חוק טל בוטל- העקשנות משתלמת

חוק טל בוטל- העקשנות משתלמת
בית המשפט העליון פסק החודש בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 ("חוק טל"; להלן: חוק דחיית השירות) אינו חוקתי, ועל כן, הכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים ביום 1.8.2012.
התנועה בישראל מברכת על החלטתו האמיצה של בית המשפט הגבוה לצדק לביטול חוק טל ולהשבת ערכי השוויון והערבות ההדדית לחברה בישראל.
התנועה סבורה כי יום בו נמחה כתם אדום מספר החוקים ובוטל חוק המפלה בין דם לדם הינו יום חג למדינת ישראל כמדינה יהודית – דמוקרטית ויום חשוב לחברה בישראל.

כזכור עתרה התנועה (בג"צ 6427/02)עוד בקיץ 2002 לבג"ץ לביטול החוק.לעתירה הצטרפו 24,000 אזרחים ואזרחיות. בפסק דינו קבע בג"ץ, כי חוק טל, פוגע בשוויון הבסיסי והאלמנטרי ביותר שבין בני החברה. הוא פוגע במעמדו של האדם המחויב בשירות צבאי כשווה בין שווים, על יסוד השתייכותו החברתית, אמונתו הדתית ואורחות חייו. הוא מפר הפרה קשה את השוויון בזכויות ובחובות האזרחיות הבסיסיות. הוא גורם לאפליה וקיפוח.

בג"ץ אז אף קבע, כי לא מתקיים (על פי מצב הדברים בעת הדיון בעתירה) "קשר רציונלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו". למרות זאת, בג"ץ סבר אז כי ראוי להמתין עד מלאות 5 שנות הוראת השעה כדי לבחון את התאמת מטרות החוק לאמצעים שנקבעו להגשמתו. "יש לתת למבצעי החוק הזדמנות לתקן את שקלקלו" נכתב בפסק הדין. נוכח זאת נדחו העתירות דאז.

בעקבות הארכת חוק טל על ידי הכנסת עתרה התנועה שוב לבג"ץ בשנת 2007 (בג"צ 6318/07).

במהלך הדיונים לאורך השנים בעתירות, הגישה המדינה עדכונים מהם עלתה תמונה עגומה ולפיה יישומו של החוק הלכה למעשה, נכשל! באופן פרדוקסאלי דווקא העתירות הן אשר קידמו את ישומו של החוק, עקב הצורך של המדינה להוכיח כי החוק אכן מקדם שירות צבאי ואזרחי ואיננו כלי לפטור בלבד. אלא שמהנתונים, כפי שהובאו על ידי המדינה בפני בג"צ עולה, כי אומנם קיים גידול מסויים ביחס למצטרפים לשירות האזרחי, לשירות במסגרת פרוייקט שח"ר ולמתגייסים לשירות קרבי במסגרת הנח"ל החרדי, אולם טענת התנועה היתה כי בבחינה מדוקדקת של הנתונים, וללא תרשימים מסנוורי עיניים, עסקינן עדיין, בחלוף כמעט עשור שנים (!!) מאז חקיקת החוק, בנתונים דלים, במספרים מצומצמים אשר משמעותם אחת היא- כשלון החוק, במתכונתו הנוכחית, בהגשמת תכליותיו.

הלכה למעשה אוכלוסיה אחת הופלתה לטובה ואוכלוסיה הולכת ומצטמצמת נפגעה קשות הן בזכותה לשוויון והן בזכותה להגנה על הכבוד הגוף הקניין ומעל הכל – החיים.

נוכח כל אלה פסק היום בית המשפט הגבוה לצדק בעתירת התנועה כי החוק איננו עומד במבחני המידתיות – החוק כשל בהגשמת תכליותיו עקב ההסדרים הלוקים שקבעו בחוק:

"המסקנה המתבקשת, לאחר הבחינה המקיפה של הנתונים ביחס למסלולים השונים שהותוו בחוק – כל אחד בפני עצמו וכולם במצטבר – כי האמצעים שנקבעו בחוק לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו ברמת הסתברות ממשית. יישום החוק במהלך תקופת הניסיון הממושכת שניתנה עד כה מצביע על כך שקיימים בחוק חסמים אינהרנטיים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו, עד כדי פגיעה ביכולת להגשים את תכליותיו…

נוכח כל אלה דומה כי הפגמים שהובילו למצב הדברים הנוכחי טבועים בחוק גופו. בלשון פסק הדין בפרשת התנועה לאיכות השלטון, מדובר בפגמים "גנטיים" (שם, עמ' 712) ולא בפגמים מינהליים הנוגעים לאופן שבו יישמה הרשות המבצעת את החוק. המסקנה היא שחוק דחיית השירות אינו עומד במבחן המידתיות על פי מבחן המשנה הראשון, כלומר אין באמצעים שנקבעו בו כדי להגשים את תכליותיו, והוא הפך למעשה לכלי להנצחת המצב שהיה קיים עובר לחקיקתו…""

על כן, ברוב של שישה שופטים כנגד שלושה שופטים, קבע בית המשפט העליון כי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 ("חוק טל"; להלן: חוק דחיית השירות) אינו חוקתי, ועל כן, הכנסת לא תוכל להאריכו במתכונתו הנוכחית לאחר שתוקפו יסתיים ביום 1.8.2012.