בעקבות הליך הבוררות בין המדינה לכיל שאינו שקוף לציבור

התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין בפניה משותפת לשר האוצר: חובה להפוך את הליך הבוררות לפתוח לציבור וזאת, בכדי לשמר את האינטרס הציבורי לשמירה על ים המלח
התנועה למען איכות השלטון ועמותת אדם טבע ודין פנו לשר האוצר בבקשה לנהל את הליך הבוררות כנגד כימיקלים לישראל באופן פומבי ושקוף ולפרסם את כל מסמכי הבוררות, מאחר ומדובר בהבטחת קבלת תמורה ראויה בשל שימוש במשאב טבע בבעלות הציבור
בימים אלו מתנהלת בוררות בין מדינת ישראל לחברת מפעלי ים המלח שבשליטת כיל, שעניינה תביעת הענק שהגישה המדינה בחודש מרץ 2011, על סך 291 מליון דולרים, בגין תשלום תמלוגים חלקי.
עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה וסביבה באדם טבע ודין, אומרת כי במצב תקין על המדינה היה לנהל את התביעה כנגד מפעלי ים המלח על אי תשלום מלוא התמלוגים, בהליך שיפוטי רגיל, אשר מעצם טיבו הינו הליך פתוח ושקוף לציבור. "בגלל פרשנות שמרנית של המדינה לחוק זיכיון ים המלח החליטו ללכת בהליך של בוררות שאינו חשוף לציבור. זהו הליך שאינו ראוי משום שתביעה של המדינה על ניצול לרעה של משאבי ים המלח ואי תשלום ראוי לציבור אינה יכולה להתנהל בחדרי חדרים. ים המלח הוא קניין ציבורי, שאין שני לו בעולם, ועל הציבור לדעת ולהיות מעורב בכל הנוגע לניצולו"
עו"ד נילי אבן-חן, סמנכ"ל כלכלה ומחקר בתנועה למען איכות השלטון: זכותו של הציבור לקבל תמורה עבור השימוש במשאב ששייך לו. לכן, חובה לבקר ולפקח על ההליך בין הצדדים, למנוע דיון חשאי וניסתר מעיני הציבור ולהבטיח הליכי שלטון ראויים. חשיפת הדיונים והעדויות בלבד תוכל להבטיח את אמון הציבור בהחלטות שיתקבלו ולשמור על מעמדה הרם של זכות הציבור לדעת. "
בפניית התנועה ועמותת אדם טבע ודין נטען כי דיוני הבוררות נדרשים להיות פתוחים ושקופים לציבור מתוקף זכות הציבור לדעת, לרבות פתיחת הדיונים לתקשורת, פרסום כתבי הטענות שהוגשו, פרוטוקולים של דיונים שכבר נערכו ורשימות עדים המופיעים בפני הרכב הבוררות. הפונות מדגישות כי הנוהג לפיו הליכי בוררות נערכים בחשאיות, בדרך כלל כדי להגן על הפרטיות או כבוד האדם של הצדדים אינו רלבנטי, שכן שני הצדדים הם גופים ציבוריים, ובטח לא כאשר מולו עומד האינטרס הציבורי.