התנועה לאיכות השלטון דורשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת המחדל בהתנהלות משרד הבריאות בכל הנוגע לרקמות ולאיברים, שנאספו במכון לרפואה משפטית באבו כביר.

התנועה לאיכות השלטון דורשת הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת המחדל בהתנהלות משרד הבריאות בכל הנוגע לרקמות ולאיברים, שנאספו במכון לרפואה משפטית באבו כביר.

לפני כעשור הגישה התנועה עתירה להדחת פרופ' יהודה היס מראשות המכון, בעקבות ממצאים הקשים, שנמצאו על ידי הוועדה לבדיקת המכון לרפואה משפטית בראשות כב' השופט (בדימוס) אריה סגלסון. העתירה לא התקבלה (בסופו של יום פרופ' היס ננזף משמעתית אך נשאר הרופא הראשי של המכון), נערכו שינויים מבניים כאלה ואחרים, נכתבו נהלים, אך נראה כי המכון בגיבוי משרד הבריאות ממשיך להתנהג בניגוד לכללי מוסר, לערכים של כבוד, אתיקה וחמלה בסיסיים, פוגע בכבודם של מתים וברגשותיהם של משפחותיהם.
בפנייה לראש הממשלה , מר בנימין נתניהו, לסגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן ולמנכ"ל משרד הבריאות ,מציינת היועצת המשפטית של התנועה , עו"ד צרויה מידד לוזון, כי בעקבות דו"ח וועדת סגלסון גובשו נהלים, אך נראה, כי הנהלים אינם מתיחסים לכלל ההיבטים של הטיפול במתים וברקמות ואיברים שנקצרו מהם ולחלופין שלא פעלו לפי הנוהל.
במכון הצטברו במהלך השנים למעלה מ 8000 רקמות ואברים מגופות בני אדם שנותחו בו. רק בעקבות לחץ ציבורי, התערבות וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת והחשש מגל תביעות אזרחיות פרסם משרד הבריאות מודעות הכוללות מידע למשפחות אשר יקירם עבר נתיחה לאחר המוות וכן הקים מוקד מידע לארבעה ימים בלבד.
התנועה סבורה, כי אין די בפרסום מודעות כדי למצות את חובת המדינה כלפי המתים ומשפחותיהם. ברור כי משפחות רבות, לא נחשפו למודעות, לא הבינו את משמעותן או לא מעלים על דעתם כי האמור בהם נוגע ליקיריהם. זאת עקב בעיות שפה או עקב העובדה שרבים כלל לא זוכרים על מה חתמו ולמה בעת פקד אותם אסון.
כמו כן לוחות הזמנים שנקבעו אינם סבירים בנסיבות העניין. הקמת מוקד מאוייש למשך ארבעה ימים – רק מוכיח, כי משרד הבריאות בעצמו מניח כי רוב המשפחות לא יבינו את המודעות או כי הם נוגעות אליהם ולא יפנו למוקד.
התנועה לאיכות השלטון דורשת מראש הממשלה ומסגן שר הבריאות להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקור את המחדל המתמשך.
כמו כן דורשת התנועה:
א. עמדת התנועה היא כי משרד הבריאות איננו יכול להסתפק בהודעות שפורסמו בכלי התקשורת ועליה להיערך ולהודיע לכל משפחה ומשפחה, אשר בידיה רקמות של בן המשפחה, זאת בהפעלת כוח אשם מקצועי כנדרש לביצוע המשימה המורכבת והעדינה הזו.
ב. במסגרת ההודעה הפרטנית והמכובדת למשפחות, על משרד הבריאות להציע למשפחה לחשוף בפניה את הפרטים אודות אלו רקמות ו/או איברים נשמרו ברשות המכון.
ג. עוד על משרד הבריאות להציג בפני המשפחות את האפשרויות העומדות בפניהם לטיפול ברקמות ו/או באיברים.
ד. על משרד הבריאות לממן אף את קבורת הרקמות ו/או האיברים בקברי הנפטרים, ככל שמשפחות תבחרנה באפשרות הזו.
ה. על משרד הבריאות להאריך את התקופה הקצובה לקבלת החלטות של המשפחות, ולקצוב אותה רק לאחר שיצר קשר אישי עם המשפחות והציג בפניהם את המצב ואת האפשרויות העומדות בפניהם.
ו. על המשרד לגבש קריטריונים ענייניים וסבירים לפיצוי שוויוני של המשפחות על הנזק שנגרם. זאת בין היתר, כדי למנוע מצב בו משפחות המסוגלות לכך תזכנה לפיצוי באמצעות הליכים משפטיים ומשפחות במצב כלכלי ו/או נפשי שאיננו מאפשר להם לפנות לערכאות לא תפוצנה כלל.
בסיום המכתב טוענת התנועה כי המדינה איננה יכולה להצדיק התנהגות כל כך מעוותת בה, מצד אחד נלחמת על כבודם של מתיה בחירוף נפש, ובמקביל מאפשרת ביזוי קשה של המתים במכון השייך לה ומצוי בשליטתה. למען כבוד המת, למען המשפחות, בשם עקרון השוויון וההגינות, מן הראוי לפעול לשינוי.