ביצירת תקדימים של נורמות התנהלות ראויות, בקידום אכיפת כללי מינהל תקין, תיקון פגמים מהותיים בהתנהלות הרשויות וחיסכון אדיר לקופה הציבורית.
7. כך, למשל, הביאה התנועה לחיסכון משמעותי בכספי ציבור בשורה ארוכה של עתירות ומהלכים, שאינם בהכרח נוגעים לפגמים חוקתיים או ציבוריים "מהותיים" בהכרח; בבג"צ 1275/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המסחר והתעשיה תקפה התנועה החלטה להעניק לחב' קוקה קולה מענק בסכום של 65 מיליון ₪ מכספי משלם המסים, שלא בהתאם לקריטריונים הקבועים להענקת מענק כאמור. בעקבות הגשת העתירה הודיעה חברת קוקה קולה כי היא מוותרת על המענק. העתירה נשארה תלויה עד להסדרת הנושא באופן סופי. כן, הבהיר היועמ"ש בפני הגורמים המוסמכים את הכללים החלים על מתן מענקים על פי חוק עידוד השקעות הון. גם בבג"צ 2532/05 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה תקפה התנועה החלטה של המדינה לאשר לחברה את זכייתה במכרז להקמת תחנת כוח ואספקת חשמל במישור רותם, חרף העובדה שנפלה טעות בהודעת הזכייה שמשמעותה, הלכה למעשה, תשלום עודף של 130 מיליון ₪ מכספי משלם המסים בהסתמך על טעות זו. עם התקדמות ההליכים הודיעה המדינה כי תתקן הטעות והכסף העודף לא יועבר לזוכים במכרז.
ניתן להביא דוגמאות רבות נוספות לחיסכון של מיליוני ₪ במצטבר, גם כאשר עסקינן בתקיפת החלטות הנוגעות למאות אלפי ₪ "בלבד"; כך, למשל, בבג"צ 1842/02 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מועצת הדואר תקפה התנועה החלטה להעניק תנאי פרישה מופלגים (אשר כללו הטבות בשווי מאות אלפי ₪) למנכ"ל רשות הדואר. מנכ"ל זה פרש בעקבות ביקורת קשה על תפקודו כפי שנחשפה בדו"ח מבקר המדינה. לאחר הליכים שנמשכו כשנה וחצי הודיעה המדינה בוטלה החלטת מועצת הדואר להענקת ההטבות.
8. ניתן להביא דוגמאות גם לכך שעתירות שהגישה התנועה, עותרת ציבורית, הביאו ליצירת נורמות מנהל ראויות, שקופות ושוויוניות; כך למשל בבג"צ 4951/02 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הפנים התנגדה התנועה להחלטה של שר הפנים להעניק מענק כספי לרשות מקומית שהתנהלה באופן בלתי תקין, זאת ללא התייעצות עם גורמי מקצוע רלוונטיים וללא בדיקה הנוגעת לאופן התנהלות הרשות אשר זכתה למענק. המענק ניתן כחלק מרזרבה של שר הפנים המסתכמת בסכום של כ-153 מיליון ₪ (מה שמכונה "קופת השר"), אשר מחולקת ומנוהלת ללא מנגנוני בקרה, ללא נוהל מסודר, ללא קריטריונים לחלוקה ובאופן בלתי שקוף. בעקבות ההליכים בבג"צ גיבש משרד הפנים נוהל הנוגע לטיפול שקוף ומבוקר ב"קופת השר".
ב. קביעה ההצעה כי רק על פגיעה "מוחשית ומהותית" תאפשר עתירה ציבורית
9. העניינים, אשר הובאו לעיל כדי להמחיש חשיבותו של העותר הציבורי, הם רק דוגמאות בודדות מהעשייה היומיומית העניפה במשרדי העותרת, ובוודאי שעותרים ציבוריים נוספים וחשובים יוכלו להציג דוגמאות דומות לעשייה משפטית חשובה, למהלכים משפטיים ראויים המביאים לשינוי אמת, לחיסכון בקופה הציבורית, ליצירת נורמות התנהלות ראויות, לביקורת ופיקוח נכוחים במקום בו הם נדרשים.
10. קשה לתייג המקרים הללו, כמו רבים אחרים, ככאלה שהינם בהכרח פגמים מינהליים "מהותיים" ובוודאי שאינם בגדר פגמים חוקתיים "מהותיים"- כנדרש בהצעת החוק הנוכחית. יתרה מכך, ולא פחות חשוב- בכל העניינים הללו אין נפגע ישיר ואין לאף אדם אינטרס לפעול כנגדם.
11. העותרים הציבוריים למעשה, מתקנים כשל שוק התקיים בעניינים מסוג זה; לשם המחשה, אין אדם שיש לו אינטרס לפעול כנגד חברה עסקית גדולה, אשר זכתה למענק בניגוד לקריטריונים.
12. יתרה מכך, במקרים רבים, בעתירות ציבוריות מעין אלה, לאדם הפשוט אין את המידע, היכולת או האמצעים לתקוף את המעשה השלטוני גם לו היה רוצה או היה לו אינטרס בכך.
13. בדיוק במקום הזה נכנס העותר הציבורי ובדיוק בשל כך הוא כה חיוני בחברה האזרחית במדינה דמוקרטית.
14. קבלת הצעת החוק כמו שהיא כיום תסתום הגולל, הלכה למעשה, על היכולת של העותר הציבורי לקיים ביקורת אפקטיבית על מוסדות השלטון ועל התנהלותו. יש בה כדי "לפרק" העותר הציבורי מ"נשקו", שהוא לא יותר מאשר חשיפת הדברים, העלאתם למודעות והבאתם בפני בג"צ במידת הצורך, כדי לקיים פיקוח נאות ובקרה ראויה.
15. בהתייחס לדברי ההסבר להצעת החוק כי "עתירות ציבוריות יוגשו רק על נושאים בעלי חשיבות חוקתית מהותית בסדרי השלטון, או שפגיעתם בציבור ובאופיו הינה מוחשית ומהותית. קביעת פרמטר זה נובעת מהחשש מהצפת בתי המשפט בעתירות טורדניות שאין בהן ממש, או בהתערבות לא סבירה בפעולות שלטוניות של הרשות המבצעת"[ההדגשות הוספו].
נעיר כי בכל הנוגע ל"הצפת בתי המשפט בעתירות טורדניות" הרי שלא רק כי נראה שלא נערך מחקר מעמיק שבחן כמה עתירות ציבוריות מוגשות מידי שנה והאם יש בכמות זו כדי "להציף" את בתי המשפט. אלא שכך או כך, כבר היום נהוגות הלכות המאפשרות לבג"צ לדחות על הסף עתירה שהינה "טורדנית" או כאלו שאינן ראויות להבחן כעתירות של עותר ציבורי- מבחן המיושם מידי יום ובאופן מיטבי על ידי בתי המשפט, ועל כן כלל לא ברור הצורך להתערבות חקיקתית בנושא . עוד נציין כי בעצם הנחה כי עתירותיו של העותר הציבורי הינן "טורדניות" יש כדי להעיד על חוסר הפנמה של תפקידו החשוב של העותר הציבורי בשממירה על שלטון החוק.
בכל הנוגע לנימוק ולפיו ההצעה באה כדי לענות על החשש מפני "התערבות לא סבירה בפעולות שלטוניות של הרשות המבצעת"- סוגיה זו אינה רלוונטית לשאלת מעמדו של העותר הציבורי כי אם לתורת השפיטות והנושאים בהם בג"צ יכול וראוי שיידון בהם. צמצום וקבילת מעמדו של העותר הציבורי אינו יכול לבוא כדי לרפא סוגיה שונה במהותה- גם בשל כך ניסיון זה פסול ומסוכן.

