אמת וחובה, אלמוג פלד, מתמחה במחלקת דוברות בתנועה לאיכות השלטון

שלושה שבועות לאחר הבחירות, ושוב אנו עדים לפרשה חמורה שבעתיד נדע האם תגרום לזעזוע בפוליטיקה ובחברה הישראלית, ללא תלות בכיוון אליו תתפתח. תקציר הפרקים הקודמים: בתקופה האחרונה הופץ מכתב הממוען לראש הממשלה ובו נקרא נתניהו שלא למנות את גדעון סער לתפקיד שר בממשלה הקרובה. הסיבה: טענות קשות בהן חשדות לכאורה לביצוע עבירות פליליות. סער, להזכירכם, הוא שר החינוך היוצא, הזוכה במקום הראשון בפריימריז בליכוד ומועמד לתפקיד שר האוצר הבא. המכתב נחתם בראשי תיבות כאשר תוכנו מוצג כאילו נכתב ע"י עובדת לשכתו לשעבר של סער. אולם לשאלות עיתונאים ישנה הכחשה גורפת של מי ששיערו כי עומדת מאחורי כתיבת המכתב. זו טוענת כי תוכן המכתב שקרי ומכחישה בתוקף שהיא זו שכתבה את המכתב.
למעשה, כנגד החשדות העולים לגבי התנהלות לא תקינה לכאורה של השר סער, עולים חשדות שהמכתב לכאורה מזויף. לאור העיתוי הרגיש, ערב הרכבת הממשלה החדשה, התבררות האפשרות השנייה כנכונה עלולה להעיד על ניסיון פוליטי זול לפגוע בסער, וזוהי אפשרות חמורה ממצב שבו תוכן המכתב יתברר לכאורה כאמיתי. בשנים האחרונות עברה המדינה טלטלה דומה, לאחר חשיפתו של מסמך הרפז, שהתברר כמזויף, ערב בחירת הרמטכ"ל החדש. מבלי להפחית מחשיבותה של פרשת הרפז, פרשה דומה ברמות הגבוהות ביותר של הנהגת המדינה מעידה על מצב חמור הרבה יותר ומראה עד כמה ההתנהלות השלטונית במדינה אינה תקינה.
לאור המצב שנוצר ישנו רק דבר אחד ודאי וברור: חקירה פלילית אינטנסיבית חייבת להיפתח מיד על מנת להגיע במהירות האפשרית לאמת. מחד – במידה וההאשמות במכתב נכונות, מובן לכולם שאין זה ראוי שסער ימשיך לכהן בשירות המדינה ובתפקידים ציבוריים; מאידך – במידה והמכתב מזויף, מובן לכולם שהגורם האחראי לכך חייב להיתפס ולהיענש על מנת שיבינו כולם שזיוף מכתבים אינו כלי לגיטימי במשחק הפוליטי. עונש חמור, למען יראו וייראו, יבהיר לכל מי שצריך שלהתנהלות מחפירה שכזו אין מקום בשלטונה של מדינת ישראל.
התנועה לאיכות השלטון פנתה ביום שני האחרון ליועץ המשפטי לממשלה ולמפכ"ל המשטרה בדרישה לפתוח בחקירה כזו. אין צורך לציין את חשיבותו של מהלך זה, שהרי ברור כי הציבור יעקוב בעניין אחר הפרשה בה בכל מקרה תמצא התנהלות לא תקינה ולא ראויה: מחד, לכאורה, של השר סער, או מאידך, לכאורה, של מזייף המכתב. החשדות הרלוונטיים חייבים להיות מאומתים, והאחראים להם חייבים להיתפס ולהיענש על מנת למנוע הידרדרות קשה של אמון הציבור במערכת הפוליטית. חתירה נחושה לאמת וחשיפתה מוקדם ככל האפשר היא חובתה של מערכת האכיפה ושל הרשות השופטת, לאור החשדות החמורים העולים מפרשה זו ולאור העניין הרב לציבור.