לבחון את חוקיות ההסכם המתגבש עם כי"ל
'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון פנו למבקר המדינה בבקשה לבחון את חוקיותו של ההסדר המתגבש עם חברת כי"ל, לנוכח חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אבי ליכט ולדרוש מממשלת ישראל כי בטרם תאשר הסכם בעל השלכות ציבוריות רחבות היקף הנוגעות לים המלח כמשאב טבע לאומי וציבורי, יערך שימוע ציבורי, בדומה ל"מודל ששינסקי", אשר יוביל לשקיפות ציבורית מלאה ולדיון ציבורי מעמיק.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "הפרסומים המדאיגים על ההקלות במיסוי שעתידים מפעלי ים המלח לקבל על השימוש במשאבי ים המלח מעוררים סימני שאלה. לא ברור מדוע משא ומתן בהסכם של מיליארדי שקלים נעשה הרחק מעיני הציבור, ללא פרוטוקולים וללא דיון ציבורי"
'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון פנו היום (א) בדחיפות למבקר המדינה בבקשה כי יבחן את חוקיות ההסכם המתגבש בין משרד האוצר לבין כי"ל.
בפנייה למבקר המדינה נכתב כי המשא ומתן כולו נעשה תוך העדר שקיפות, ללא מעורבות הציבור, ללא פרוטוקולים המפרטים את עמדת המדינה, ללא מתן אמדן להפסד הציבור מויתור על הקמת ועדה לשינוי המדיניות הפיסקאלית ועוד.
כמו כן, בפנייתם למבקר הביעו הארגונים את התנגדותם ל"עסקת החבילה" המתגבשת כפי שפורסמה בכלי התקשורת, הקושרת בין פינוי הקציר לשינוי מדיניות המס בכל הנוגע למשאבי ים המלח: "אין לקשור בין חובת כי"ל לפינוי קציר המלח לבין חובת המדינה לבחון את המדיניות הפיסקאלית החלה על כי"ל בנוגע לים המלח. חובתה של כי"ל לפינוי קציר המלח, הינה חובה עצמאית ונפרדת החלה על כי"ל, שכן פעילותה של כי"ל היא הגורמת להתגבשות הררי מלח באגן הדרומי של ים המלח. בעוד, חובתה של המדינה, ליישם את מדיניות המס החלה כיום על כי"ל (דבר שלא נעשה כיום) ובמקביל לבחון מחדש, כפי שנעשה בידי ועדת ששינסקי, את שינויי המס שיש לבצע".
עוד מדגישים ב'אדם טבע ודין' ובתנועה לאיכות השלטון כי הפרסומים על כך שכי"ל "מסכימה" להעלאת התמלוגים מגובה של 5% ל-10%, מעל כמות ייצור של 2 מיליון טון אשלג, אינם למעשה הסכמה של "כי"ל כי אם יישום ומימוש חוק הזיכיון: "סעיף 15 לחוק הזיכיון קובע כי הממשלה זכאית לקבוע 10% תמלוגים על הכמות העודפת מעל מיליון טון אשלג ואין היא צריכה לקבל את "הסכמתה" של כי"ל".
בנוסף מביעים הארגונים חשש כי בעסקת החבילה המתגבשת עם כי"ל מתחייבת המדינה לאשר פרויקטים של מפעלי ים המלח בעלי השפעה סביבתית ניכרת על האזור. פרויקטים אלו כוללים התייחסות לתוואי העברת מסוע פינוי המלח הנקצר, העתקת התחנה אשר משמשת את מפעלי ים המלח לשאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח לבריכות האידוי של המפעל (P 9) והקמת בריכת אידוי נוספת (בריכה 6). כן מדגישים באט"ד ובתנועה לאיכות השלטון כי אין לכלול במסגרת המו"מ התחייבות להארכת הזכיון בשנת 2030.
"לפיכך, אין לכרוך נושאים אלו במסגרת המשא ומתן על מימון הקציר ואין להתחייב בפני המפעלים על אישור פרויקטים אלו או על הליכי תכנון מקוצרים בעניינם, אשר יפגעו ביכולתו של הציבור ושל יתר הגופים המופקדים על האינטרס הציבורי שבהגנה על ים המלח להיות מעורבים בבחינתם", נכתב בפנייה למבקר המדינה.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "הפרסומים המדאיגים על ההקלות במיסוי שעתידים מפעלי ים המלח לקבל על השימוש במשאבי ים המלח מעוררים סימני שאלה. לא ברור מדוע משא ומתן בהסכם של מיליארדי שקלים נעשה הרחק מעיני הציבור, ללא פרוטוקולים וללא דיון ציבורי"
למכתב שנשלח למבקר לחץ כאן