מניעת וכיבוי שריפות- מאת: פרופ` מ. פורה
בימים אלו מלאה שנה לפרוץ שריפת הענק בכרמל, בה נספו למעלה מארבעים איש, עלו באש מאות בתי מגורים ונשרפו אלפי דונמים של חורש טבעי באחד ממשאבי הטבע המועטים של ישראל.תגובות הבטן של הציבור והפוליטיקאים קראו לחיזוק מיידי של "הנציבות לכיבוי והצלה" ע"י תוספת תקציב, כבאים, מכוניות כיבוי ומטוסי כיבוי, וכמובן לעריפת ראשם של "האשמים" בשריפה ותוצאותיה הטרגיות, אך התעלמו מן השינויים המהותיים שחלו בעולם בתפיסת ההגנה מפני שריפות ושלא אומצו בישראל, ושאכיפתם הייתה מונעת את התוצאות הטרגיות של אותה שריפה ושריפות אחרות
**
] פרופ` מיכאל פורה מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, עבד בעשרים השנים האחרונות בטכניון ובמכון לחקר האש באנגליה במחקרים בבטיחות אש בכלל ובתנועת עשן שריפות במיוחד.

.
שריפות מלוות את האדם מקדמת דנא. בעבר הרחוק, הן היו מלווות במספר אדיר של נפגעים ובנזקים כלכליים עצומים. פגיעתן האיומה רוסנה על ידי תקנות בניה, הקמת מערכים יעילים של שירותי כבאות, ואימוץ מסקנות של מחקרים במדעי האש והנדסת בטיחות האש. המסקנה הראשונית והטריביאלית ביותר של מחקרים אלו היא כי יש לתת עדיפות ראשונית למניעת שריפות ובמקביל לפעול לכיבוי ומיתון נזקי שריפות בבניינים ובמשאבי הטבע ע"י תכנון מגובש של אסטרטגיה, תקנות ועקרונות פעולה, וכמובן אכיפתן. מסקנה חשובה שנייה של מחקרים אלו היא כי בתכנון בניינים אין להסתפק ב"תקנות מרשמיות" המכתיבות את צורת הבניין ואביזריו. כמו, למשל, התקנה הישראלית הדורשת להתקין בחדרי מדרגות פתח עליון לשחרור עשן. בנוסף לאלו יש לתקן "תקנות תפקוד" הדורשות בדיקה מוכחת של תפקוד כל פרויקט במצבים שונים, למשל ע"י מודלים המדמים את תנועת העשן בעת שריפות, והוכחה שגם במצבים קשים, לא יגרום העשן לאובדן חיי אדם. אם הייתה נבדקת בטיחות האש בכרמל על פי תקנות תפקוד, היה הבודק מדמה אירועים של פריצת שריפות במקומות טיפוסיים, בודק את אופן ההתפשטות האפשרית של האש בתנאי אקלים ורוח שונים ואת אופציות הכיבוי המתאימות לכל מצב ומצב, והתוצאות הטרגיות של השריפה ב-2010 היו נמנעות.
ברור כי תקנות תפקוד מטילות על כל מתכנן וגם על הרשות המאשרת את התכנון לא רק עבודה רבה יותר אלא גם אחריות רבה יותר מאשר תקנות מרשמיות. בעולם מתקנים תקנות תפקוד בשיתוף עם מהנדסים וחוקרים בשטח הנדסת מניעת שריפות – Fire Prevention Engineering. זהו מקצוע הדורש 4-5 שנות לימוד לפחות ולא ניסיון קרבי או קורס מזורז. תכנון כזה חייב כמובן להתאים לתנאים המקומיים של האקלים, הבניה ותרבות המגורים, ויש כמובן לרענן אותו בתמידות. ברוח זאת פרסם שירות היערות הפדראלי בארה"ב (US Forest Service) באוגוסט 2010 תכנית לגיבוש מחודש של האסטרטגיה במניעה ובניתוח היעילות של תגובות לפריצת שריפות ביערות. בישראל לא נעשה מחקר דומה. סביר להניח כי מחקר כזה עשוי היה למנוע או לפחות למתן את נזקי השריפה בכרמל.לפני כ- 10 שנים מימן משרד הפנים מחקר מקיף במכון הלאומי לחקר הבניה על בטיחות אש בבניינים גבוהים בישראל. המחקר הראה כי "המצב הקיים הוא מסוכן ופרדוכסלי, אך הוא טיפוסי למערכות מיושנות הנשענות על תקנות מרשמיות: חלק מן הבניינים הגבוהים שנבנו בעבר והנבנים היום בישראל אינם מוגנים כנדרש בארצות עם תקנות בטיחות-אש מתקדמות. לעומת זאת, הפיקוח על מניעת שריפות מקפיד, ללא פשרות, על התקנת מערכות יקרות, שאינן מתפקדות. יתר על כן, אף כי המערכת מודעת לכך, לא נעשה דבר לשינוי המצב".ברור מכל אלו כי ראוי להפוך את "נציבות כבאות והצלה" ל"נציבות למניעת שריפות", שתעסוק גם בכיבוי ובמיתון הנזק של שריפות. על נציבות זאת יש להטיל את המשימה להכין תקנות תפקוד המתאימות לתנאי הארץ. משימה זאת מחייבת זמינות של מומחים בעלי ניסיון בהנדסת בטיחות אש, ותקציבים לכיסוי עלות הפיתוח של תקנים ותקנות, ולאכיפתן. יתר על כן, היא מחייבת להקנות למתכננים יכולת תכנון המבוססת על העקרונות של הנדסת בטיחות אש.
תוכלו לעמוד על ניסיוני בנושא זה על ידי עיון בקישורית הבאה
http://scholar.google.com/scholar?q=poreh%2C+fire&hl=en&btnG=Search&as_sdt=2001&as_sdtp=on