הכל שפיט- עו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה
פגיעה בחוסנה של המדינה

חוק טל מהווה איום ממשי על שלמותה ולכידותה של החברה הישראלית בהיותו מקבע את הניכור והאפליה בה. אסור לתת לשיקולים פוליטיים להביא שוב להארכתו
*פורסם טרם פסיקת הבג"ץ לביטול חוק טל. ב"מקור ראשון 3.2.2012

כששבתתי רעב יחד עם חברי בשנת 2000 במאבק כנגד מסקנות וועדת טל ובניסיון למנוע את חקיקת חוק טל, ראיתי את הדברים מנקודת מבט של אזרח מעורב וקצין במילואים החרד לעתידה של המדינה וללכידותה של החברה בה. היום, לאחר 12 שנות מאבק אקטיבי בחוק, נוספה אצלי נקודת מבט נוספת וכואבת של אב חרד, ששניים מילדיו לובשים ירוק עם הצטרפותם לשורות הלוחמים של צה"ל.

חוק טל הינו ביטוי לליקוי מאורות קשה, העדפת שיקולים פוליטיים צרים על טובתה של המדינה, חוסנה החברתי, ביטחונה ושרידותה. לא יתכן שציבורים מסוימים יישאו בנטל הביטחון, הכלכלה והפיתוח, של המדינה, ואחרים ישבו בטל ויראו עצמם משוחררים ממנו. האמת העירומה העולה מהנתונים והתחזיות שהציג צה"ל באמצעות אכ"א היא כי בשלב זה כמחציתו של מחזור גיוס לא תתגייס לצה"ל. זו תוצאה ישירה של חוק טל. השלכותיו של חוק זה שהוא יוצר אווירה ציבורית קשה, אווירה הפוגעת במוטיבציה לשרת את המדינה, אוירה המביאה לניכור הולך וגובר בין חלקי הציבור השונים והעשויה – עת תגדש הסאה – להביא לפילוג בעם.

הפלייה ביקר מכל

נוכח הכשלים והפגמים בחוק טל עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל בקיץ 2002 לבג"ץ (בג"צ6427/02) לביטול החוק. בפסק דינו קבע בג"ץ כי חוק טל אכן "פוגע בשוויון הבסיסי והאלמנטרי ביותר שבין בני החברה. הוא פוגע במעמדו של האדם המחויב בשירות צבאי כשווה בין שווים, על יסוד השתייכותו החברתית, אמונתו הדתית ואורחות חייו. הוא מפר הפרה קשה את השוויון בזכויות ובחובות האזרחיות הבסיסיות. הוא גורם להפליה וקיפוח."

בעניין הפליה זו הוסיף בג"ץ כי "הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבאפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו".

בג"ץ אף קבע כי לא מתקיים (על פי מצב הדברים בעת הדיון בעתירה) "קשר רציונלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו". למרות זאת, בג"ץ סבר אז כי ראוי להמתין עד מלאות 5 שנות הוראת השעה כדי לבחון את התאמת מטרות החוק לאמצעים שנקבעו להגשמתו. "יש לתת למבצעי החוק הזדמנות לתקן את שקלקלו", נכתב בפסק הדין. נוכח זאת נדחו בשעתו העתירות. בעקבות הארכת חוק טל על ידי הכנסת בשנת 2007 עתרה התנועה שוב לבג"ץ (בג"צ 6318/07) וזו עומדת בפני הכרעה בימים אלה.

מהנתונים שהובאו על ידי המדינה בפני בג"צ לפני כשנה בלבד עולה כי אמנם קיים גידול מסוים ביחס למצטרפים לשירות האזרחי, לשירות במסגרת פרויקט שח"ר ולמתגייסים לשירות קרבי במסגרת הנח"ל החרדי, אולם בבחינה מדוקדקת של הנתונים, וללא תרשימים מסנוורי עיניים, עסקינן עדיין, בחלוף למעלה מ-9 שנים(!) מאז חקיקת החוק, בנתונים דלים, במספרים מצומצמים אשר משמעותם אחת היא- כישלון החוק במתכונתו הנוכחית בהגשמת תכליותיו.

אין מקום להאריך

השנים נוקפות וגל ההשתמטות הפך זה מכבר לנחשול המאיים להטביע את המדינה. יש להבין שהיום רק 47% מהשנתון מתגייס. כלומר, המיעוט הוא זה שמשרת; המיעוט הוא שנלחם על זכויותיו, ולא הרוב, כפי שיש המנסים לשרטט את זה. ב-2020 הצפי הוא שרק 40% מהשנתון יתגייס(!), נתון הצובע את תמונת המצב באור חמור אף יותר. מתן לגיטימציה להשתמטות כזו מן השירות הצבאי, תוך עיגון הפריבילגיה עלי ספר החוקים, ובהיעדר הסדרים מאזנים, פוגע לא רק בכבודו של המיעוט המצטמצם והולך הנושא בנטל, לא רק בקניינו ובמקרים רבים בגופם ובחייהם של יחידיו, אלא אף ובעיקר בחוסנה הלאומי של מדינת ישראל.

אין כל הגיון לבוא ולהאריך את תקפו של החוק ולהחילו בפעם השלישית, במיוחד בתקופה בה הסדקים בסולידריות ובערבות ההדדית הופכים לקרעים כואבים ותחושת השייכות והמחויבות למדינה הולכת ונעלמת. החוק חסר את האמירות וההסדרים הערכיים המתבקשים כדי ליצור משוואה הוגנת בחברה. הכרעה ערכית ראויה צריכה להכפיף את כל ההסדרים לעקרון השוויון בחובת השירות ומעלה על הדגל את המיעוט המשרת, לא רק במלל אלא הלכה למעשה, זאת במקום לרמוס אותו ואת זכויותיו, כפי שנעשה עתה. לכל הפחות ראוי כי החוק וחלופותיו יגיעו לדיון מחודש ולשינויים יסודיים על ידי נבחרי הציבור, ותנוצל נקודת זמן זו לתקן את העיוות והעוול שנוצר ולפעול לקירוב ולשוויון בין המגזרים השונים החיים במדינת ישראל.

להזכיר, רק אמש התבשרנו כי יורשי העצר של המלכה באנגליה –הנסיכים הארי וויליאם, המשרתים כטייסים בצבא הוד מלכותה – נשלחים בימים אלה מעבר לים למלא את חובתם האזרחית, האחד לאפגניסטאן והשני לפוקלנד. ואם מנכדי המלכה נדרש למלא את חובותיהם לחברה, אזי, גם מהילדים ומהנכדים של האדמו"ר מגור צריך לדרוש למלא את חובותיהם האזרחיות הבסיסיות ולשרת בעזה ובחברון. דמם של אלה לא סומק טפי מדמם של בני המלך!

לבסוף אומר כי מנקודת מבטו של אזרח מודאג ואב חרד, עלי לציין במרירות, כי המרתיח בכל הסיפור הוא, שאלה שלא משרתים בצבא הם גם אלה שלא יוצאים לשוק העבודה ובסופו של יום הם גם אלה שמקבלים את הדיור בר השגה על בסיס הקריטריונים של שר הבינוי והשיכון אטיאס, והם גם אלה הנהנים ממתנת המולדת ששווייה מאות אלפי שקלים. ומי יהין ויאמר כי חלם זה לא