הגנבה המוסרית של השלטון בישראל, אלי סולם מנכ"ל התנועה

הגנבה המוסרית של השלטון בישראל, אלי סולם מנכ"ל התנועה
בשלושת החודשים הקרובים אנו עתידים לצפות בכל הסוגיות שטורדות את תושבי מדינת ישראל על גבי מסכי הטלוויזיה, על גבי העיתונים ובמיני עימותים מתוזמנים ומדובררים בתקשורת היטב.

אך האם אכן יהיה דיון על הסוגיות המהותיות לחברה בישראל? האם מנהיגי העם, או אלו המנסים להיכנס לשורות ההנהגה הישראלית יעזרו עוז ואכן יעמדו מול מדינת ישראל יצהירו בריש גלי וילחמו נגד טייקונים למניעת הריכוזיות במשק הישראלי? האם יאלצו לוותר על תרומות גופים שונים ויעזו לומר בפני עם ישראל מהם הגורמים אשר אינם מאפשרים להם לחיות בכבוד? או אולי רק נגיחות הדדיות למשיכת רייטינג נראה על המסך?
התנועה לאיכות השלטון קוראת בימים אלו לקיום עימות פומבי מול כל המועמדים לרשות הממשלה, ואף הקימה עצומה בנושא שקוראת לציבור לחתום ולהביע את עמדתו. עריכת עימות שכזה בין המועמדים, תגביר את השקיפות הציבורית ותתרום בכך לזכותו של הציבור לדעת מיהם נבחריו ובמה הם תומכים. זוהי דמוקרטיה במיטבה בה ניצב המועמד למול קהל בוחריו ומצהיר בפומבי על כוונותיו וכל מתחייב בפניו מהי דרכו.
ואולי גם הגיע הזמן, בו אנו כציבור נאזור כוחות ונאמר: די! לא עוד פוליטיקאים מושחתים שיעמדו כנציגנו. אין אנו רוצים אנשים שסרחו, שהורשעו בפלילים לייצג אותנו בשנים הקרובות בבית הנבחרים. איפה הבושה של אותם אנשים, שהועפו מהפוליטיקה הישראלית בשל מרמה, הפרת אמונים? זוהי הגנבה המוסרית האמיתית של השלטון בישראל. אומרים "הציבור יבחר בקלפי", אך האם הציבור אכן יכול להתמודד עם רשימה כל כך מבישה של אנשים בשיטת הבחירות הנהוגה בישראל? כשהעבריין המורשע אריה דרעי עונה לשאלה זו בראיון עימו הוא עונה במתק שפתיו- שהציבור יבחר. האם אכן מצביעי ש"ס יחליטו או שמרביתם מצביעים עפ"י החלטת הרב? כל עוד אין בחירה ישירה בישראל הטיעון שחזרתם של אנשים כדוגמת דרעי לפוליטיקה הישראלית תעמוד במבחן דמוקרטי היא פשוט דמגוגיה.
התנועה למען איכות השלטון פנתה לראשי המפלגות בהצעה לשינוי החוקות והתקנונים של כל מפלגה והדגישה כי על מנת להבטיח הנהגה וממשל תקין, איכותי ונקי משחיתות, וכדי לשקם את אמון הציבור בנבחריו, ראוי כי מפלגות בישראל יציבו רף נורמטיבי להתמודדות נבחר ציבור בשירותיהם. אדם שהורשע בכך שניצל את השררה שהוענקה לו בנאמנות למען הציבור, מעל באמון הציבור והפר את אמונו, אף אם לא נגזר עליו עונש מאסר – אין מקומו במפלגה המבקשת לשרת את הציבור ולקדם ערכי מנהל תקינים, יושרה ונאמנות לשליחות ציבורית.
הגיע העת כי ראשי המפלגות, נבחרי הציבור, וגם אנחנו כבוחרים – ננעל את השערים בפני אלו שאינם ראויים לשאת את התואר "נבחר ציבור".