ג. העותר הציבורי הוא "החשוד המיידי"
16. כמובהר, הצעת החוק מחיבת כי העותר הציבורי יגיש פירוט התרומות שקיבל מישות מדינית זרה. ההצעה, למעשה, מערבת עניין שאינו ממין העניין.
17. הדרישה להביא בפני בג"צ פירוט התרומות הוא אינו עניין משפטי ואינו רלוונטי לשאלה המשפטית המובאת על ידי העותר הציבור.
18. באשר לתנאי זה מובהר בדברי ההסבר כי "כאשר מידע זה יעמוד לרשות שופטי בג"צ, הם יוכלו לוודא כי לא יוכנסו לשערי בית המשפט העליון מניעים זרים של גופים אינטרסנטיים או עוינים, במסווה של עתירה בשם הציבור" [ההדגשות הוספו].
19. התנועה תבקש למחות כנגד העמדת כל עותר ציבורי בבחינת "חשוד מיידי" אשר יש לבחון מניעיו. דרישה זו מביאה למיצוב החברה האזרחית, ובכללה העותרים הציבוריים, כ"אויבי העם" מראש והיא פסולה מכל וכל.

20. אין כל רלוונטיות בין התורמים לעותר הציבורי לבין הסוגיות המשפטיות וההכרעה בהן בבג"צ. ההכרעה בעניינה של עתירה זו או אחרת, בסוגיה המשפטית שבה, אינה אמורה ואסור שתהא מושפעת מסוגיית התרומות כלל ועיקר.

21. מלבד העובדה כי בהצעת החוק ישנה הנחה, שאינה סמויה אפילו, ולפיה כל עותר ציבורי הוא בחזקת חשוד, יש בהצעה זו כדי להקשות על בית המשפט, להכביד עליו במיני עניינים, שאינם מעניינו של ההליך המשפטי.
22. וראוי להזכיר כי פרטי התרומות גם כך מוגשים לרשם העמותות ואף מפורסמים באתרי האינטרנט של כל עמותה ובהתאם לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, תשע"א-2011 (להלן-חוק חובת גילוי) דיווחים כאמור אף אמורים להיות מפורסמים באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
23. נוכח כל המובהר לעיל, נבקשך שלא לתת ידך לפגיעה בעותר הציבורי, להחלשת היכולת שלו לקיים פיקוח ובקרה על השלטון ולצביעת החברה האזרחית מראש כ"אוייבת העם" שיש לחשוד במניעיה. נבקשך להתנגד להצעה הנוכחית בהצבעה הקרובה עליה בוועדת השרים לענייני חקיקה.